מתפרסם מאז שנת 1999
מיקרוסופט ישראל וגוגל ישראל הגישו ניירות עמדה לוועדת החוקה בכנסת לקראת הדיון הנוסף היום בנושא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) [הכנה לקריאה שנייה ושלישית]
מיקרוסופט: “ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המחקרי של טכנולוגיות התממה, ואימוץ העמדה שתיארנו יעודד ויפתח מחקרים אלה אף יותר. לעמדה זו אפקט מתגלגל, שכן פיתוח מחקרי בעניין טכנולוגיות התממה יגביר את השימוש במידע מותמם, שיגביר בסופו של דבר את ההגנה על הפרטיות, המטרה של כל חקיקת פרטיות בעולם”.
להמשך הידיעהמשרד האוצר פירסם הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם (PQ) במסגרת מכרז פומבי [רקמ”ה] לבחירת מערכת מידע להנגשת נתוני עתק ממשלתיים למחקר ולפיתוח
“לאור זאת, מפורסם מכרז זה, שעיקרו מציאת פתרון רשתי להנגשת נתוני העתק למשתמשים למטרות קביעת מדיניות, מחקר ופיתוח. “פתרון רשתי” לעניין זה הוא פתרון טכנולוגי המאפשר הקמת רשת שבה כל אחת מהנקודות מתפקדת באופן אוטונומי, והקשר ביניהן מתאפשר באמצעות ממשקי תוכנה ייעודיים, המאפשרים העברות כל סוגי המידע לפי הצורך ובכפוף לאישורים הנדרשים. הקמת הרשת אינה משנה את מבנה הבעלות והאחריות על הנתונים של משרדי הממשלה השונים. הרשת אינה כוללת מאגר מידע מרכזי. במקום זאת, היא מאפשרת למשתמשים קבלת גישה למידע המאוחסן במשרדים שונים וביצוע אנליזה רב תחומית על מידע זה”.
להמשך הידיעהבנק ישראל: מכרז פומבי ממוכן דו שלבי לאספקת שירותי ייעוץ בתחום הפיכת מידע מזוהה למידע לא מזוהה (התממת נתונים)
“השירותים יינתנו בסניפי הבנק בירושלים ובתל-אביב או במקום אחר כפי שיידרש על ידי הבנק ובתיאום עם הזוכה. תקופת ההתקשרות במכרז זה היא שנה אחת כפוף לאפשרות הבנק בהסכם ההתקשרות לקצר את תקופת ההתקשרות. כמו כן, הבנק רשאי להאריך את תקופת ההתקשרות מעת לעת, ובסה”כ עד ארבע שנים נוספות”.
להמשך הידיעה“נסגר טכנית” התיק בו הוגשה בקשת הארכת המועד לשם הגשה אפשרית של עתירה מינהלית נגד תוצאות מכרז של הלמ”ס
ההליך קשור למכרז שפירסמה הלמ”ס ואשר זכתה בו מטריקס [מכרז פומבי לאספקה ותפעול מערכת אחסון מרכזית בתצורת אגם מידע (Data-Lake) להנגשת מידע וניהול תהליכי עבודה].
להמשך הידיעהמשרד הבריאות פירסם קול קורא להשתתפות באתגר לפיתוח כלי מדיניות מבוססי הנתונים להתמודדות עם נגיף קורונה
האתגר יתקיים בתאריכים 9.3.2021 – 11.3.2021. “בתוכנית: בנייה ופיתוח של כלי מדיניות חדשניים מבוססי נתונים: כלים לבחינת השפעת חיסונים על רמת תחלואה; כלים לגיבוש מדיניות העלאת שיעורי הנבדקים; כלים לגיבוש מדיניות פתיחת מוסדות חינוך”.
להמשך הידיעהפורסמו תגובות המבוקרים לפרק העוסק ב”היבטים בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע” בדו”ח החדש של מבקר המדינה
באשר לביקורת של משרד מבקר המדינה לגבי משרד החינוך – ובמיוחד לגבי הדברים הבאים: “נכון למועד סיום הביקורת אין למשרד החינוך מדיניות אבטחת מידע וסייבר מאושרת” – אין, משום-מה, התייחסות בדו”ח התגובות שפירסם משרד ראש הממשלה.
להמשך הידיעהבשבוע שחלף: Read IT Now היה הראשון לדווח על הדיון הצפוי בממשלה לגבי תוכנית הבריאות הדיגיטלית; התביעה הייצוגית בישראל נגד Facebook; המכרז הממשלתי החדש לגבי “עידן פלוס”
בשבוע שחלף: יומיים לפני שאתרים ואמצעי תקשורת שונים עסקו בתוכנית הבריאות הדיגיטלית החדשה של הממשלה, ב- Read IT Now התפרסמה ידיעה על התוכנית; Read IT Now היה הראשון לפרסם על התביעה הייצוגית שהוגשה בישראל נגד Facebook בפרשת חברת קיימברידג’ אנליטיקה; Read IT Now היה הראשון לפרסם דבר המכרז של משרדי האוצר והתקשורת על “עידן פלוס”.
להמשך הידיעהשירה לב-עמי: מע’ הבריאות נמצאת בעיצומה של מהפיכה של ממש. היא משנה את הדרך בה ניתנים שירותי רפואה וגם את הדרך בה המערכת עובדת בתוך עצמה ומול המטופלים
“בריאות דיגיטלית עוסקת בקידום מערכת הבריאות על ידי מינוף מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת, למען שיפור הבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל, תוך הבנת חשיבותה בהגברת האפקטיביות במערכת הבריאות והצורך לייצר מענה אסטרטגי, מערכתי וכולל. פעילות בריאות דיגיטלית נעשית בהובלת משרד הבריאות ובשיתוף מטה ישראל דיגיטלית”.
להמשך הידיעהמשרד הבריאות: מכרז למערכת לאיסוף, ניהול ואנליזה של מידע בטכנולוגיות Big Data
המערכת לא מיועדת לכלול מידע פרטני מזוהה, ולא מיועדת להחליף את המערכות הקליניות והתפעוליות המשמשות לעבודתם השוטפת של ארגוני הבריאות, אלא לשמש כמערכת משלימה, המאפשרת ניתוח רב מימדי של הדאטה.
להמשך הידיעהבקשה של משרד הבריאות לקבלת מידע בנושא מוצר התממת מידע (de-identification) של מידע רפואי פרטני (Personally Identifiable Information, PII)
יש לאזן בין הצורך לשמור על ביטחון המידע לבין התועלות השונות הטמונות בשימוש בו.
להמשך הידיעהאגף החשכ”ל במשרד האוצר: ועדת חריגים להתקשרויות אישרה במהלך ינואר–פברואר 2015 בקשות בהיקף של כ- 24 מיליארד ₪
החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג’ו מינתה מספר ועדות חריגים לאור העובדה שתקציב המדינה מתנהל כתקציב המשכי החל מינואר 2015. ועדות החריגים כוללות את נציגי אגף החשכ”ל, אגף התקציבים והלשכה המשפטית באוצר ונציבות שירות המדינה (נש”מ).
להמשך הידיעה