קזינו דואר: מנהל מח’ מיון ממוכן בבית המיון המרכזי של הדואר בת”א הועמד לדין משמעתי בגין ארגון וניהול משחקי הימורים במקום עבודתו, בזמן העבודה, והשתמש בציוד השייך לדואר

ביום שישי, 27.1.2023, דיווחתי כאן באתר כי ביום שני, 30.1.2023, יתקיימו בכנסת מספר דיונים בנושאים המסוקרים באתר זה. וועדת הכלכלה בראשות ח”כ דוד ביטן תדון בנושא “הרפורמה בדואר ישראל”. הישיבה תתקיים בהשתתפות שר התקשורת שלמה קרעי [הופעה ראשונה בוועדה בכנסת כ- שר התקשורת] והמנכ”לית היוצאת לירן אבישר בן-חורין.

קודם לאירוע זה, אולי יעניין את השר החדש לדעת לגבי סיפור אחד העוסק בעובד דואר שנשפט לאחרונה בדין משמעתי בבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה (נציבות שירות המדינה) [בד”מ  30.20].

[הערה: הכרעת הדין ניתנה ביום 5.12.22 שלא בנוכחות הצדדים ולא פורסמה רשמית עד כה; גזר הדין ניתן ב- 18.1.2023 – כאן].

בהכרעת הדין נאמר בין היתר: “הנאשם עובד חברת דואר ישראל, ששימש מנהל מחלקת מיון ממוכן בבית המיון המרכזי של החברה בתל אביב, הועמד לדין משמעתי בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963, זאת בגין ארגון וניהול משחקי הימורים במקום עבודתו, בזמן העבודה, ותוך שימוש בציוד השייך לחברת הדואר.

עובדות האישום שפורטו בכתב התובענה המתוקן

בין השנים 2018-2014, ערך הנאשם הימורים על תוצאות משחקי כדורגל בין-לאומיים. זאת במקום עבודתו, בקרב עובדי בית המיון המרכזי בתל אביב, ביניהם עובדים הכפופים לו, וכן אנשים נוספים שאינם עובדי מדינה ושזהותם אינם ידועה.

ההימורים נסובו על תוצאות משחקי גביע העולם בכדורגל 2014, משחקי “קופה אמריקה 2015”, משחקי “יורו 2016” ומשחקי גביע העולם בכדורגל 2018.

ההימורים התחלקו לשני שלבים – הימורים על תוצאות משחקי “שלב הבתים” ולאחר מכן הימורים על תוצאות משחקי שלב ה”נוקאאוט”. בכל שלב ניתן היה למלא טופס השתתפות שעלותו נעה בין 50-100 ₪, ולא הייתה הגבלה על מספר הטפסים למשתתף.

המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר זכו בכספים שנאספו, לפי החלוקה הבאה – 80% לזוכה במקום הראשון, 10% למקום השני, והיתרה לקופה קטנה בניהול הנאשם.

תוצאות המשחקים עודכנו לאחר סיום כל מחזור משחקים באמצעות קבוצת וואטסאפ ייעודית.

הנאשם לקח חלק פעיל ומלא בניהול ההימורים, בתוך כך –

אירגן את טפסי ההשתתפות ועסק בחלוקתם למשתתפים ובאיסופם לאחר מילויים, וזאת עשה אף במהלך שעות העבודה. את הטפסים החזיק בארונית במשרדו.

גבה את כספי ההשתתפות מהמשתתפים. וזאת עשה אף במהלך שעות העבודה. את הכסף שנאסף החזיק בארון במשרדו.

ערך ועידכן קבצים על פי הטפסים שמולאו. את הנתונים שמר על המחשב במקום העבודה.

עידכן בטבלאות את תוצאות המשחקים ונהג לשלחן בקבוצת הוואטסאפ הייעודית לכלל המשתתפים.

ניהל את יתרת הכספים שנותרו בקופה לאחר הזכייה והחליט מה ייעשה בה.

במשחקי ההימורים השתתפו עשרות משתתפים וסכומי ההימורים הגיעו לכדי אלפי שקלים:

בהימורים שנערכו על “מונדיאל ברזל” בשנת 2014 נשלחו בשלב “הבתים” 41 טפסים, עלות כל טופס היא 100 ₪ ובסך הכל נאספו 4,100 ₪. בשלב ה”נוקאאוט” נשלחו 35 טפסים, עלות כל טופס היא 50 ₪, ובסך הכל נאספו 1,750 ₪.

בהימורים שנערכו על “קופה אמריקה” בשנת 2015, נשלחו בשלב “הבתים” 35 טפסים, עלות כל טופס היא 100 ₪ ובסך הכל נאספו מהמשתתפים 3,500 ₪. בשלב ה”נוקאאוט” נשלחו 35 טפסים, עלות כל טופס היא 50 ₪ ובסך הכל נאספו 1,650 ₪.

בהימורים שנערכו על “יורו 2016” נשלח בשלב “הבתים” 68 טפסים, עלות כל טופס היא 100 ₪ ובסך הכל נאספו 6,800 ₪. בשלב ה”נוקאאוט” נשלחו 20 טפסים, עלות כל טופס היא 100 ₪ ובסך הכל נאספו 2,000 ₪.

