הכנסת תדון ברפורמה בדואר ובמערכת סחר חוץ ברשות המיסים

ביום שני, 30.1.2023, יתקיימו בכנסת מספר דיונים בנושאים המסוקרים באתר זה:

■ וועדת הכלכלה בראשות ח”כ דוד ביטן תדון בנושא “הרפורמה בדואר ישראל”. הישיבה תתקיים בהשתתפות שר התקשורת שלמה קרעי [הופעה ראשונה בוועדה בכנסת כ- שר התקשורת] והמנכ”לית היוצא לירן אבישר בן-חורין.

■ הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח”כ מיקי לוי תדון בנושא “הדו”ח השנתי של מבקר המדינה בנושא סייבר ומערכות מידע – מערכת סחר חוץ ברשות המיסים בישראל”.

= = = = = = = = = = = = = = =

במסמך שהוכן ע”י הייעוץ המשפטי של הכנסת לקראת הדיון נאמר בין השאר: “חוק הדואר (תיקון מס’ 13) התשפ”ב – 2022, נכנס לתוקף ב- 16.4.2022.

התיקון, שהובא במסגרת הצעת חוק ממשלתית, מבוסס ברובו על המלצות ועדה מייעצת לבחינת שירותי הדואר בראשות מר דני רוזן, שמינה שר התקשורת בשנת 2018. מטרותיו העיקריות של התיקון הן לקדם תחרות בתחום שירותי הדואר; לאפשר לחברת דואר ישראל לתת שירותים נוספים תוך הפחתת הרגולציה שחלה עליה; ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של שר התקשורת ומשרד התקשורת בתחום שירותי הדואר. במקביל לדיוני הוועדה בהצעת החוק, הכריז שר התקשורת דאז, יועז הנדל, על כוונתו לקדם הפרטה מלאה של חברת הדואר, ועניין זה הובא בחשבון בדיוני הוועדה על התיקונים המוצעים.

עיקרי התיקונים שנכללו בתיקון מס’ 13 לחוק:

פתיחת שוק הדואר לתחרות  – בוטלה הבלעדיות שהייתה לחברת דואר ישראל במתן שירותי דואר ב”תחום השמור”, כלומר שירותי משלוח דבר דואר עד משקל של 500 גרם שמחירו עד 5.40 שקלים חדשים. יצוין כי שירות “דואר כמותי” כבר היה פתוח לתחרות – מדובר בשירות הניתן ללקוחות עסקיים השולחים דברי דואר למספר רב של נמענים, דוגמת בנקים וחברות אשראי (בתחום זה, דואר ישראל מחזיקה בכ-60% מהפעילות, וחברת “מסר” בכ-37% מהפעילות).

הרחבת פעילותה של חברת הדואר לתחומים נוספים  – לפי התיקון, חברת הדואר תהיה רשאית לתת שירותים חדשים ללא אישור מראש של שרי התקשורת והאוצר, למעט שירותים כספיים (שירותי בנק הדואר) ושירותי הדפסה המוסדרים בנפרד. במקום החובה לקבל אישור כאמור, החברה תידרש להודיע מראש לשר התקשורת על מתן שירות חדש, והוא רשאי להתערב אם השירות עלול לפגוע בשירותי הדואר או השירותים הכספיים או בתחרות בתחום שירותי הדואר.

חברת הדואר תוכל לתת שירותי הדפסה של דברי דואר – נושא זה היה אחד מהנושאים השנויים במחלוקת במהלך הדיונים בוועדה, בעיקר על רקע החשש מפני ההשלכות האפשריות של כניסת חברת הדואר לתחום פעילות שהיה למעשה בבלעדיות בתי הדפוס. עם זאת, לאור השינויים בשוק הדואר והירידה בכמות המכתבים הנשלחים, נקבע כי חברת הדואר תוכל להציע שירות אחוד של הדפסה ומשלוח שלא הותר לה לפני כן, אך זאת בכפוף לתנאים והגבלות שנקבעו בחוק במטרה למנוע את הפגיעה בתחרות.

צמצום הפיקוח על תעריפי שירותי הדואר שגובה חברת הדואר – לפני התיקון, התשלומים בעד השירותים שנותנת חברת הדואר נקבעו בתקנות שהתקין שר התקשורת, וכל הוספה או גריעה של שירותים כאמור הייתה טעונה אישור של ועדת הכלכלה. התיקון ביטל הוראה זו וקבע עיקרון כללי שלפיו חברת הדואר חייבת לדרוש תשלום סביר בעבור שירותי הדואר, ולפרסם אותו באתר האינטרנט שלה. עם זאת, לשר התקשורת נשארה סמכות לקבוע תשלומים בעד שירותי דואר מסוימים, וזאת בתקנות בהסכמת שר האוצר. לצד הסרת הפיקוח על המחירים, הוחלט לעגן בחוק במפורש כי תשלום בעד שירותים הניתנים ללקוחות פרטיים חייב להיות אחיד, במטרה להבטיח שלא תהיה הפליה בתשלומים בעד שירותי דואר באזורים שונים בארץ או בין לקוחות פרטיים שונים. עוד נקבע כי חברת הדואר תוכל לתת הנחה ללקוחות עסקיים, אך באופן בלתי מפלה ובתנאי שהמחיר לאחר ההנחה יהיה סביר, בכפוף לאמות מידה שתקבע החברה. שר התקשורת הוסמך לדרוש מידע ולתת הוראות לגבי התשלומים וההנחות, כדי לוודא את קיום הוראות החוק ולמנוע פגיעה בציבור או בתחרות בתחום הדואר. לגבי התשלומים שגובה בנק הדואר (חברה-בת של דואר ישראל) – התיקון לא שינה את ההוראה בחוק שמסמיכה את שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע בתקנות את גובה התשלומים שרשאי בנק הדואר לגבות מלקוחותיו.

הרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפי חברת הדואר – במקביל להפחתת הרגולציה שחלה על חברת הדואר, הורחבה סמכות הפיקוח של שר התקשורת. התיקון מאפשר לשר לפעול מיידית כלפי חברת הדואר, אף מבלי שנתן לה זכות טיעון מראש, וזאת אם יש חשש לפגיעה מיידית במתן שירות דואר תקין וסדיר, לנזק בלתי הפיך לדבר דואר או לפגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר. בנוסף, הוגדלו משמעותית סכומי העיצומים הכספיים שמנכ”ל משרד התקשורת רשאי להטיל על חברת הדואר בשל הפרת הוראות החוק.

מרכזי החלוקה – מרכז חלוקה הוא מיתקן לחלוקת דואר ובו תאי חלוקה, המהווים חלופה לתיבת מכתבים בבית הנמען. הגישה הבלעדית למרכזי החלוקה נותנת לחברת הדואר יתרון תחרותי משמעותי על פני מתחריה בתחום הדואר הכמותי, והוראות הרישיון, המחייבות אותה לאפשר גישה כאמור גם למתחריה, לא יושמו לאורך השנים. כדי לקדם את התחרות, החליטה ועדת הכלכלה להוסיף לחוק הוראה שלא הופיעה בהצעת החוק הממשלתית, ולפיה החברה תהיה מחויבת לתת ללקוחות עסקיים שירות משלוח דבר דואר למרכז חלוקה. עוד נקבע כי שר התקשורת יהיה מוסמך לקבוע את תקני השירות במרכז החלוקה, ובהסכמת שר האוצר – גם את התשלום בעד השירות שאמור לשקף את עלות מתן השירות. בהתחשב בהפרטה הצפויה של החברה, נקבעה הוראה זו כהוראת שעה ל-4 שנים כדי לאפשר בחינה עתידית של ההסדר הראוי לעניין מרכזי החלוקה.

תיקונים לתקנות הדואר שאושרו בוועדת הכלכלה

ב-30.10.2022 אישרה ועדת הכלכלה שני סטים של תקנות הדואר, אשר הייתה דחיפות בהתקנתן כחלק מעדכון הרגולציה הנדרש במסגרת מתווה ההבראה של חברת הדואר ועל רקע ההפרטה הצפויה של החברה.

תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה) (תיקון), התשפ”ג – 2022 – לפי התיקון, עודכנה רשימת שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים שאמורים להינתן “לכלל הציבור בכל המדינה” (‘שירותים אוניברסליים’). יצוין כי ועדת הכלכלה לא אישרה תיקון נוסף שהציע משרד התקשורת לתקנות לפיו השירותים האוניברסליים יינתנו “בהתאם לתנאי הפריסה שיקבע השר ברישיון הכללי”, שמטרתו הייתה לאפשר לשר התקשורת לקבוע ברישיון חברת הדואר הוראות בעניין פריסת הסניפים והיקף השירותים הניתנים בהם. עוד יצוין כי צמצום הסניפים של חברת הדואר נעשה לפי הרישיון כנוסחו היום שכן התיקון לרישיון שאמור לאפשר צמצום משמעותי יותר – טרם נחתם ע”י שר התקשורת (*נכון למועד כתיבת מסמך זה).

תקנות הדואר (תשלום בעד השירותים הכספיים) (תיקון), התשפ”ג – 2022 – התיקון לתקנות ביטל את התשלומים המפוקחים שבנק הדואר רשאי לגבות מלקוחותיו בעד השירותים הכספיים שהוא נותן, כך שלמעשה בנק הדואר רשאי לקבוע בעצמו את התשלום שהוא גובה, בכפוף להוראות החוק המחייבות אותו לגבות “תשלום סביר”. לצד ביטול התשלומים המפוקחים, נקבעה הנחה למקבלי קצבה (הבטחת הכנסה, נכות או אזרח ותיק) של 50% לפחות מהתשלום שגובה בנק הדואר עבור שירות כספי. בנוסף, ועדת הכלכלה החליטה לקבוע בתקנות הוראת שעה ל-3 שנים, שבמהלכן המחיר שבנק הדואר יהיה רשאי לגבות  ממקבלי קצבה לאחר הנחה כאמור לא יעלה על המחיר המפוקח שהיה קבוע לאותו שירות ערב תחילתו של התיקון לתקנות”.

= = = = = = = = = = = = = = =