מתפרסם מאז שנת 1999
ביומטריה, חופש המידע, משפט
המאגר הביומטרי: הוגשה עתירה מינהלית נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במערך הסייבר הלאומי
“עתירת חופש מידע זאת מוגשת כדי לקבל מסמכים רלבנטיים לנושא ולהגישם לבית-המשפט העליון בהליכים המתנהלים לפניו בשעה זאת. עיכוב בבירור העתירה עלול להפוך את הדיון בעתירה לתאורטי. לכן מבוקש לקיים דיון דחוף בעתירה”.
להמשך הידיעהמיקור-חוץ, משפט
מערכת “שער עולמי”: רשות המיסים ביקשה התקשרות המשך בפטור ממכרז עם מלם מערכות בהיקף של 43 מיליון ₪ אך אושרה לה התקשרות רק ב- 11 מיליון ש”ח
“כעת, מעוניינים ברשות להרחיב את ההתקשרות הקיימת על מנת לבצע תכולות חדשות, תחזוקת חומרה מצטברת ופיתוחים נחוצים למערכת שלא נכללו בהסכם המקורי. בקשה זו נבחנה על ידי ועדת ההיגוי לפרוייקט, וכן רשות התקשוב הממשלתית, אשר לבסוף הגיעו למסקנה כי הרחבת ההתקשרות משקפת יתרון לטווח הקצר אך מגבירה את התלות של הרשות בספק בטווח הארוך. לכן, לאור היסטוריית ההתקשרות הבעייתית מול הספק, בוצעה עבודת מטה לבחינת הדרכים לצמצם התלות בספק. התוצאה – צמצום משמעותי של הרכיבים המבוקשים מהספק לרכיבים הדחופים בלבד, למשך שנתיים בלבד, ולא יאוחר מסוף 2021, מועד סיום משוער להעלאת כל תכולות המערכת”.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
נדחתה עתירה לבג”ץ (כולל הוצאת צו ביניים) נגד הממשלה ושר התקשורת
צו ביניים שנתבקש בג”ץ להוציא אמור היה להורות למשיבים (ובהם שר התקשורת) לפעול למניעת מעברה של חברת דואר ישראל מירושלים למודיעין
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בזק: אינה מציגה – במהלך שיחת מכר על לקוחות – את המחיר המלא של העיסקה (מחיר כולל מע”מ)
לדברי כתב הטענות, ב- 12.12.2018 פנתה נציגה של חברת בזק אל התובעת והציעה לה כלי פרסום אינטרנטי באתרים שונים ובהם גוגל, פייסבוק, וואלה, יד2 ואחרים. “המבקשת לא ששה לרכוש את השירות” אלא שנציגת המכירות מטעמה של חברת בזק “הפליאה ביכולת השכנוע שלה, תוך שהיא מסבירה שמדובר בשירות ‘לא יקר’ ושהמשיבה דואגת לפרסם את לקוחותיה ‘במקומות הכי טובים’. במסגרת שיחת המכר נאמר לא פעם למבקשת כי היא תקבל במסגרת שירות זה ‘עולם ומלואו’ (לא פחות!)”.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד סלקום בשם ‘כלל מנויי שירות האינטרנט שלה והיא (או מישהו מטעמה) הקטינה את מהירות הגלישה המסופקת למנויים וזאת מבלי ליידע אותם’
“חברות תקשורת כגון הנתבעת, אשר מעניקות את אותו השירות או שירות דומה לו, הן גופי ענק, במיוחד במציאות המתהווה לפיה יותר ויותר לקוחות עושים שימוש בשירותים מסוג זה ובהתאם לכך מצופה מהן להתנהל בסטנדרט מסויים. למרבה הצער בחרה הנתבעת לנהוג בשיטת ‘מצליח’ ובכך גרפה על פניו לכיסה כספים רבים במשך השנים על חשבון לקוחותיה, אשר נגבו מהם סכום ללא שניתנה בגינם התמורה לה התחייבה הנתבעת”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הבנק הבינ”ל בשל הפרה לכאורה של חובת הסודיות והחובה לשמירת פרטיות הלקוחות והעברת מידע אישי רגיש של הלקוחות – וזאת לצרכים מסחריים
“המשיב, הבנק הראשון הבינלאומי לישראל, הינו אחד הבנקים הגדולים בישראל. כתאגיד בנקאי, חב הבינלאומי בחובות מסויימות כלפי לקוחותיו. בין חובות אלה, בולטות חובת הסודיות והחובה לשמור על פרטיות לקוחותיו. במערכת היחסים שבין בנק ללקוח, הלקוח נדרש למסור לבנק מידע אישי ורגיש ביותר. הבנק מחוייב לשמור מידע זה בסודיות ולהגן על פרטיות לקוחותיו”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד פלאפון בגין גביית תשלום על שירות תא קולי, שהחלה ביוני 2019; היקף התביעה הקבוצתית: 25 מיליון ש”ח
“מחודש יוני 2019 הודיעה הנתבעת כי תתחיל לגבות תשלום עבור השירות – סכום של 6.9 ₪ לחודש. אלא שהודעה זו, כשמה, הייתה הודעה חד-צדדית. לא התבקשה ובלאו הכי לא התקבלה הסכמתם של לקוחותיה של הנתבעת, וגביית התשלום לאחריה היא בלתי חוקית, מנימוקים שונים”.
