עדכונים לגבי תביעות של בזק נגד משרד התקשורת בבית-המשפט העליון

בזק חברת התקשורת הישראלית בע”מ נגד משרד התקשורת – עע”מ 8389/14

מדובר בערעור על פסק דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 03.11.2014 בתיק עתמ 006019-08-14 [כבוד השופט ד”ר יגאל מרזל].

בהחלטתם מיום 8 באוקטובר 2015 כותבים המשנה לנשיא כבוד השופט אליקים רובינשטיין, כבוד השופטת דפנה ברק-ארז וכבוד השופטת ענת ברון כי “הצענו לצדדים להידבר לשם פתרון מוסכם לשאלה שבמחלוקת, קרי, החומר שיימסר למערערת מתוך החומרים ששימשו את המשיב בקבלת החלטתו. העלינו גם רעיון לגבי הכיוון, הצדדים החלו בהידברות ומבקשים למסור הודעה תוך 30 יום, והדבר מקובל עלינו. אנו מקווים כי יגיעו ברוח טובה לפתרון מוסכם כאמור”.

בפסק דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 03.11.2014 בתיק הנ”ל נאמר כי העתירה “עניינה מסמכים שמבקשת העותרת שימסרו לה מכוח חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998. מדובר במסמכים שלפי הטענה הם מודלים כלכליים שהמשיב, משרד התקשורת, עשה בהם שימוש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות שלו בשימוע שנערך לעותרת, ובהחלטה סופית שהתקבלה ע”י שר התקשורת, והנוגעת לעותרת”.

“בעתירה טוענת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ שמשרד התקשורת (המשיב) מצוי בהליך חסר תקדים בהיקפו בתחום התקשורת הנייחת, שעיקרו חיוב של העותרת להעמיד למעשה את רשתה לשימוש מתחרותיה, כלומר למכור למתחרות שלה שירותים שונים בתחום התקשורת הקווית – על גבי התשתיות שלה. המשיב מבקש לקבוע ‘תעריפים סיטונאיים’ שבהם יימכרו שירותים אלה. תעריפים אלה אמורים לשקף את עלויות העותרת בתוספת רווח סביר. לצורך קביעת התעריפים מונתה וועדה ציבורית ונשכרה חברה בינלאומית, היא חברת ‘פרונטיר’ [Frontier Economics]. לפי העתירה, תפקידה של ‘פרונטיר’ היה לבנות ‘מודל כלכלי’ שעל פיו ייקבעו התעריפים באמצעות תמחור של תעריפי השירותים הסיטונאיים (למתחרות העותרת) וכן תעריף קישור גומלין (קש”ג)  שעניינו תעריפים להשלמת שיחה ברשת נייחת”.

בזק ביקשה לקבל שלושה מסמכים ממשרד התקשורת:

+ מסמך המודל הכלכלי שהועבר למשהת”ק ע”י חברת פרונטיר [הגירסה הראשונה של המודל כפי שהועברה למשהת”ק;

+ מסמך שכונה ‘גירסת שימוע הקש”ג’ – גירסת המודל הכלכלי שעל בסיסה פורסם השימוע שנערך לעותרת (ועוד קודם לנתונים שהועברו לעותרת בשימוע עצמו);

+ המודל הכלכלי המלא שעל בסיסו נקבע תעריף הקש”ג בהחלטת שר התקשורת מחודש אוקטובר 2013.

משרד התקשורת סירב למסור לבזק את המידע בהתאם לשני סייגים בחוק חופש המידע.

בזק הדגישה שההחלטה בדבר תעריף הקש”ג היא משמעותית ביותר עבורה. היא גורעת בכל שנה כ- 140 מיליון ₪ מהכנסותיה.

בהחלטתו מציין השופט ד”ר מרזל כי בזק הגישה עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק (בג”ץ 1111/14) בו ביקשה להורות למשרד התקשורת למסור מסמכים ומידע לצורך השלמת השימוע בעניין אספקת שירותי סיטונאיים. “בסופו של יום עתירה זו נמחקה בפסק דין שבו הצדדים קיבלו את הצעת בית-המשפט לגבי מתכונת השימוע – שהיה קבוע זמן קצר לאחר מכן – ותוך שהעותרת חוזרת בה מעתירתה.

כבוד השופט מרזל החליט בסופו של דבר לדחות את העתירה של בזק בתיק בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים עתמ 006019-08-14.

הערת עורך Read IT Now: ידיעות על התקשרות משרד התקשורת עם חברת פרונטיר התפרסמו באתר זה כאן, כאן, ו- כאן.

בג”ץ 8976/14 – בזק חברת התקשורת הישראלית בע”מ נגד שרי התקשורת והאוצר, משרד התקשורת ואחרים

המשיבים בתיק זה [כפי שמתפרסם במסמכי בית-המשפט] הם:

שר התקשורת;

שר האוצר;

משרד התקשורת;

פרטנר תקשורת ופרטנר פתרונות תקשורת נייחים;

סלקום תקשורת וסלקום תקשורת קווית;

גולן טלקום וגולן טלקום בינלאומי בע”מ;

איי.בי.סי איזראל ברודבאנד קומפני (2013) בע”מ;

גלי פון בע”מ;

אלון סלולר בע”מ;

פרי טלקום;

רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע”מ;

אקספון 018 בע”מ;

בינת סמך (אאוטסוסינג) בע”מ;

הום סלולר בע”מ;

טי טו טי תקשורת בע”מ;

סלקט תקשורת בע”מ;

טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ ועזי תקשורת;

טל רב תקשורת סלולרית בע”מ;

נאמן סלראן תקשורת סלולרית בע”מ;

הוט טלקום;

הוט מובייל והוט מובייל תקשורת בינלאומית בע”מ;

אינטרנט רימון ישראל (2009) בע”מ.

בבג”ץ זה הוגשה ע”י עו”ד שחר בן-מאיר (שככל הנראה אינו קשור למעורבים בבג”ץ זה) בקשה המבקש לעיון/צילום. המשנה לנשיאה כבוד השופט אליקים רובינשטיין הורה ב- 7.10.2015 לעותרת ולמשיבה להגיש תגובתם עד 21.10.2015. לא פורסמו נימוקי בקשת העיון/צילום.