תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד Meta/Facebook: “מתברר כי הנתונים שמציגות המשיבות למפרסמים אינם מבוססים על נתונים אמת אלא הם נתונים מנופחים, שהמשיבות יודעות שהם מנופחים”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (12-13.4.2022) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד Meta Platforms Inc ונגד נגד Meta Platforms Ireland Limited בטענה כי “מתברר כי הנתונים שמציגות המשיבות למפרסמים אינם מבוססים על נתונים אמת אלא הם נתונים מנופחים, שהמשיבות יודעות שהם מנופחים”.

יצויין כי הדברים בתביעה זו דומים לתביעה אחרת אותה אני מפרסם היום – כאן.

התובעת בתיק זה היא חברת שפאגט בע”מ המוגדרת בכתב התביעה כ”חברה פרטית המפעילה בר ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, הפונה בעיקר לחברי קהילת הלהט”ב. זה מספר שנים, לרבות בתקופה הרלבנטית, המבקשת מפרסמת בתשלום תכנים הכוללים גם סטטוסים, תמונות וסרטוני וידיאו, ברשת פייסבוק וברשת אינסטגרם”. [הערת עורך Read IT Now: בסוף אוקטובר 2019 פירסמתי כאן באתר תביעה נפרדת של החברה נגד פייסבוק].

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשת אישור זו ברור ופשוט והעובדות שבבסיסה למעשה אינן שנויות במחלוקת.

“המשיבות המפעילות את הרשת החברתית פייסבוק ואינסטגרם מציעות למשתמשים, פרטיים ועסקיים, לפרסם אצלן מודעות, או לקדם סטטוסים שונים, תמורת תשלום.

“לפני שכל מפרסם מחליט אם לפרסם בתשלום את המודעות, הוא מגדיר את קהל היעד של המודעות: מיקום גיאוגרפי של המשתמשים, טווח גילאים וכיוצא בזה. בהתבסס על הנתונים שהגדיר, המשיבות מציגות לו שני נתונים: חשיפה פוטנציאלית כללית (Potential Reach)  וחשיפה מוערכת יומית (Estimated Daily Reach).

“אלא שבדיעבד הסתבר כי שני הנתונים הנ”ל, מנופחים ביודעין, ואינם משקפים את החשיפה האמיתית הצפוייה לפרסומות. זאת, בין היתר, מאחר שהם מבוססים על מנויים בלתי פעילים, על מנויים מזוייפים (שאינם קיימים בפועל) ועל מנויים כפולים.

“המשיבות יודעות היטב שהנתונים שהן מציגות, מנופחים ואינם נכונים. במסמכים פנימיים שלהן, בכירים במשיבות שבו והתריעו לאורך שנים כי הנתונים לא משקפים את החשיפה בפועל, כי הרווחים שהן מפיקות בהתבסס על נתונים אלה הם רווחים אסורים ואחד מבכירי החברה אף התריע כי תוגש תביעה בעניין.

“על יסוד הנתונים השגויים והמנופחים שהוצגו להם, המשיכו חברי הקבוצה לפרסם מודעות בפייסבוק ובאינסטגרם. למעשה, הם העדיפו את פייסבוק ואינסטגרם על הפלטפורמות המתחרות בגלל שהמודעות שם יכולות להיחשף לקהל יעד רחב כל כך. הם לא העלו על דעתם שהנתונים המוצגים להם – אינן אמת”.

לדברי כתב הטענות, הפרשה נחשפה בארה”ב בשנת 2018 והוגשו שם תביעות ייצוגיות שאוחדו להליך ייצוגי אחד. במסגרת זו נדחתה בקשת פייסבוק לסילוק על הסף של ההליך (למעט במספר עילות בודדות) ובאחרונה אושרה הקבוצה המיוצגת.

“דא עקא, שעם אישור הקבוצה המיוצגת בארה”ב, התברר כי היא כוללת רק את המפרסמים שהם תושבי ארה”ב, ולא את המפרסמים שהם תושבי ישראל […] נוכח הגדרת הקבוצה במסגרת התביעה בארה”ב, נותרו למעשה המפרסמים בישראל ללא כל ייצוג. אם תתקבל שם התביעה, או שייכרת הסדר פשרה בין התובעים לנתבעים, יקבלו המפרסמים בארה”ב פיצוי, בעוד שמקביליהם בישראל, יוותרו ללא פיצוי (אף שהם נחשפו בדיוק לאותם מצגים מטעים שהוצגו ע”י המשיבות).

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “באחרונה התגלה למבקשת כי הנתונים שהוצגו לה כל השנים הם נתונים מנופחים שאינם אמת. בכירי מטא יודעים שהם אינם אמת וממשיכים להציג נתונים כוזבים ומנופחים אלה כדי להגדיל את הכנסות המשיבות.

“רק על-מנת להמחיש את גודל האבסורד, ביצעה המבקשת בדיקה והגדירה כי היא מבקשת לפנות לתושבי תל אביב בלבד, בחתך הגילים שבין 20-20. האלגוריתם של המשיבות הציג לה כי כמות האנשים שיכולה לצפות בפרסומת שלה (Estimated Audience Size) נע בין 151,300 ל- 178,000.

“אלא שבדיקה באתר הנתונים הסטטיסטיים הרשמי של עיריית תל אביב מלמד כי כלל תושבי העיר תל אביב בטווח גילאים זה עומד על 64,876 תושבים … (כאשר מטבע הדברים לא כל התושבים בטווח גילאים זה מנויים בכלל אצל המשיבות).

“[…] ויודגש כי טענות שנשמעו בעבר מפייסבוק כאילו המספר גבוה יותר בשל ‘מטיילים’  או אנשים שנמצאים במקום במקרה – אינן נכונות, בשים לב לכך שבמערכת השמת המודעות של פייסבוק נבחרו רק אנשים שגרים בתל אביב (People living in this location)”.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במסמך המקורי].