פורסמה עמדת נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בנושא חובת ההנגשה של דיווחים כספיים באינטרנט

נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (במשרד המשפטים) פירסמה עמדתה בנושא חובת ההנגשה של דיווחים כספיים באינטרנט.

מדובר בעמדת הנציבות בשאלת קיומה של חובה להנגיש, לפי הוראות חוק השוויון ותקנות הנגישות לשירות, דיווחים אשר מועלים לאתרי האינטרנט של רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך. בנייר העמדה נאמר בין השאר כי “מובאת בזאת עמדת הנציבות בשאלת קיומה של חובה להנגיש בהתאם להוראות חוק השוויון ותקנות נגישות השירות דיווחים אשר מועלים לאתרי האינטרנט מגנא, המופעל על ידי רשות ניירות ערך, ומאיה, המופעל על ידי הבורסה לניירות ערך.

[מגנא (“מערכת גילוי נאות אלקטרונית”) משמשת כמערכת מידע לקליטה והפצה של כלל הדיווחים, הנדרשים מגופים הכפופים לפיקוחה של הרשות: תאגידים, מנהלי קרנות נאמנות, נאמנים, חברות יועצי השקעות, חברות לניהול תיקים וחתמים. בין היתר, נדרשים תאגידים מדווחים להעלות אל המגנא דיווחים כספיים מסוגים שונים, מקצתם עתיים (רבעוני, שנתי) ומקצתם מידיים. ר’ סעיף 1 לחוק ניירות ערך, תשכ”ח – 1968 הקובע כי “תאגיד מדווח” הוא תאגיד שחלות עליו הוראות סעיף 36 לחוק ולא ניתן לו פטור מתחולתן. סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך קובע כי “תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו”חות או הודעות לפי פרק זה כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו”חות או הודעות לפי פרק זה לרשות ולבורסה.”

מאיה (“מערכת אינטרנט להודעות”) מיועדת לאפשר לציבור לקבל מידע מקיף על חברות בורסאיות ועל ניירות ערך הנסחרים בבורסה. במאיה מוצגות כל ההודעות המתפרסמות על ידי החברות הבורסאיות ומנהלי קרנות הנאמנות, ובין היתר “נמשכים” אליו דו”חות כספיים של חברות ציבוריות אשר הועלו למגנא].

על פי החלטת הנציב, אכיפה בידי הנציבות בהתאם לעמדה זו תחל רק 60 ימים לאחר פרסומה ותכלול רק דיווחים שהועלו לאינטרנט לאחר מועד זה.

תמצית העמדה:

+ על רקע עקרונות היסוד של חוק השוויון, לשונו, ומטרותיו, יש לראות תאגידים אשר מציעים למכור לציבור את ניירות הערך שלהם, ובפרט במטרה שאלה ימשיכו להיסחר בבורסה, כנותני שירות ציבורי מסוג מסחר.

+ הדיווחים השונים שמפרסמים תאגידים מדווחים מהווים מידע על אודות שירות ציבורי, וככאלה חלה חובה להנגיש אותם.

+ משהועלו הדיווחים למגנא או למאיה, הם אמורים להיות נגישים בהתאם לתקנות הנגישות לשירות ולתקן האינטרנט הישראלי אליו הן מפנות. חובת ההנגשה מוטלת על התאגידים, יוצרי התוכן.

+ רשות ני”ע והבורסה, שהן בעלות הפלטפורמה על גביה מפורסמים הדיווחים ואינן עורכות או מפיקות התכנים, חייבות להנגיש את הפלטפורמה ולספק תשתית נגישה.

+ ניתן להתייחס לבקשות פטור פרטניות לפי התנאים המנויים בחוק ובתקנות. מידע לגבי אפשרויות הפטור והדרך להגישן נמצא באתר הנציבות. כמו כן, ניתן לפנות לנציבות בשאלות משפטיות ומקצועיות הנוגעות לחובת ההנגשה”.

= = = = = = = = = = = =

בנייר העמדה נאמר לגבי ‘מסחר בניירות ערך כשירות מסחר וחובת ההנגשה של הדיווחים’ כי “שוק ההון הוא נדבך מרכזי של הכלכלה המודרנית. תפקידו לאפשר לחברות ולעסקים לגייס כספים לפיתוח פעילותם העסקית ובכך לתרום לצמיחה כלכלית, תעסוקה וחדשנות, כמו גם לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברות באמצעות השקעה בהן והשגת תשואה עליהן. כאמור לעיל, מכירה וקנייה של מוצר או שירות לציבור הרחב מהווה “שירות מסחר” ועל כן מסחר בניירות ערך, אשר מתבצע, ככלל, באמצעות הבורסה לניירות ערך, הוא שירות מסחר.

