עדכונים לגבי ההליכים המשפטיים נגד שטראוס גרופ בנושא הסלמונלה במוצרים

הליכי התנ”ג [תביעות נגזרות]

בסך הכל הוגשו שישה הליכים נפרדים לגבי אותה פרשה:

תנ”ג 51733-04-22

תנ”ג 134-05-22

תנ”ג 735-05-22

תנ”ג 1633-05-22

תנ”ג 5096-05-22

תנ”ג 5134-05-22

כבוד השופטת מיכל רוזן עזור פירסמה ב- 29 ביוני 2022 החלטה משותפת לגבי שישה ההליכים הנפרדים הללו אשר נדונו במשותף בפני המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב.

“בפניי שש בקשות לגילוי מסמכים לפי סעיף 198 א לחוק החברות, שהוגשו נגד שטראוס גרופ בע”מ, המתייחסות לאותו עניין,  והצורך להכריע בדבר האופן בו ינוהל ההליך.

“ביום 25.4.2022 הודיעה החברה לבורסה כי בבדיקות שגרתיות שנערכו במפעל השוקולד של החברה בנוף הגליל  התגלו מספר דגימות עם סלמונלה בקו הייצור במפעל

ובשוקולד שמשמש כחומר גלם ליצור מוצרים. לאור האמור הודיעה החברה כי החליטה על ביצוע ריקול של כלל מוצרי השוקולד שיוצרו החל מיום 20.2.2022 ועל כך שהופסק לאלתר ייצור מוצרי השוקולד במפעל ועל פעולות נרחבות לאיתור מקור הבעיה והיקפה.

“עוד ציינה החברה כי אין ביכולתה להעריך את השפעת האירוע על תוצאותיה, אולם עשויה להיות לו השפעה מהותית על רווחיות החברה בשנת  2022”.

“שש הבקשות לגילוי מסמכים לפי סעיף198 א לחוק החברות המצויות בפניי,  הוגשו בעניין זה. הבקשה הראשונה לגילוי מסמכים הוגשה בתנ”ג 51733-04-22 מטעמה של אוליר מסחר ותעשיות בע”מ. חמש בקשות לגילוי מסמכים הוגשו בסמיכות זמנים לאחר מכן”.

“יוער כי בין חמש הבקשות שהוגשו לאחר בקשת אוליר קיימת מחלוקת ביחס למועד הגשתן, שכן חלק מהבקשות סורבו בתחילה על ידי המזכירות, כך שבפועל נקלטו לרישום מאוחר יותר”.

השופטת דנה בצורה מפורטת בהחלטה בטענות הצדדים. בהכרעתה היא אומרת בין השאר כי “נקודת המוצא היא שככלל אין זה סביר לנהל שני הליכים משפטיים נפרדים באותו עניין. זאת, בין היתר משיקולי יעילות, הגינות, חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכרעות סותרות. דברים אלה נכונים מקום בו מוגשים ההליכים למותבים שונים, אבל גם מקום בו ההליכים המקבילים נדונים בפני אותו מותב.

“הכלל שנקבע בפסיקה לבחירה בין מספר תביעות נגזרות או בקשות לגילוי מסמכים

שהוגשו באותו עניין מתבסס על המנגנון הקבוע בחוק תובענות ייצוגיות. נקבע, שהבקשה שהוגשה ראשונה בזמן היא שתנוהל, אלא אם ההליך שהוגש מאוחר בזמן כולל נדבך מהותי ייחודי ומשמעותי שאז ייתכן שהוא יועדף.

“העדפת ההליך המאוחר תעשה ככל שבית המשפט ימצא שהיא תקדם את טובת החברה באופן משמעותי ולאחר ששקל שיקולים של מדיניות משפטית רצויה שבמרכזם חשש שהעדפת בקשה מאוחרת ללא הצדקה מספקת תפגע בתמריצים להגשת בקשה ראשונה”.

“[…] בענייננו,  אין המדובר ב”חשיפת”  פרשה על ידי מגישי הבקשה בעקבות חקירה ודרישה עצמאיים.  עסקינן בפרשה שהתפרסמה בכלי התקשורת, ובקשות שהוגשו בעקבות פרסומים אלה.

“[…] בענייננו, לא מצאתי פערי איכות משמעותיים בין שש הבקשות שהן כולן ענייניות וראויות. ככל שהדברים אמורים במהות הטענות והעילות המועלות בבקשות שהוגשו, הרי שההבדלים בין שש הבקשות לגילוי מסמכים שהוגשו אינם מהותיים.

“השוני בין הבקשות נובע, בעיקר,  מכך שעסקינן ב”אירוע מתגלגל”  כך שבמועדים הרלבנטיים, התרחשויות נוספו כמעט מידי יום.