בהימורים שנערכו על “מונדיאל רוסיה” בשנת 2018 נשלחו בשלב “הבתים” 86 טפסים, עלות כל טופס היא 100 ₪ ובסך הכל נאספו 8,600 ₪ (נוכח החקירה שנפתחה כנגד הנאשם ההימורים הופסקו ושלב ה”נוקאאוט” לא התקיים).

התביעה טענה כי במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם אירגן וניהל משחקי הימורים במקום עבודתו, לרבות בקרב עובדים עליהם הוא ממונה. זאת עשה אף בזמן העבודה, ותוך שימוש בציוד השייך למקום העבודה.

עוד נטען כי בכך, הנאשם פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו על פי פסקה 42.222 לתקשי”ר, והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו ומעמדו כעובד המדינה, הפוגעת בשמו הטוב של שירות המדינה ובתדמיתו בעיני הציבור. (על פי פסקה 42.222 לתקשי”ר, על עובד להימנע בזמן העבודה מהתעסקות בעניינים שאינם קשורים בביצוע עבודתו. סעיף (ב) לאותה פסקה מורה כי התנהגותו של עובד זמן העבודה, ושלא בזמן העבודה, צריכה להיות הולמת את תפקידיו ומעמדו כעובד).

בהמשך הכרעת הדין בית-הדין סוקר את דברי המעורבים והעדים שהופיעו בפניו.

לגבי הנאשם נאמר כי בהודעתו מסר זה ש”בתפקידו כמנהל מחלקת מיון ממוכן היה אחראי על כ- 70 עובדים. ההחלטה בענין ההימור על תוצאות המשחקים גובשה בשנת 2014, לפני משחקי המונדיאל דאז. בתוך כך נקבעה גם השיטה לחלוקת פרסי הזכייה, והוסכם כי 10% מהכסף בקופה ישמש לטובת פעילויות חברתיות לעובדים. הנאשם ציין כי לא היו רווחים למארגני ההגרלה, וההימורים בוצעו “באופן חברתי בין החברים לעבודה”. “מדובר באקט חברתי, אין פה ענין של הימורים ושל הפקת רווחים אישיים”.  “הכל נעשה שלא למטרת רווח אלא רק כסוג של משחק חברתי”. הנאשם אישר שבין משתתפי ההגרלות היו עובדים הכפופים לו, אולם לא הופעל לחץ על  איש להשתתפות בהגרלות; מהכספים שנצברו נהנו גם עובדים שהגיעו לאירועים החברתיים, זאת למרות שלא השתתפו בהימורים.

מר ששון עמיר, מנהל תחום מיון בחברת הדואר שימש המנהל הישיר על הנאשם בין השנים 2018-2005, ציין כי הוא עצמו, “באופן אישי”, לא ראה “שום דבר חריג בענין הזה, כי הגרלות מתנהלות בכל הדואר כשיש מונדיאל או יורו”.

הכרעה: בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה אומר בפסיקתו כי “לאחר שבחנו הראיות שבפנינו, מצאנו כי הנאשם אכן ארגן וניהל משחקי הימורים בקרב העובדים עליהם היה ממונה במסגרת עבודתו […] הנאשם נהג להניח טופסי השתתפות בהימורים על גבי הדלפק במקום עבודתו, ולעיתים אף למסרם פיזית; מקצת הטפסים הופקדו חזרה בידיו במקום העבודה; לנאשם נמסרו מעת לעת, כספים לצורך ההימורים במקום עבודתו, והוא הפקידם בארונו האישי או בארון אחר במקום העבודה; הקופה בה נשמר הכסף הייתה בהשגחתו ונמסרה לשמירתו;  הקבצים מרובי הסעיפים והטבלאות שהיו קשורים בניהול אותם הימורים, היו מאוחסנים במחשבו האישי של הנאשם במקום עבודתו. עם זאת, לא הוכח שעסק בזמן עבודתו, ועל חשבון שעות העבודה, בהזנת הנתונים הרבים שהיו דרושים לביצוע ההימורים (שמות משתתפים, סכומי הימורים, תוצאות משחקים וכיו”ב).

“טענתו של הנאשם כי שמר את הקבצים האמורים על גבי המחשב במקום עבודתו רק לצורך גיבויים, אינה מקובלת עלינו שעה שהנאשם יכול היה לנקוט בדרכים חלופיות להשגת תכלית זאת (לדוגמה: שמירה על גבי החסן נייד).

“איננו מקבלים גם שהעיסוק בהימורים לא השפיע כלל על יחסי העבודה, נוכח אינטנסיביות ההשקעה של הנאשם בענין במועדי התחרויות הרלבנטיים; על הנאשם היה למשוך ידו כלל מעיסוק בנושא שעה שמדובר בעובדים הכפופים אליו במסגרת העבודה. דא עקא, שהנאשם לא השכיל לשים חייץ ברור בין מסגרת העבודה ויחסי העבודה לבין פעולות שמחוץ לתחום העבודה שהיו כרוכות ביחסים חברתיים הדוקים (שעירבבו עניינים כספיים) עם עובדים שהיה ממונה עליהם.

