שליפות מידע/נתונים: שני מקרים מתפרסמים במסגרת פסקי הדין של בית-הדין למשמעת ובית הדין לערעורים של משטרת ישראל – רבע שלישי 2023

כבעבר, Read IT Now ממשיך בפרסום עיקרי מקרים של שליפות מידע/נתונים  במשטרת ישראל. הפעם מדובר בשני מקרים המתפרסמים במסגרת פסקי הדין של בית-הדין למשמעת ובית הדין לערעורים של משטרת ישראל – רבע שלישי 2023.

המקרה הראשון: “נגד הנאשם, רשם מוצגים בתחנת משטרה שלם מחוז ירושלים, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד. ביום 13.8.2023 הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירה שיוחסה לו. התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת למשך 3 חודשים, הורדה בדרגה על תנאי וקנס. ההגנה ביקשה להטיל על הנאשם נזיפה חמורה וקנס.

“במסגרת תפקידו ניתנו לנאשם הרשאות כניסה למערכות משטרתיות שונות, לרבות מערכת ‘פלא פלילי’.

“במועדים המפורטים להלן, נכנס הנאשם למערכת ה”פלא”, לתיק פלילי 266709/2021 שעניינו אירוע שנפתח בגין זריקת בקבוקי תבערה לעבר בתים ברחוב בו מתגורר הנאשם ובדק את בן דודה של אישתו ומספר אזרחים המתגוררים עימו בשכנות.

“[…] הנאשם נכנס לתיק הפלילי ובדק [פרטי] ארבעה משכניו ואת בן דודה של אישתו שלא לצורך ושלא במסגרת מילוי תפקידו. במעשיו המתוארים לעיל, בכך שנכנס לתיק הפלילי בדק בן משפחתו ושכנים, השתמש הנאשם לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.

“התביעה טענה שהנאשם נכנס לתיק פלילי שעניינו זריקת בקבוקי תבערה לעבר בתים ברחוב בו הוא מתגורר במשך כ- 28 פעמים, הנאשם בדק 5 אזרחים שונים ובהם גם בן דודה של אשתו. מדובר באנשים שהוא עלול להיתקל בהם ברחוב. מדובר בכניסה למערכת ‘פלא פלילי’, מערכת שהינה מסווגת ורגישה, ובכך נחשף הנאשם לאופי מעורבותם של האזרחים בתיק. מדובר במספר בדיקות רב היקף.

“הרקע לבדיקה הינו סקרנותו של הנאשם, אין כל אינדיקציה שהמידע הועבר לצד ג’ או לקבלת תמורה. “הנאשם ניצל את הרשאותיו לגישה למערכות משטרתיות לביצוע הבדיקות למטרות אישיות.

“לטענת התביעה בזמן האחרון אנו נחשפים ביתר שאת לתופעה זו של שוטרים שמבצעים בדיקות ומנצלים את הגישה שלהם למערכות מידע לשימושם הפרטי. משטרת ישראל מופקדת על מידע רגיש המצוי במאגרי המידע ומצופה ממי שמופקד על שמירת המידע לנהוג במידע באחריות ואך ורק בהתאם להוראות והנהלים שנקבעו. תכלית הדין המשמעתי הינה להרתיע שוטרים מלבצע עבירות דומות, לשקם את אמון הציבור ולא בכדי קיימת מגמת החמרה בעבירות מסוג זה”.

בהכרעת מותב בית-הדין נאמר בין השאר כי “[…] ההתפתחויות הטכנולוגיות האופייניות לדור זה, מהווה קרקע פורייה לשימוש לא חוקי במאגרי מידע. ריכוז המידע וזמינותו המידית, בלחיצת כפתור, מקלה מאוד על המבקשים לעשות שימוש פסול במידע שנאגר בו. שליפת מידע ממאגר שלא כדין או עיון בו, על ידי איש משטרה, האמון מעצם תפקידו על שמירת החוק ואכיפתו, יש בה בכדי לפגוע באמון הציבור במשטרה וכן לפגוע בפרטיות האנשים שהמידע נוגע אליהם, זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

“בקביעת גזר הדין הראוי, השיקול הראשון והחשוב ביותר הינו האינטרס הציבורי בכך שמאגרי המידע המוחזקים על ידי המשטרה יישמרו בצורה נאותה, לא ייפרצו, ומידע הנוגע אליהם לא יעבור למי שאינו רשאי להחזיק בו. שיקולים אישיים של הנאשם יהיו שיקול משני בחשיבותו.