“[…] ניירות ערך המוצעים לציבור מוצעים ל”חלק בלתי מסוים בציבור” שבו עשויים להיות, ואכן ישנם, אנשים עם מוגבלות. חובת ההנגשה באה להבטיח שאנשים עם מוגבלות, אשר זכאים לסחור בניירות ערך ככל אדם, יקבלו את המידע על אודותיהם באופן נגיש להם.

“[…] מאחר שהתאגידים המדווחים, כפי שביארנו לעיל, הם נותני שירות ציבורי, חלה עליהם חובה להנגיש מסמכים שהם מעלים לאינטרנט, אשר מיועדים לספק שירות ציבורי או מידע על שירות ציבורי.

“[…] תקנה זו נועדה להבהיר שבעל הפלטפורמה אינו אחראי לנגישות תכנים שמועלים אליו. בהקשר שלפנינו, ההוראה רלבנטית לרשות ניירות ערך ולבורסה, אשר אף הן נכנסות לגדר “שירות ציבורי” ומספקות שירותי אינטרנט באמצעות מגנא ומאיה, אך אינן מפיקות את התכנים או עורכות אותן, והתכנים אף אינם מופקים בעבורן באופן ייעודי – אלא עבור הציבור. חובתן של הבורסה ושל הרשות לניירות ערך היא לפיכך לתחזק פלטפורמה נגישה שתאפשר העלאה של תכנים נגישים על ידי התאגידים”.

באשר לפטורים מהנגשה נאמר בנייר העמדה: “נציין כי לצד הטלת חובות על נותני השירות, חוק השוויון ותקנות השירות מאפשרים הקלות ופטור מחובת הנגשה במקרים מסוימים. להלן הוראות רלבנטיות לענייננו:

+ פטור טכנולוגי לפי תקנה 35ו(א) לתקנות הנגישות לשירות – מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי סימן זה, רשאי לפטור את החייב מביצועה. פטור זה עשוי להתאים במקרים בהם לא ניתן ליצור מסמכים נגישים מראש בתוכנות שבאמצעותן נוצרים המסמכים. פטור זה אינו טעון אישור של הנציבות והוא תקף למשך שלוש שנים, כאשר ניתן לחדשו באופן עצמאי לשלוש שנים נוספות, ורק לאחר מכן הוא טעון אישור של הנציבות.

+ פטור מסוים בידי הנציב לפי סעיף 19יג לחוק השוויון – קיימת אפשרות להגיש בקשה לפטור בידי הנציב מחמת נטל כבד מדי. בבקשה מחמת נטל כבד מדי ניתן להתייחס למגוון טיעונים בדבר סוג השירות, היקף הפעילות והיקף האוכלוסייה הנדרשת לשירות, טיב התאמת הנגישות ועלותה, קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים, קיומן של חלופות לאותו שירות, היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח. יודגש כי בקשת הפטור היא פרטנית לחייב מסוים ולהתאמת נגישות מסוימת בה הוא חייב”.

בסיכום נייר העמדה נאמר כי “כמפורט לעיל, הדו”חות או הדיווחים המועלים לאתרי האינטרנט מגנא ומאיה הם בבחינת מידע לגבי שירות ציבורי אשר חייב בהנגשה. החייבים בהנגשת מידע זה הם התאגידים המדווחים, וחלות עליהם הוראות החוק והתקנות, הן לעניין חובת ההנגשה הן לעניין ההגנות ואפשרויות הפטור.

“מאחר שהוגשו מספר שאילתות בנושא, והסוגיה נמצאה בבחינה ממושכת בנציבות יחד עם גורמי ממשלה נוספים, הנציבות תחל באכיפת חובות ההנגשה שנדונו בתשובה זו במבט צופה פני עתיד בלבד, ולא לפני חלוף 60 יום מפרסום עמדה זו, וביחס למסמכים שיפורסמו באינטרנט ממועד זה”.

