עדות בוועדת מירון: מ”י ביטלה לפני מס’ חודשים מכרז שפירסמה בנושא מדידת יוֹמְמוּת ותנסה לקיים מכרז חדש בנושא בעתיד

בוועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון העיד ב- 6.10.2021 יונתן אילן רמ”ד ניתוח גיאוגרפי, מחלקת אסטרטגיה, אגף תכנון וארגון במטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים. כל הדברים שלהלן מבוססים על תמלול צילום הופעתו בפני הוועדה [כפי שנמצא ביוטיוב].

העד דיבר בהרחבה על ההתמודדות של המדור שלו עם נוסף מדידת מספרי אנשים המשתתפים באירועים המוניים כמו גם נוכחות של אנשים באתרים שונים לגביהם יש למשטרה עניין כדי לתכנן היערכות ופריסת כוחות.

בין היתר הוא דיבר גם על נושא יוממות. עפ”י וויקיפדיה, “יוֹמְמוּת היא תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום אל מקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם. אנשים אלה מכונים יוֹמְמִים )ביחיד: יוֹמֵם), אם כי הכינוי אינו נפוץ מחוץ לספרות המקצועית.

“תופעת היוממות היא מסימניה של המהפכה התעשייתית, כאשר נגישות גבוהה לתחבורה יעילה מאפשרת לעובדים לעבוד במרחק רב מביתם, בניגוד למצב ששרר במדינות המערב עד המאה ה- 19 כאשר רוב האנשים גרו במרחק הליכה ממקום עבודתם“.

העד סיפר בעדותו בוועדה כי בשנת 2013 החלה המשטרה לחקור את נושא היוממות. “בשנת 2016 יצאנו למכרז שחברת IBM זכתה בו. המכרז נועד לקבל מידע שנאגר במשך שנה שלמה על 150 תאי שטח במדינת ישראל לצרכים תכנוניים”.

לדבריו, חברת IBM התקשרה עם אחת מחברות הסלולר (שבשמה לא נקב) “ובאמצעות אלגוריתמים של העשרות דמוגרפיות, סקרים וכו’ מספירת מנויים, אנחנו עוברים לספירת נפשות. מדובר באומדנים בלבד”. הוא ציין כי היו קשיים משפטיים שונים לגבי נושא זה למרות שמדובר במידע אנונימי ומותמם.

“בשנת 2020 יצאנו למכרז מרכזי לאספקת נתוני יוממות למשטרת ישראל. היה תקציב לכך, היה גיבוי של כל סגל הפיקוד של המשטרה. היו כמה דברים שלצערי לא הסתייעו, בין היתר – התחלת מגיפת קורונה.

“[בשל תחלואת קורונה], הרצון של הממשלה לנסות לנטר התקהלויות באמצעות כלים כאלו ונאלצנו להכניס למכרז גם את נושא ההתקהלויות”.

אלא שבמצב דברים זה כל הנושא ‘קצת הסתבך’, כלשונו: משרד המשפטים לא אישר וטען שיש לעשות תיקוני חקיקה בנושא של התקהלויות”.

העד סיפר בהמשך דבריו כי המכרז יצא לפועל ופורסם פומבית. הייתה גם חברה אחת שניגשה אליו (שבשמה לא נקב בעדותו). אלא שהמכרז נפסל מכמה טעמים שאחד מהם הוא אומדני תקציב גבוהים וטעם אחר היה הצורך בתיקוני חקיקה והחשש מאיום מעתירות שיוגשו.

“המכרז נפסל ממש לפני כמה חודשים” אמר העד והוסיף כי “אנחנו נסים לקדם את המכרז שוב”.

= = = = = = = = = = = =

הערות עורך Read IT Now:

+ ב- 4 בדצמבר 2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: פורסם עדכון נוסף של משטרת ישראל למכרז לניתוח יוממות ומערכת לאיתור התקהלויות.

+ בפיסקה הראשונה של אותה הידיעה נאמר: Read IT Now היה האתר הראשון לדווח [כאן ו- כאן] על מכרז חדש של משטרת ישראל בנושא אספקה/גישה למאגר מידע לניתוח יוממות ומערכת לאיתור התקהלויות, ב- 16 בנובמבר 2020 [מכרז 191/2020 הכולל שני מודולים: מודול יוממות ומודול התקהלות].

+ ב- 22 באפריל 2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש“: משטרת ישראל מתקשרת בפטור ממכרז עם מוביליטי אינסייד עבור “מודל התראות על התקהלות אוכלוסייה”.

+ ב- 5 באפריל 2020 בצהריים פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: בשל נגיף קורונה: קול קורא של מ”י בנושא מודל התראות התקהלויות; “התפשטות נגיף קורונה מחייבת מתן מענה מבצעי עבור מ”י לאיתור התקהלויות של 50 איש ומעלה באמצעות מידע סטטיסטי-גיאוגרפי בזמן ‘קרוב לאמת’.”

למחרת פירסמתי את העדכון הבא לידיעה: הבוקר (6.4.2020) ב- 06:01 פורסמה ב”הארץ” ידיעה על הקול קורא של המשטרה בנושא זה (עליו הידיעה שלי פורסמה ב- 5.4.2020 בשעה 13:10). כתב המשטרה יהושע (ג’וש) בריינר ציין בידיעה כי “כך נודע ל’הארץ’. ”

+ לגבי ההתקשרות של חברת IBM עם ‘חברה סלולרית’, הרי שכתבתי על כך כאן באתר זה ב- 4.11.2017, והמדובר בחברת פרטנר תקשורת.

