ניתן פסק דין בתביעה הייצוגית [“הטעיה מכוונת של המשיבה בנוגע לכמות הסוכר במוצר הפופולרי מתוצרתה”] נגד אֹסֶם השקעות בנושא ויטמינצ’יק; תובענה שנייה (שנסגרה) לגבי המוצר ויטמינצ’יק

ב- 15.5.2022 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: ייצוגית נגד אֹסֶם לגבי ‘ויטמינצ’יק’: “המוצר, שבעבר סומן כמוצר עתיר סוכר, נמכר באיצטלה של מוצר חדש כביכול, “במיהול חדש”, ובאריזה מטעה”; “על המוצר באריזתו החדשה לא מופיע הסימון האדום המתריע מפני מוצר המכיל סוכר בכמות גבוהה”.

ב- 8.2.2023 ניתן בבית-המשפט המחוזי בת”א פסק דין ע”י כבוד השופט עודד מאור [ת”צ 54854-04022] בו נאמר בין היתר: “לפניי בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

“המבקש, שלומי אשר, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כנגד המשיבה, אסם השקעות, במייצרת את המוצר ‘ויטמינצ’יק’.

“בבקשת האישור נטען כי המשיבה מטעה את לקוחותיה בנוגע לכמות הסוכר במוצר, אגב גריפת רווחים לכיסה כפועל יוצא של העלאת מחיר המוצר בעקבות החלת ‘מס הסוכר’.

“לטענת המבקש, המוצר – שבעבר סומן כמוצר עתיר סוכר – נמכר באיצטלה של מוצר חדש כביכול, ‘במיהול חדש’, ובאריזה החדשה לא מופיע הסימון האדום המתריע מפני מוצר המכיל סוכר בכמות גבוהה. בכך, טען המבקש, מטעה המשיבה את הציבור לחשוב כי אין המדובר במוצר עתיר סוכר, בעוד שלא חל כל שינוי במוצר.

“בנוסף, המבקש טען כי עקב שינוי זה, המשיבה חומקת מתשלום ‘מס הסוכר’, אולם עדיין גובה אותו מהצרכנים, שכן מחירו של המוצר לא נותר כשהיה, אלא עלה בעשרות אחוזים, כאשר סביר ביותר להניח כי את הפרש המחיר מגלגלת המשיבה לכיסה ובכך מתעשרת שלא כדין על גבם של הצרכנים.

“בתשובה לבקשת האישור דחתה המשיבה את טענות המבקש וטענה כי המוצר הינו מתכון חדש של התרכיז, שהועשר בכמות רבה יותר של ויטמינים, כך שחרף ההמלצה למהול את התרכיז בכמות רבה יותר של מים, בכוס משקה מוכן (בהתאם להוראות ההכנה) יש כמות זהה של ויטמינים שקיימת בכוס משקה מוכן של התרכיז במתכון הקודם.

“לטענת המשיבה, הוראות ההכנה למיהול חדש ומתיקות מופחתת פורסמו בהלימה מלאה להמלצות משרד הבריאות, אשר פירסם המלצות מזונות ומשקאות במתיקות מופחתת בקרב ילדים על-מנת להרגילם לטעם פחות מתוק ובכך לסייע במניעת דפוסי תזונה המובילים להשמנת יתר וסוכרת.

“כמו כן, המשיבה טענה כי חרף המתיקות המופחתת, מבחני טעימה מלמדים כי הציבור בכללותו עדיין אהב את המשקה המתקבל בהתאם להוראות ההכנה החדשות ומביע נכונות לרכוש את התרכיז במתכון החדש ולצרוך אותו בהתאם להוראות הכנה המסומנות.

“[…] המשיבה טענה כי השינויים שנעשו בתרכיז, ובפרט האופן בו תוקשר הדבר לצרכן, הובאו בפני בית-המשפט במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית דומה שהתנהלה לאחרונה ואף נעשו בהתאם להמלצות בית-המשפט [ת”צ 30092-10-20, זאדה נגד אסם השקעות].

“בדיון קדם המשפט, הציף בית-המשפט את הקשיים שעלו מבקשת האישור והעלה הצעה לסיום ההליך. בתום הדיון ניתנה החלטה לפי ביקש המבקש שהות על-מנת לבחון את ההצעה, כאשר המשיבה נתנה את הסכמתה להצעה. ביום 8.2.2023 הוגשה בקשת ההסתלקות שלפניי”.

בית-המשפט קיבל את הבקשה, מחק את בקשת האישור, דחה את התביעה האישית וכל זאת ללא צו להוצאות.