“עם זאת, אנו משוכנעים שהפעולות האמורות בוצעו על ידי הנאשם בתום לב מוחלט, תוך שהוא פועל בעצימת עיניים כלפי ההשלכות של מעשיו. הנאשם היה מרוכז עד מאוד, במועדים הרלבנטים, במשחקים בתוצאותיהם ובניהול ההימורים (אף אם רוב פעילותו נעשתה מחוץ למסגרת העבודה) עד שהוא לא שת ליבו להשלכות ולמשמעות של מעשיו על מקום העבודה ויחסי העבודה במחלקה אותם ניהל.

“תום ליבו של הנאשם בא לידי ביטוי גם בכך שהציג ומסר את הקבצים מיוזמתו לחוקרים, ואף פעולותיו בעניין ההימורים במקום העבודה לא נעשו בסתר.

“הנאשם מסר הודאה מלאה ומפורטת מרצונו החופשי והמלא; אף תימלול הקלטות השיחה בינו לבין חוקר חנן שפינדלר אינה משנה ממסקנתנו זו. ראשית, נציין שהקלטה זו נעשתה בניגוד לדין (דבריו של הנאשם כי ידע רק בדיעבד על אפשרות ההקלטה במכשיר הטלפון, מופרכים בעליל, שהרי יישומון זה ככלל דורש פעולה  אקטיבית מהמשתמש בטלפון).

“[…] משנה חומרה במעשיו של הנאשם שעה שההקלטה בוצעה כלפי חוקר משמעת שפנה אליו בעניין חשד שהתעורר נגדו.

“[…] הנאשם לא ראה פסול עקרוני במעשיו, שעה ש- 10% מהסכומים הוקדשו לרווחת העובדים ולצורכי גיבוש חברתי. בתוך כך, יודגש כי הנאשם לא נטל לכיסו, שלא כדין, מכספי ההימורים, ולא צמחה לו טובת הנאה כלכלית אחרת מהעיסוק בעניין.

“[…] הנאשם היה הציר המרכזי והמניע של ארגון ההימורים: הוא יצר את הקבצים, שמר אותם במחשבו במשרד, הודיע למשתתפים (שחלקם הארי היה מקרב הכפופים לו בעבודתו) על תוצאות ההימורים, ועוד. אלמלא מעורבותו העמוקה כל כך בהפעלת ההימורים, ספק בעינינו אם הם היו יוצאים לפועל”.

בגזר הדין נאמר בין היתר כי בטיעוני התביעה לאמצעי משמעת צויין כי “העיסוק של הנאשם בהימורים השפיע על יחסי העבודה נוכח האינטנסיביות של עיסוק הנאשם בו. על הנאשם היה למשוך ידיו כליל מעיסוק בנושא, אולם הוא לא השכיל לשים חיץ ברור בן יחסי העבודה לבין פעילויות חברתיות (שהיו כרוכות בכספים בסכומים גבוהים) מחוץ לעבודה.

“הנאשם כשל במילוי תפקידו הניהולי, והוביל לכך שכפיפיו השתתפו בהימורים ואף זכו בסכומי כסף משמעותיים מעבר למקור הכנסתם בעבודה בשירות הציבורי.

“הנאשם עסק בענייני ההימורים במשך 4 שנים ברציפות (להוציא את שנת 2017), מעידתו לא הייתה חד-פעמית (אין להתעלם מהפוטנציאל הגלום במעשי הנאשם לעבור עבירה פלילית של הימורים אסורים).

“הנאשם הפר ברגל גסה את הנורמות המצופות מעובד מדינה, התנהגותו מנוגדת באופן בסיסי לערכים של טוהר המידות. כלל הנסיבות מובילות לכך שהוא לא ראוי לשמש מנהל בשירות המדינה.

“[…] הנאשם לא הועבר מתפקידו על ידי נציב שירות המדינה, הואיל והעמדתו לדין בוצעה בסמוך לפרוץ משבר הקורונה.

“הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, וניסה לגמד את טיב מעשיו והיקפם; עד היום הוא לא מפנים את חומרת מעשיו.

“[…] דעת לנבון נקל, שחלק מהעובדים בזבזו זמן מסויים, אשר היה צריך להיות מושקע בעבודה, לצורך העיסוק בהימורים.

“[…] בשיקלול כל האמור לעיל מצאנו שהטלת אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת והקפאת קידום בתפקיד הם מידתיים בנסיבות העניין.

“בשולי הדברים נעיר כי עמדת חברת הדואר, כפי שהושמעה מפי נציגה תמוהה. הנציג שהגיש חוות דעת של מנהל משאבי אנוש בשירות מיון ארציים בה נכתב [שהוא] “מנהל ועובד שיתופי בכל היטב”, עתר לפיטורי הנאשם הואיל ואין לחברת הדואר תפקיד לא ניהולי להעבירו אליו, וממילא החברה נמצאת בתהליך התייעלות רחב בה עומדים 1,050 עובדים לסיים את עבודתם”.