“[…] ברי כי מבחנים אלו אינם ממצים את כלל האפשרויות השונות הגלומות במעשה השליפה האסור, אך דומה כי יש בהם כדי למצות את החלק הארי של מקרי שליפת מידע אסורה ממאגרי המידע המשטרתיים. כמו כן נציין כי תבחינים אלו אינן עומדים בפני עצמם וכל תיק ייבחן על פי מכלול השיקולים הרלבנטיים.

“בחינת תבחינים אלו אל מול מעשיו המפורטים בעובדות כתב האישום המתוקן בגינם הורשע הנאשם, מצביעים על היבטיה החמורים של התנהגותו. הנאשם ביצע עבירה של שימוש לרעה בסמכות, נכנס לתיק פלילי במערכת הפלא, מערכת מסווגת ורגישה, ב- 28 הזדמנויות שונות, בפרק זמן של כ- 14 חודשים, תוך שהוא פוגע בפרטיותם של חמישה אנשים שונים. חומרה יתרה מתווספת בפגיעה בפרטיותו של בן דודה של אשת הנאשם, אדם שהוא מכיר ונמצא בקשר משפחתי עימו. אין מדובר במעשה ברף הנמוך של העבירה כפי שטענה ההגנה.

“מספר הרב של הכניסות במועדי זמן שונים שנפרסו על פני 14 חודשים מצביעים על חומרת מעשי הנאשם. לא ברור כיצד הסבר על סקרנות הנאשם יכולה להתיישב עם מספר הכניסות הרב לתיק החקירה. נציין שהנאשם היה חשוף לחומר חקירה בתיק פשע.

“[…]  החלטת המפקח הכללי שניתנה לאחרונה שככלל, כל שוטר/ת, שיבצע/תבצע עבירה לפי סעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק המשטרה התשס”ו – 2006, יועמד/תועמד לדין בפני בית הדין, מדברת בעד עצמה, וממחישה את החומרה שפיקוד המשטרה, בראשות המפכ”ל, מייחסים לעבירה מסוג זה.

“[…] הגענו למסקנה כי המקרה שבפנינו מחייב העברת מסר מרתיע המוקיע מעשים מסוג זה כדי לעקרם מהשורש ולמנוע את הישנותם בעתיד. בהתאם לכך, ראוי שמעמדו בארגון של שוטר המבצע עבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, בדגש על כניסה למערכות מידע, עבירה לפי סעיף 4 לתוספת הראשונה, ייפגע.

“באם רוצים אנו לצמצם תופעה זו של כניסת שוטרים למאגרי מידע שלא לצורך, חובה עלינו, כבית דין, לנקוט בגישה עונשית מחמירה, הכוללת, במקרים המתאימים, גם הורדה בדרגה בפועל, כמו במקרה שבפנינו”.

המקרה השני: “הנאשם שימש כראש משמרת סיור בימת”א אשר באגף התנועה. במסגרת ולצורך ביצוע תפקידו, ניתנו לנאשם הרשאות כניסה למערכות משטרתיות שונות, לרבות מערכת ‘דרך המלך’.

“בתאריך 4.3.2022 צוותו הנאשם ורס”ר ע.נ. לעבודה יחד במשמרת לילה בניידת משטרה. במהלך המשמרת, הנאשם והשוטרת טיפלו באירוע תאונת דרכים, ובסיום יצאו להתרעננות בתחנת הדלק סונול ביגור.

“באותן הנסיבות, בניידת המשטרה, נטל הנאשם את מכשיר הטבלט שעבד על ה- User של השוטרת, נכנס למערכת ‘דרך המלך’ לשאילתה אודות “אדם” וביצע בדיקות שונות לצרכיו הפרטיים, כל זאת כשה- User עדיין של השוטרת”.

בין היתר בדק בדרך זו ונכנס לפרופיל של חברתו האזרחית במטרה לבדוק אם לרכבה עודכן הטסט שביצע עבורה. בהמשך לכך, באותו המועד, נכנס הנאשם לפרופילים של בני משפחתה של החברה שמקושרים אליה במערכת “אדם”, עיין בפרטיהם והסתכל על תמונותיהם.

“הנאשם הורשע בביצוע בדיקות בשתי הזדמנויות שונות – האחת אודות חברתו ואביה והשנייה אודות חברתו ובני משפחתה וזאת כשהוא עובד על היוזר של חברתו למשמרת השוטרת.