הערת עורך Read IT Now:

ב- 30.7.2021 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה תחת הכותרת: ייצוגיות נגד בזק, פרטנר וסאני: לא מנגישות את המסמכים שמגישות במסגרת דיווחיהן במגנ”א ובמאי”ה “באופן שמצמצם משמעותית ומונע יכולת של אנשים עם מוגבלות להבין את הנאמר בהם”; ביולי 2021: שני תובעים מגישים (בנפרד) עשרות ייצוגיות בעילה דומה נגד מגוון חברות ציבוריות.

בידיעה נאמר: במהלך חודש יולי 2021 הוגשו עשרות תביעות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) נפרדות נגד שורה של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, וזאת בנושא שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

את התביעות הללו הגישו (בנפרד) שני תובעים במספר בתי-משפט מחוזיים ברחבי הארץ:

+ שלום בנמו (באמצעות עו”ד שחר אגמון): בין 38 החברות הציבוריות (לפחות) הנתבעות על-ידו: הולמס פלייס אינטרנשיונל, רציו חיפושי נפט, נובה מכשירי מדידה, נטו מלינדה סחר, קבוצת שגריר שירותי רכב, ויקטורי רשת סופרמרקטים, אלעד מגורים ישראל החדשה, ישרוטל, נובולוג (פארם אפ), קבוצת עזריאלי, שטראוס גרופ.

+ אפיק חי סופיר (באמצעות עו”ד רוני ארגמן): בין 20 החברות הציבוריות (לפחות) הנתבעות על-ידו: קבוצת דלק, שפיר הנדסה ותעשייה, אירודרום, אלביט הדמייה, אלדן, אפי נכסים, דלק מערכות רכב, קרדן ישראל, תדיראן גרופ, צור שמיר אחזקות. בכתבי התביעה הוא מוגדר כ”אדם עיוור אשרת מתעניין להשקיע בשוק ההון ונעזר בתוכנת ‘קורא מסך’ כדי לקבל מידע ממסמכים”.

+ + + + +

אתמול (חמישי, 29.7.2021) הוגשו מספר תביעות נוספות. ביניהן: נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת, פרטנר תקשורת וסאני תקשורת סלולרית.

להלן פרטים לגבי התביעה נגד בזק [בהיקף תביעה קבוצתי של 5 מיליון ש”ח] אשר ממחישים את כלל התביעות הללו. התביעה היא שלום בנמו [“אדם עם מוגבלות חמורה בראיה, אשר מתעניין ומשקיע בשוק ההון”]:

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “[…] במסגרת החובות המוטלות עליה כחברה ציבורית, המשיבה מדווחת באופן שוטף במערכת האינטרנט של רשות ניירות ערך – המגנ”א [מערכת גילוי נאות אלקטרונית], ובמערכת האינטרנט של הבורסה לניירות ערך – המאיה [מערכת אינטרנט להודעות החברות] ומצרפת לדיווחים אלה מסמכים, כגון דו”חות מיידיים ותקופתיים, תשקיפים, דו”חות כספיים וכיוצ”ב, המהווים חלק בלתי נפרד מאותם דיווחים.

“עפ”י הוראות החוק והתקנות, החל מיום 26.10.2017 – היינו מזה קרוב ל- 4 שנים –  מוטלת על כלל החברות המדווחות, ובכללן המשיבה, החובה להנגיש את המסמכים שאלו מגישות במסגרת דיווחיהן במגנ”א ובמאי”ה, עבור אנשים עם מוגבלות.

“כפי שעולה מחוות הדעת המצורפת לבקשה זו, חרף הוראות הדין בעניין, חרף העובדה שניתן במהירות ובנקל להביא ליישומן, ועל אף שחלפו למעלה מחודשיים למן הודעת רשות ניירות ערך כי חלה על הגופים המדווחים החובה לביצוע התאמות נגישות במסמכים המוגשים על-ידן – המשיבה עודנה נמנעת מקיום הוראות הדין, ולא מנגישה את המסמכים באופן שמונע ולמצער מכביד על אנשים עם מוגבלות להתחקות ולהבין את האמור בהם, חרף הוראות הדין אשר ביקשו למנוע מצב דברים זה בדיוק.

“בכך נמצאת המשיבה מפירה את חובותיה בדין, ומונעת גישה לדיווחיה מהמבקש ומשאר חברי הקבוצה בשל המוגבלות שיש להם”.

= = = = = = = = = = = =