להמשך הידיעהמשפט
משרד המשפטים מפרסם תקנות זכות יוצרים (סדרי יום בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית)
“על-פי פרק ח’1 לחוק זכות יוצרים, אשר ייכנס לתוקף בתאריך 9.10.2019, אדם שטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו ברשת תקשורת אלקטרונית, כגון רשת האינטרנט, רשאי לפנות לבית-משפט מחוזי בבקשה שיורה לאדם מסויים למסור לבית-המשפט פרטי מידע לגבי אדם אחר שעשה באופן אנונימי את הפעולה שנטען לגביה כי היא מהווה הפרה”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
בתוך חמישה שבועות: 3 תביעות ייצוגיות נפרדות נגד בנקים מסחריים שסירבו להפקיד כספים שבעלי חשבונות המתנהלים אצלם קיבלו כתוצאה ממימוש מטבעות דיגיטליים
חמישה ימים לאחר שפורסם כאן דבר הגשת עתירה מינהלית של איגוד הביטקוין נגד בנק ישראל, פורסם ב’גלובס’ כי לעיתון “נודע” על העתירה.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
הוגשה תביעה משפטית ש- Facebook תמסור מידע על 2 פרופילים מזוייפים ופרופיל נוסף באמצעותו הופצה רשומה פוגענית והודעות איום על חיי התובע
“אמנם בישראל אין עדיין חקיקה ספציפית אשר מסדירה את נושא חשיפת הגולשים באינטרנט, אולם לאורך השנים האחרונות, בתי-המשפט השונים נעתרו לא אחת לבקשות כאמור (במקרים רבים אף בהסכמת המשיבה), מתוך הכרה בחשיבות שבחשיפת גורמים מעוולים המבקשים להסתתר מאחורי מסך המחשב […] אי מתן צו כאמור, כמוהו כאמירה לפיה כל אדם רשאי לפגוע בפרטיותו ובשמו הטוב של הזולת, ולאיים על חייו של הזולת, הכל, תוך הסתתרות מאחורי מסך ומקלדת המחשב, מבלי שיצטרך לתת דין וחשבון על פעולותיו. נהיר, כי בעולם המשפטי והטכנולוגי דהיום, לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת Apple בשם “כל מי שעושה ו/או עשה שימוש במכשיר מבית אפל, אשר חוייב בתשלום עבור אפליקציה לאחר שמחק את האפליקציה ממכשירו”
ב”כ התובעים מציין כי “בארצות הברית התקבלה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד אפל בגין הפרת הוראות החוק עליהן נסמכת תביעה זו”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של עו”ד נגד לשכת המסחר ת”א בשל משלוח מסרונים פירסומיים לטלפונים ניידים מבלי שלכאורה קיבלה אישור מראש לכך ובניגוד לחוק התקשורת; היקף התביעה הקבוצתית: לפחות 15 מיליון ₪
בכתב התביעה מצויין כי התובע הגיש בחודש יולי 2019 תביעה ייצוגית בעילה דומה נגד חברה מסחרית המתבררת בבית-המשפט המחוזי בתל אביב.