+ ב- 23.12.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: הלמ”ס מבקשת להתקשר עם פרטנר, פלאפון וסלקום לרכישת נתוני ניטור טלפונים של מנוייהן לצורך ביצוע ניסוי ביג דאטה בתחום התחבורה בישראל. במסגרת המידע המבוקש ע”י הלמ”ס דובר על נתוני יוממות.

+ ב- 27 ביולי 2015 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: משטרת ישראל: בקשה לקבלת מידע RFI/בקשה להדגמה RFD בנושא הפקת דו”חות נתוני יוממות (Commuting) באוכלוסייה לפי אותות סלולר.

+ ב- 10 במאי 2016 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: משטרת ישראל: מכרז בנושא יוממות (Commuting) וניטור דפוסי תנועות אוכלוסייה על בסיס נתוני סלולר אנונימיים.

= = = = = = = = = = = =

בידיעה שלי (מ- 4 בדצמבר 2020) כתבתי גם את הדברים הבאים:

למסמכים המקוריים של המכרז צורף “העיקר במחקר 2019: אסופת מחקרים בנושאי משטרה”. אחד המחקרים הוא המחקר ‘שיעורי יוממות במשטרת ישראל – מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית‘ של  יונתן אילן, ראש היחידה לניתוח גיאוגרפי במחלקת אסטרטגיה, אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל [אותו העד בוועדת החקירה לחקר האסון במירון – א.ל.].

בין השאר הוא כותב במחקרו: “למערך היוממות יכולת הפקת תובנות חוצות-ארגון. הפוטנציאל היישומי הטמון בנתוני יוממות לצרכים משטרתיים נבחן לפני מספר שנים והוגדר כחיוני וחשוב לארגון כולו, הן ברמה המבצעית והן ברמה המחקרית. בראיית על, ניתן לחלק את הצרכים המשטרתיים בנתוני יוממות לשני היבטים:

היבט אסטרטגי – שימוש בבסיס נתונים היסטורי בלבד לצורך הסקת מסקנות. גם היבט זה מהווה לכשעצמו שינוי פרדיגמה לפיו אין להסתמך על נתונים סטטיים בניתוחי פשיעה, אלא על נתונים דינאמיים. יכולת זו קיימת כיום.

היבט טקטי – צורך במערכת המספקת נתוני יוממות בזמן אמת בנוסף לשימוש בנתונים היסטוריים. יכולת זו אינה קיימת כיום והיא מטופלת בימים אלו.

“משטרת ישראל היא בין גופי הביטחון הראשונים בעולם אשר עושים שימוש בנתוני היוממות באופן גורף – ככלי לתכנון, למדידה ולהערכה. משטרת ישראל עושה שימוש רחב ויומיומי בדו״חות יוממות המבוססים על נתוני סלולר שנאספו לאורך תקופה ממושכת על פי שיטה שתוצג בהמשך, לצורך קבלת החלטות בתחום בניין הכוח והפעלתו.

“[…]  משטרת ישראל היא הראשונה מבין משרדי הממשלה שאימצה שיטה זו בהיקף נרחב. באמצעות המתודולוגיה, המבוססת על ניטור אגרגטיבי של מדגם מנויי סלולר על בסיס אותות אנונימיים, ניתן להצביע על היקף האנשים הנוכחים באזור נבחר בכל שעה ויום בשבוע, למשך תקופת זמן ממושכת.

“השימושים בנתוני מערך היוממות נבחנו בשני היבטים:

מימד הזמן – לפי עונות השנה, לפי ימים בשבוע, לפי חודשים, חגים, משמרות, ברמה השעתית, אירועים מיוחדים;

מימד המרחב – ישוב, מועצה אזורית, תחנה, שכונה, אזור עניין ייחודי שבו מאותרות תופעות מעניינות ועוד”.

בסיכום המאמר נכתב: “כלי היוממות הוא צורך תכנוני משטרתי המתבקש לאור מציאות דינמית ומאתגרת – משמעות תופעת היוממות היא דילול אוכלוסייה במקום אחד ובמקביל, תוספת אוכלוסייה במקום אחר. מתוך כך, אין די במספרים סטטיים של תושבים המתגוררים באזור נבחר, המסופקים בדרך כלל ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי שנה, ועולה הצורך לקבל הערכה כמותית אמיתית ודינמית של נפחי אוכלוסייה. לפיכך, הפרוייקט המתואר במסמך זה טומן בחובו פוטנציאל רב – הן בהיבט הפנים-משטרתי והן בהיבט העל-ארגוני, ביתר משרדי הממשלה.

“מתוך הבנה כי זהו כלי חשוב מאין כמותו לארגון, ולאור השימוש הרחב בנתוני היוממות בכל רבדי הארגון והצורך הגובר בנתוני היוממות למגוון שימושים, ניתנה הנחיה ארגונית להתקדם עם פיתוחו. בימים אלה נערכת משטרת ישראל להקמת מערך נתוני יוממות חדש לשנים 2022-2020, ובמקביל מתגבש באגף התכנון והארגון פיתרון כולל למערך המידע של היוממות, עד להטמעתו ככלי עבודה דינמי במערכות מבצעיות בכל רבדי הארגון”.

“[…] כארגון, משטרת ישראל שואפת להנגשת המערכת ככלי מקוון ולקבלת תמונת מצב אמיתית ומהימנה בכל רגע נתון, עבור מפקדים וארגונים מקבילים”.

= = = = = = = = = = =