“הנדבכים הנוספים שנטענו בבקשות המאוחרות, בין היתר, מסיבת העיתונאים, ממצאי משרד הבריאות, הודעת משרד הבריאות על סגירת המפעל הם אירועים עובדתיים, שאינם משנים את הטענות בבקשות לגילוי מסמכים או את העילות שנטענו בהן.

“בקשת אוליר כוללת את אותן טענות,  על יסוד נתונים שהיו ידועים במועד בו הוגשה, וכבר נפסק כי גם במצב דברים זה אין מניעה שהמבקש הראשון יוכל לתקן את בקשתו ולהוסיף עובדות נוספות.

“[…] שקלתי את אפשרות איחודן של התביעות שהוצעה כאפשרות חלופית על ידי חלק מהמבקשים. עם זאת, בראיית האינטרס הרלבנטי של טובת החברה, לא מצאתי יתרון ענייני באיחוד כזה.  על אחת כמה וכמה מקום בו שש הבקשות הוגשו בסמיכות זמנים, ואין הצדקה לאחד רק חלק מהן. יש חשש ממשי שאיחוד שש הבקשות,  שחלקן הוגשו על ידי מספר משרדים, יכביד על ניהול ההליך ויפגע ביעילותו.  משלא הוצגה הצעת איחוד מוסכמת מטעם המבקשים, אינני מוצאת לנכון לכפות אותו עליהם.

“בהעדר פערי איכות משמעותיים, נותר כלל “הראשון בזמן”  שגם אם בנסיבות ענייננו רק חלק מטעמיו מתקיימים, הרי שדי בהם כדי להצדיק את החלתו.

“נוכח האמור לעיל,  הגעתי למסקנה כי הנכון בנסיבות העניין הוא הותרת בקשת אוליר  כזו שתנוהל ומחיקת יתר הבקשות”.

התובענות הייצוגיות

בסך הכל הוגשו, לפי בדיקתי, שמונה תביעות נפרדות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) בשלושה בתי-משפט מחוזיים שונים.

+ ארבע מהתביעות הללו נידונות, לפחות בשלב זה בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים.

עד אמצע חודש ספטמבר 2022 אמורה חברת שטראוס להגיב על ארבע התביעות הללו. הליך קדם משפט נקבע לתחילת חודש פברואר 2023.

+ שלוש תביעות נוספות הוגשו לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. תהליך קדם משפט בשתיים משלוש התביעות הללו נקבע לאמצע חודש יוני 2023.

לגבי התביעה השלישית הרי שבאישור בית-המשפט הוגשה בקשה מתוקנת.

+ התביעה השמינית והאחרונה הוגשה בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד. ב- 19.6.2022 החליט בית-המשפט למחוק תביעה זו.

כבוד השופט רמי חיימוביץ כתב בין היתר בפסק דינו כי “המשיבה מייצרת ומשווקת מוצרי מזון וממתקים. ב- 25.4.2022 הודיעה כי התגלה חיידק סלמונלה בחלק ממוצריה, ובהמשך הודיעה על איסוף (ריקול) של חלק מהמוצרים.

“טרם יבשה הדיו על ההודעה וכבר פעלו מבקשים ובאי כוח רבים נמרצות, התייצבו במזכירויות בתי-המשפט במחוזות השונים ברחבי הארץ והגישו שורה של תובענות ייצוגיות בגין אותה פרשה.

“תביעה אחת, זריזה במיוחד, הוגשה ביו ביום, ארבע תביעות הוגשו למחרת (26.4.2022) ושתי תביעות נוספות הוגשו למחרתיים (27.4.2022).

“ועוד היד נטוייה, שכן בעבור שלושה ימים, ב- 28.4.2022, הגישה גם המבקשת את התובענה הייצוגית הנוכחית, שגם היא עוסקת באותה פרשה. המבקשת הייתה מודעת לקיומן של ארבע מן התובענות הקודמות ואלו הוזכרו כדין בפתח תביעתה. יתר התביעות

לא הוזכרו, אך לא נבוא חשבון על כך, שכן ייתכן וקצב עדכון הפנקס אינו מהיר כקצב הגשת התביעות.

“אין זה המקום לדון בפרקטיקה של תחרות הגשת תביעות ייצוגיות כה סמוך לאירוע, ונותיר ענין זה לערכאות הרלבנטיות. לענייננו, די היה בכך שהוגשו מספר רב של תביעות קודמות  באותו עניין לחייב את המבקשת לנמק מדוע נדרשת תובענה ייצוגית נוספת על התביעות הרבות שפורטו בתביעתה”.

השופט מציין כי “[…] ניתנה למבקשת אפשרות ראשונה לנמק הצורך בתביעתה אך היא בחרה שלא להתייחס. למרות זאת ניתנה לה אפשרות שנייה לנמק מדוע לא יימחקו הבקשה והתובענה אולם גם הפעם בחרה להתעלם.

“לפיכך, מן הטעמים המנויים למעלה, לרבות אי תשלום אגרה כדין, התביעה נמחקת ועימה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית”.