להמשך הידיעהחומרה והיקפי, משפט
רשות התחרות: ביהמ”ש המחוזי בי-ם הרשיע את חברת טריפל סי, בעליה ומנהליה בתיאום מכרזים למכירת שרתי מחשוב
ארבעה המכרזים נערכו ע”י חברת בזק וחברת החשמל וערכם המצטבר עמד על כמה מיליוני שקלים.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בזק פירסמה אמש (8.9.2019) הודעה לבורסה ולרשות לניירות ערך: “דו”ח מיידי על אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים”
‘ידיעות אחרונות’ פירסם אמש ידיעה על הגשת התביעה נגד בזק 6:26 שעות אחרי שהיא פורסמה ב- Read IT Now. הם כתבו ש’נודע’ להם כי התובע הוא סמנכ”ל בחברת צ’רלטון אלא שהידיעה ב- Read IT Now כבר פירסמה פרט מידע זה, המבוסס על תצהירו של התובע (שהינו חלק בלתי נפרד מכתב הטענות).
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט, תוכנה
פס”ד: קוד תוכנה אינו נחשב כ”מידע” לפי חוק חופש המידע; העתירה המינהלית הוגשה לאחר שרשות המסים דחתה בקשת חופש מידע לקבלת קוד התוכנה המשמשת אותה
בין היתר טען הממונה על יישום חוק המידע ברשות המיסים כי מסירת המידע עלולה לשבש את התפקוד התקין של הרשות, מאחר ופרסום קוד התוכנה יפתח את הדלת “בפני גורמים עויינים העשויים לתקוף את מערכות המחשוב”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בעקבות העיצום של 30 מיליון ₪ שהטילה עליה הממונה על התחרות, תביעה חדשה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בזק; הערכת הנזק הקבוצתי המצטבר: 400 מיליון ₪
התובע הוא סמנכ”ל חברת צ’רלטון, “וככזה הינו בעל בקיאות בתחום התקשורת”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בית-המשפט אישר הסתלקות מתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד רמי לוי שיווק השקמה תקשורת; החברה תתרום 20,000 ₪ לילדים חולי סרטן
“המשיבה תעביר סך של 20,000 ₪ לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, תוך 30 ימים מהיום. הכספים ייתרמו למחלקה אונקולוגית ילדים בבית-החולים הדסה ירושלים או לגוף/עמותה אחרת המטפלים בילדים החולים בסרטן”.
להמשך הידיעהמשפט, ספורט והיי-טק
מה שהחל כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בהיקף קבוצתי של 67.56 מיליון ₪ נגד הוט מע’ תקשורת הסתיים בהסדר פשרה
“לאחר שהוגשה בקשת האישור והחל מיום 25.10.2017 נערך שינוי במערך הבילינג של המשיבה ובתהליכי המכר הרלבנטיים אצלה, באופן שמאפשר למנוייה של המשיבה לבחור מראש בהזמנת ערוצים במסלול חיוב יומי ולא רק במסלול חיוב חודשי, דבר המייתר על-פי רוב את הצורך במנגנון הזיכויים הידני, ועל כן מפחית את ההסתברות לתקלות אנושיות בזיכוי”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
נדחתה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של משרד עו”ד נגד 3 חברות תקשורת לגבי פערי מחירים גבוהים בשיחות בינלאומיות בין מנויים לבין לקוחות מזדמנים; כ”א מהן תקבל שכ”ט ב”כ בסך 20,000 ש”ח
השופטת: “בנסיבות העניין ראיתי לייחס לעמדת המאסדר [משרד התקשורת] משקל משמעותי, על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל. אין מקום לכפות על שוק השיחות הבינלאומיות את המחירים שלדעת המבקשת הם המחירים הסבירים עבור לקוחות מזדמנים – התעריפים למנויים (שלא במסגרת חבילה) בתוספת 10%”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בית-המשפט אישר הסדרי פשרה בתביעה (ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית) נגד בזק ונגד פרטנר
בין היתר טענה פרטנר במסגרת ההליך המשפטי כי “בניגוד לנטען בבקשת האישור, פרטנר הציגה מסמכים המעידים כי פנתה למשרד התקשורת על-מנת להפחית את דמי קישור הגומלין המשולמים לבזק, אך משרד התקשורת לא התעניין בכך”; בהמשך ההליך, מטעם היועץ המשפטי לממשלה נמסר שמשרד התקשורת טוען כי לא קיבל פנייה מפרטנר להפחתת דמי הקישור. על כך השיבה פרטנר בצירוף המסמכים שנשלחו למשרד התקשורת “ונציג היועץ המשפטי לממשלה הסכים כי כנראה נפלה תקלה אצל משרד התקשורת בתשובה הקודמת”.
להמשך הידיעה