מיקרוסופט ישראל וגוגל ישראל הגישו ניירות עמדה לוועדת החוקה בכנסת לקראת הדיון הנוסף היום בנושא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) [הכנה לקריאה שנייה ושלישית]

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח”כ גלעד קריב תקיים (שני, 16.5.2022) דיון נוסף לגבי הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בפורטל הוועדה יש מספר מסמכים הקשורים לנושא זה.

בסופו של “מסמך הכנה מס’ 2 מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה – לדיון הקבוע ביום 16.5.2022 בהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) – מונחים והגדרות” נאמר בין היתר בהתייחס לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים כי “בשנת 2006 החליטה ממשלת ישראל על הקמת הרשות להגנת פרטיות וטכנולוגיות מידע במשרד המשפטים.

“בשנת 2017 שונה שמה של הרשות ל”רשות להגנת הפרטיות” (החלטת ממשלה מס’ 3019 מיום 7.9.2017).

“למרות שהרשות היא הרגולטור לענייני פרטיות בישראל היא אינה מוזכרת כלל בחוק או בתיקון המוצע. גם הרשם או “הממונה” כתוארו המוצע עומד ב”ראש יחידת פיקוח” ולא בראש הרשות, וההתייחסות לעובדי הרשות היא אגב כפיפותם לו. הגדרות אלו יוצרות חוסר וודאות ואינן משקפות את תפקידיה של הרשות ומעמדה. על כן מוצע להוסיף הגדרה של “הרשות”.

= = = = = = = = = = = = = = =

נייר עמדה של חברת מיקרוסופט ישראל שהוגש לוועדה [11.5.2022]

יצויין כי על המסמך אין חתימה של מישהו ספציפי בחברה: “מיקרוסופט מברכת על יוזמות החקיקה לעדכן את חוק הגנת הפרטיות, הן במסגרת תיקון 14 והן במסגרת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), ומתכבדת לקחת חלק בתהליך זה.

“ככלל, דיני הגנת פרטיות איתנים ומתקדמים הם תנאי הכרחי ליכולת של מדינה לקחת חלק בפעילות הכלכלית המודרנית הגלובלית, שבימינו מבוססת ברובה על עיבודי מידע ושיתופי פעולה בינלאומיים.

“משכך, אנו סבורים כי חקיקת פרטיות מתקדמת היא דבר ראוי ונדרש במיוחד למדינת ישראל, המכונה בעולם “Start-up Nation” ומאופיינת באוריינטציה טכנולוגית וביזמות.

“למיקרוסופט הערכה מיוחדת לכלכלה הישראלית ולתעשיית ההייטק הישראלית. מיקרוסופט ישראל, יחד עם מרכז הפיתוח שלה בישראל (שפועל בישראל החל משנת 1991) מעסיקה אלפי עובדים בישראל בסניפים השונים בהרצליה, חיפה, תל-אביב, נצרת, ירושלים ובאר שבע, ובקרוב תשיק את מרכז הנתונים הענני (Data Center) הראשון בישראל של ספק שירותי ענן גלובלי.

“על כן, מיקרוסופט תשמח לקחת חלק בתהליך החקיקה בישראל ולתרום במסגרתו מהידע והניסיון הרב שצברה מפועלה הגלובלי בתחום עיבוד המידע והגנת הפרטיות”.

“מסמך זה יתייחס לסוגיות הרלוונטיות לדעת מיקרוסופט בקשר לתיקון החוק, ויפרט אותן בדרך של “מפת דרכים”, תוך התייחסות כללית גם לעניינים מהותיים אחרים אשר אינם מופיעים בנוסח הצעת החוק הממשלתית, וזאת על מנת לנצל הזדמנות מיוחדת זו מבלי להמתין לתיקוני חקיקה נוספים”.

בהמשך המסמך נאמר בין השאר כי “השילוב של: (1) הדרישה לקבלת הסכמה עבור עיבוד מידע שתואם למטרה המקורית; (2) המחסור בבסיס של אינטרס לגיטימי כבסיס חוקי נוסף לעיבוד מידע; ו- (3) העובדה שהסכמה נדרשת אפילו עבור שימושים שמגבירים פרטיות (כגון התממה), עשויים לגרום לכך שמחקרים חשובים ורצויים כמו מחקרים אודות תכנון תחבורה ציבורית בעזרת נתוני מיקום ותנועה (שנאספים על ידי חברות סלולר למתן שירות הסלולר או לשיפור הוראות ניווט) ושירותים ציבוריים נוספים כגון עריכת תחזיות להתפשטות נגיפית – לא יתבצעו.