“במאגרי המשטרה אצורים מידע אישי ופרטי אודות אזרחים, ועל כן קיימים כללים ומגבלות ברורים, המעוגנים בחקיקה ובפקודות המשטרה, המסדירים השימוש בהם, כאשר העקרונות המנחים הינם שעיון במידע מותנה בתפקיד השוטר, בהרשאה שניתנה לו ובכך שהבדיקה נחוצה לצורך מילוי תפקידו בלבד.

“הזכות העומדת לכל אדם כי מידע אישי, רגיש ופרטי אודותיו יישמר בקפידה וייעשה בו שימוש אך ורק על פי הסייגים הקבועים בחוק – נגזרת מזכותו לפרטיות. שליפת מידע ממאגר שלא כדין או עיון בו ע”י איש משטרה, האמון מעצם תפקידו על שמירת החוק ואכיפתו, יש בה הן כדי לפגוע בפרטיותם של האנשים שהמידע נוגע אליהם והן באמון הציבור במשטרה- אמון שהוא נשמת אפו של הארגון.

“[…] שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שבהזדמנות השנייה הנאשם ביצע את הבדיקות על היוזר של השוטרת ויש לכך שתי משמעויות – האחת, היא שהנאשם ניסה לטשטש את עקבותיו, במובן זה שהבדיקות לא נעשו מהיוזר שלו – יש בכך יסוד של ערמה. המשמעות השנייה היא שבמעשהו יכול היה להכשיל את השוטרת ובכך יש נדבך נוסף של חומרה.

“לצד כל אלה, יצוין כי הנאשם בדק מידע דמוגרפי ולא מידע פלילי או מודיעיני, הנאשם לא העתיק את החומרים ולא העבירם לצד שלישי, אלא עשה כן לצורך סיפוק יצר הסקרנות בלבד”.

“[…] טיעוני ההגנה לעונש: ההגנה הצטרפה לכל הדברים החיובים שנטענו על ידי התביעה וכן הוסיפה כי מדובר בשוטר ותיק ומוערך אשר עברו כולל מפגש מול 3 מחבלים בין השנים 2001 – 2010  […]  לפי כתב אישום זה, הנאשם לא השתמש במידע, לא פרסם אותו לא עשה כל שימוש פסול במידע. לעניין השימוש במסוף של השוטרת ע. הוא אמר בחקירתו שחשב שזה המסוף שלו ובכל מקרה, לא ניסה להתחמק מאחריות. בזמן ביצוע העבירה משנת 2010 המודעות לחומרת השימוש האסור במאגרי מידע לא הייתה גדולה ומוחשית כפי שקיימת היום. יצוין כי מאז ההרשעה חלפו 13 שנה ומיום ביצוע העבירה בערך 14 שנה. הנאשם הודה במח”ש ובבית הדין וקיבל אחריות על מעשיו […] בהגנה ביקשה להתחשב במצבו הפיזי של הנאשם שעבר פגיעות רבות פיזיות במהלך השירות וכתוצאה מהם הוא מוכר ע”י משרד הביטחון ב- 60% נכות. מעבר לפגיעה הפיזיות הוא גם סובל מפוסט טראומה ולמרות זאת הוא עדיין ממשיך לשרת ולתת את נשמתו במשטרת ישראל”.

בהכרעת המותב נאמר בין השאר כי “[…] חזרנו לא אחת על הסכנה בטמונה בזליגת מידע ממאגרי המשטרה ואין מקום לחזור על הדברים. במקרה זה נציין לחומרה את מספר הבדיקות ובעיקר את העובדה שהנאשם עשה שימוש ביוזר של שותפתו לניידת. לקולא – מדובר במידע דמוגרפי בלבד שלא עבר לצד שלישי.  באשר לנסיבות החיצוניות לא ניתן להתעלם מההרשעה הקודמת של הנאשם בעבירה זהה לפני 13-14 שנים מחד ומטיב שירותו כפי שעולה מהערכותיו התקופתיות ומפציעותיו לאורך השנים”.

“[…] מקובלת עלינו טענת ההגנה ולפיה בשנת 2010-2009 המודעות לשימוש לרעה במאגרי מידע הייתה פחותה מזו הקיימת היום. ואולם, הנאשם שכבר הורשע בעבירה שכזו, אמור לדעת הרבה יותר מאשר כל שוטר “רגיל” שמדובר במעשה אסור ולמרות זאת הוא כושל ולא פעם אחת”.