נמשך ההליך המשפטי בעתירה מינהלית (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד התקשורת בנושא רישיון הפעלת תחנת אלחוט ימי

ב- 26 בינואר 2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “עתירה מינהלית (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד התקשורת/האגף לתכנון מדיניות בנושא תשלום ביתר עבור אגרות רישוי לכלי שיט”.

בתחילת אותה ידיעה ציינתי כי “לבית-המשפט המחוזי בת”א (בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) הוגשה (26.1.2020) עתירה מינהלית (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד התקשורת/האגף לתכנון מדיניות “בשם כל בעל כלי שיט תחת דגל זר שחוייב לשלם למשרד התקשורת אגרת רישוי או ביתר, כדי לקבל רישיון הפעלת תחנת אלחוט ימי, וכל בעל כלי שיט תחת דגל ישראלי ששילם ביתר אגרת רישוי להפעלת תחנת אלחוט ימי. בית-המשפט מתבקש לקבוע כי אגרת הרישוי שולמה ביתר לשנתיים (כשבפועל הרישיון שניתן תקף לשנה) לצורך קבלת רישיון הפעלת תחנת אלחוט ימי וקבלת מספר זיהוי (Maritime Mobile Service Identity, MMSI)”.

= = = = = = = = = =

בחודש יולי השנה הגישה פרקליטות המדינה, בשם משרד התקשורת, את תגובתה לתביעה. בין היתר נטען בתגובה כי מדובר ב”[…] בקשה קנטרנית, רווייה בהטעיות והטעיות עובדתיות ומשפטיות, נגועה בחוסר תום לב וחסרת בסיס. ייאמר כבר עתה כי דינה של בקשה זו, להידחות על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ”ט.” [הערה: ההדגשה – במקור].

לדברי הפרקליטות, ביום 6.10.2019 נערכה ביקורת של אגף הפיקוח של משרד התקשורת במרינה של העיר אשדוד, וזאת ע”י מפקח המשרד אליאב אלוני אליו הצטרפה אביבה שלמה מאגף תכנון והנדסת ספקטרום.

בהמשך כתב התגובה נאמר בין היתר כי “[…] המבקש מעולם לא הציג במועד הגשת הבקשה לרישיון כי בידיו רישיון ממדינה אחרת, כך שממילא דין טענותיו להידחות על הסף.

“[…] משרד התקשורת מעניק רישיונות לתחנות אלחוט לפי הפקודה גם לכלי שיט הרשומים תחת דגל זר ונמצאים בשיטחה של ישראל דרך קבע, וכלי שיט כאמור אינם פטורים מהחובה הקבועה בפקודת רישיון לפי הפקודה. רישיון כאמור ניתן רק לאחר שמשרד התקשורת נוכח כי אין חשש כי המכשיר הלחוטי ייצור הפרעות אלחוטיות למכשירים ומערכות תקשורת בישראל, ורישיון שניתן במדינה זרה, בה חל דין אחר, ממילא אינו מבטיח מניעת הפרעות כאמור”.

תגובת המדינה מפרטת את חילופי הדברים בי העותר לבין המשרד בעקבות הביקורת.

לתגובת המדינה צורף תצהיר של שמואל אזולאי מנהל תחום רישוי אלחוטי, אגף תכנון והנדסת ספקטרום, מינהל הנדסה, משרד התקשורת.

בסיום תצהירו הוא מציין כי “החל מתאריך 24.12.2018, משרד התקשורת הנפיק 28 רישיונות להפעלת תחנת אלחוט לבעלי כלי שיט הרשום במדינה זרה. משרד התקשורת גבה סכום כולל של 3,102.55 ₪ בלבד בגין אגרות אלה“. [הערה: ההדגשה – במקור].

= = = = = = = = = =

בתחילת השבוע התקיים דיון בבית-המשפט המחוזי בתל אביב לגבי תביעה זו בפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי.

ב”כ התובע, עו”ד ורד כהן, אמרה בין היתר בדיון כי כאשר נערכה ביקורת ישראלית אצל התובע – עמוס סנהאוז – היה בידיו רישיון של דרום אפריקה וחודשיים לאחר מכן היה בידיו רישיון אמריקני. היא הודיעה כי כל המסמכים הרלבנטיים התומכים בתביעה – יוצגו לבית-המשפט.

לעומתה, עו”ד איריס גילברג-יודשקין, ב”כ המשיבה (מדינת ישראל/פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי), אמרה בין היתר בדיון כי בזמן אמת (קרי – בעת הבדיקה) המבקש לא הציג רישיון אחר. לדבריה, אין כאן כל עילה משפטית או עובדתית.

בהחלטתה קבעה השופטת כי “בהינתן קיומה של מחלוקת עובדתית בשאלה אם החזיק המבקש רישיון בינלאומי, כפי שהוא טוען, ניתנת בזאת ארכה למבקש להציג מסמך זה, וזאת בתוך 14 יום מהיום. לב”כ המשיבה הזכות להגיב למסמך זה בתוך 14 יום מיום קבלתו. עם קבלת המסמך והתגובה יובא התיק בפניי לצורך מתן החלטה”.

עוד כותבת השופטת בהחלטתה כי “בית-המשפט כבר עתה מציע לצדדים כי ככל שיינתן מענה לסוגיה העובדתית, יקודם התיק לשלב הסיכומים בסוגייה המשפטית העומדת למחלוקת”.

= = = = = = = = = =