“על מנת להשתמש במידע באופן יעיל ומיטבי, ובו זמנית להגן ע ל פרטיות המידע, נדרשת לדעתנו הכרה בשימוש במידע מותמם וקידום של שימוש במידע כאמור, והכל בהנחה שהמידע עבר תהליך של צמצום משמעותי או ביטול האפשרות לזיהוי האדם אליו מתייחס המידע. התועלת הטמונה בהתממת מידע גוברת על הסיכון של עיבוד המידע. התממה כאמור מאפשרת להשתמש במידע לצרכים חיוניים וחדשניים כגון פיתוח של מערכות בינה מלאכותית ולסייע במחקר ופיתוח של מגוון רחב של תחומים תוך הגנה אפקטיבית על הפרטיות של נושאי המידע. עיבוד מידע שעבר התממה יסייע כמובן גם למדע, שכן הוא יאפשר לחוקרים לקדם בקלות רבה יותר מחקרים שונים וחשובים.

“עוד נציין כי מידע מותמם כהלכה המלווה בהתחייבות של הגוף שקיבל את המידע המותמם שלא לבצע פעולות זיהוי מחדש – אינו מצביע על אדם מסויים ועל כן אינו דורש לדעתנו מתן זכויות לנושאי מידע בקשר אליו.

“ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המחקרי של טכנולוגיות התממה, ואימוץ העמדה שתיארנו יעודד ויפתח מחקרים אלה אף יותר. לעמדה זו אפקט מתגלגל, שכן פיתוח מחקרי בעניין טכנולוגיות התממה יגביר את השימוש במידע מותמם, שיגביר בסופו של דבר את ההגנה על הפרטיות, המטרה של כל חקיקת פרטיות בעולם”.

בסיכום המסמך נאמר כי “מיקרוסופט צברה ניסיון רב ערך לאורך השנים בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת מידע. ניסיון זה יכול להועיל לישראל ולשרת אותה היטב. מיקרוסופט מעריכה את ההזדמנות להשתתף בתהליך החשוב של תיקון ומודרניזציה של חקיקת הפרטיות של ישראל, בדומה לתהליכים שהתרחשו במדינות מתקדמות אחרות בעולם. מיקרוסופט תשמח לתרום באופן פעיל לדיון ולפרט אודות הנושאים שלעיל, בשלבים המתאימים במהלך דיוני הוועדה”.

* ריכוז קישורים לידיעות הכוללות אזכור המונח “התממה” ניתן למצוא כאן.

= = = = = = = = = = = = = = =

נייר עמדה של חברת גוגל ישראל שהוגש לוועדה [15.5.2022]

על המסמך חתומה ליאת גלזר מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בחברת  Google ישראל: “בפתח הדברים נבהיר כי Google מברכת על הרצון להתאים את חוק הגנת הפרטיות להסדרי הגנת פרטיות מודרניים מקבילים ברחבי העולם. ואולםGoogle  סבורה כי ישנם מספר הסדרי ליבה בהצעה שמחייבים שינויים או תוספות כדי להופכם למאוזנים וסבירים ולכאלה שעומדים בסטנדרטים מודרניים של חקיקת הגנת פרטיות כפי שקיימת במדינות אחרות (דוגמת GDPR באיחוד האירופי ו- CCPA  בקליפורניה) ותואמים להם.

“היעדר תאימות בין הכללים שייקבעו במסגרת ההצעה לבין אלו הקיימים במדינות אחרות בעולם עלול להוביל לקשיים משמעותיים ביישום והפעלה של שירותים דיגיטליים גלובליים ובפעילות של נותני שירותים גלובליים בישראל.

“למען התכליתיות והקיצור, במסגרת נייר עמדה זה, נעמוד על חמישה הסדרים שלדעתה של Google הם החשובים והמשמעותיים ביותר במסגרת ההצעה. ל- Google  יש הצעות נוספות לתיקון ודיוק הסדרים נוספים בהצעה, ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך דיון גם בהסדרים אלו”.

= = = = = = = = = = = = = = =