נפתחו שלושה הליכים נוספים של תביעה נגזרת נגד שטראוס גרופ
מאז פרסום ‘פרשת הסלמונלה’, הוגשו [בשלושה בתי-משפט מחוזיים שונים (ת”א, י”ם ומרכז-לוד)] שמונה תביעות, נפרדות, ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות נגד שטראוס גרופ ואחרות; בד בבד, החלו במחלקה הכלכלית של בית-המשפט המחוזי בתל אביב ארבעה הליכים שונים של תביעות נגזרות אפשריות נגד שטראוס.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד שתי חברות בנושא גבייה מ’לקוחות רדומים’
“למותר לציין כי לקוח לא יכול לקבל שירותי ספק אינטרנט משתי חברות שונות במקביל בגין תשתית אינטרנט אחת. מדובר באופן מובהק בגבייה אסורה המנוגדת לדין, הנאמדת ע”י משרד התקשורת – 50 מיליון ₪ בשנה”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בזק בינלאומי בשל גבייה אסורה לכאורה של תשלומים ע”י החברה בגין שירותים שהיא כלל לא מספקת ללקוחותיה לשעבר
“מדובר באופן מובהק בגבייה אסורה המנוגדת לדין, הנאמדת ע”י משרד התקשורת – 50 מיליון ₪ בשנה”.
להמשך הידיעהתובענה ייצוגית נגד הוט, DBS/YES, סלקום וצ’רלטון בנושא חבילת שידורי ספורט פרימיום: בשל משבר קורונה והפסקת המשחקים משודרים שידורים חוזרים בלבד
אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ ממשיך בעקביות להתעלם פומבית מ- Read IT Now; בניגוד למנהגו לצטט מאמצעי תקשורת שונים ולתת קישורים למקורות המצוטטים, גם הפעם לא הייתה לו היושרה המקצועית [שהרי הוא מעיד על עצמו כי “אני בכלל לא עיתונאי פשוט אלא עורך ראשי של עיתון”]: באייטם שהוא פירסם באתר שלו ביום חמישי, 2.4.2020, בשעה 08:20, הוא התייחס קצרות לתובענה ייצוגית שהוגשה מבלי לציין את המקור וזאת למרות שיום קודם לכן (1.4.2020) בשעה 14:32 הראשון לדווח על התביעה הזאת היה האתר Read IT Now.
להמשך הידיעהאחד מבעלי המניות של בזק הגיש בקשה לגילוי מסמכים לצורך בחינת הגשת בקשה לתביעה נגזרת
עפ”י בדיקה באתר הנהלת בתי-המשפט מדובר בתביעה שהגיש דרור כהן (באמצעות עו”ד תומר ברם) נגד חברת בזק והשופט שנקבע לדיון הוא כבוד השופט רון סוקול.
להמשך הידיעההעליון דחה של חברת Google בקשת ערעור על החלטת מחוזי שלא לסלק על הסף תביעה שהוגשה נגדה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית
לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 31.12.2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Google ונגד Apple (באמצעות נציגותיהן בישראל, בהתאמה) בשם כל מי שגלש באינטרנט באמצעות דפדפן ספארי של Apple והותקנו אצלו ‘עוגיות’ (Cookies).
להמשך הידיעהמה שהחל כתביעה (ובקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית) בהיקף 100 מיליון ₪ נגד חברת Lenovo Group הסתיים לאחר שנה בהסתלקות התובע ובמחיקת בקשת האישור
“ביום 16.1.2019 הגיש המבקש בקשה להסתלקות מבקשת האישור וכן לדחיית תביעתו האישית, כאשר הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבות. על-פי האמור בבקשת ההסתלקות, לאחר שהמבקש בחן את המסמכים שצורפו לתשובה, ואף קיבל הבהרות נוספות מצד המשיבות, המבקש השתכנע כי אין טעם בהמשך ניהול ההליך” ■ “בנסיבות העניין ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי טוב עשו הצדדים משבאו ביניהם בדברים והגיעו להסכמה המדוברת”.
להמשך הידיעההוגשו (בנפרד) שתי תביעות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד איתוראן בעקבות הודעת הרשות להגנת הפרטיות
“ביום 9.5.2018 פנה כתב העיתון דה מארקר, אמיתי זיו, לנתבעת ולרשות להגנת הפרטיות וחשף בפניהן את העובדה כי אתר האינטרנט של הנתבעת פרוץ לחלוטין ומאפשר בקלות יתרה לכל אדם גישה למידע אישי רגיש של לקוחות הנתבעת. הדברים תוארו בהרחבה בכתבה בעיתון דה מארקר ביום 12.5.2018”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook Inc ו- Facebook Ireland בשם ‘כל מי שפתח חשבון פייסבוק ומידע שלו הועבר ע”י המשיבות או מי מהן לצד שלישי כלשהו לרבות ספקיות של המשיבות’
ביום 3.6.2018 פירסם העיתון The New York Times “תחקיר ממנו עלה כי פייסבוק יצרה שיתופי פעולה עם לפחות 60 יצרני טלפונים סלולריים ומחשבי לוח (טבלטים) במסגרתם פייסבוק חלקה עם היצרניות בתמורה מידע על משתמשים ברשת הפייסבוק וחבריהם. תמורה זאת הייתה, בין היתר, התקנת האפליקציה של פייסבוק על מכשירי היצרניות. העברת המידע נעשתה ללא קבלת אישור לכך מצד המשתמשים ברשת הפייסבוק וללא ידיעתם”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד Google ונגד Apple (באמצעות נציגותיהן בישראל, בהתאמה) בשם כל מי שגלש באינטרנט באמצעות דפדפן ספארי של Apple והותקנו אצלו ‘עוגיות’ (Cookies)”
התובע מציין כי כנגד חברת גוגל התנהלו ומתנהלים הליכים שונים בארה”ב ובבריטניה. “מן הראוי שגוגל ואפל יתנו את הדין על מעשיהן גם בישראל”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד לנובו: ‘הטמיעה במחשביה תוכנת ריגול אחר המשתמשים באינטרנט לצורך הפקת הכנסות ממכירת אותו מידע לצדדים שלישיים’
‘התוכנה יצרה פירצת אבטחה במחשבי המשתמשים שאיפשרה השתלטות האקרים על המחשבים’.
להמשך הידיעה