= = = = = = = = = = = = = = = =

כאמור לעיל, הסתבר מפסק הדין כי התנהל הליך משפטי אחר בעניין דומה שהחל באוקטובר 2020, וניתן בו פסק דין ב- 30.6.2022 ע”י כבוד השופטת (העמיתה) שושנה אלמגור [ת”צ 30092-10-20, אלינור כליף זדה נגד אסם השקעות ונגד בית השיטה – עסיס תעשיות מזון]. בהליך זה הוגשה בקשת הסתלקות.

“אני נעתרת לבקשה על כל חלקיה. ההסתלקות היא דרך נכונה להביא את התיק אל סופו נוכח, החלטת המשיבות להפסיק את ייצור המוצר השנוי במחלוקת, נוכח בחירתם לשנות את המצב שעל גבי הבקבוקים ונוכח השאלה אם לא היה מקום להסתפק בהבהרה על אודות הוראות ההכנה שבגב הבקבוק.

“בשלב זה של הדיון אין לשלול את קיומה של עילת תביעה, והשינויים שעשו המשיבות מראים כי תכליתו העיקרית של ההליך הוגשה והוא הניב תועלת ממשית לחברי הקבוצה ולציבור בכללו. במצב זה ההליך מוצה ומיותר להוסיף ולנהלו, על העלויות הכרוכות בכך ועל העומס המוטל על בתי-המשפט”.

= = = = = = = = = = = = = = = =

   הידיעה שפורסמה באתר זה בחודש מאי 2022:

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה לאחרונה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד אסם השקעות לגבי סירופ שתייה ‘ויטמינצ’יק’. לדברי וויקיפדיה, אֹסֶם השקעות בע”מ היא קבוצת חברות מזון ישראלית גדולה הנשלטת על ידי תאגיד המזון השווייצרי נסטלה המחזיק ב- 100% ממניותיה.

ההצעה להגדרת חברי הקבוצה היא “כלל הצרכנים אשר רכשו את המוצר ‘ויטמינצ’יק’ בכל הטעמים ובכל סוגי האריזות, באריה בעיצוב חדש (שאינו כולל את הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’ וכולל את הכיתוב ‘הוראות הכנה למיהול חדש ומתיקות מופחתת בכל כוס משקה מוכן’), ממועד ייצורם ושיווקם של המוצרים ועד למתן פסק הדין בתובענה”.

התובע בתיק זה הוא שלומי אשר. בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו בהטעיה מכוונת של המשיבה בנוגע לכמות הסוכר במוצר הפופולרי מתוצרתה “ויטמינצ’יק”, אגב גריפת רווחי עתק לכיסה כפועל יוצא של העלאת מחיר המוצר בעקבות החלתו של “מס הסוכר”.

“המוצר, שבעבר סומן כמוצר עתיר סוכר, נמכר (כפי הנראה מאז ינואר 2022) באיצטלה של מוצר חדש כביכול, “במיהול חדש”, ובאריזה מטעה שעל פניה נחזה המוצר כמכיל פחות סוכר מבעבר, היות שעל המוצר באריזתו החדשה לא מופיע הסימון האדום המתריע מפני מוצר המכיל סוכר בכמות גבוהה.

“בכך מטעה את הציבור לסבור כי אין מדובר במוצר עתיר סוכר, בעוד שלא חל כל שינוי במוצר. בנוסף, למרות המצג לפיו מדובר במוצר שכבר אינו עתיר סוכר כבעבר, מחירו של המוצר לא נותר כשהיה, אלא עלה בעשרות אחוזים, כאשר סביר ביותר להניח כי את הפרש המחיר מגלגלת המשיבה לכיסה, ובכך עושה עושר רב ולא במשפט על גבם של הצרכנים.

“המבקש, אב לארבע בנות, רכש בעבר מידי פעם את המוצר ‘ויטמינצ’יק’ לבנותיו ולו עצמו, אולם נמנע מלעשות כן באופן תדיר, היות שנוכח כי המוצר מכיל כמויות גדולות מאוד של סוכר (וככזה, אף סומנה אריזת המוצר בסימון אדום ‘סוכר בכמות גבוהה’) […] היעדר הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’ והעובדה כי נכתב על גבי האריזה ‘מתיקות מופחתת’ שיכנעו את המבקש לסבור כי כמות הסוכר במוצר הופחתה באופן שנראה על פניו משמעותי מאוד ולפיכך רכש המבקש שני בקבוקי סירופ בנפח 1 ליטר”.

“המבקש הישווה את הוראות ההכנה  של המוצר החדש לאלו שהופיעו על גבי הבקבוק הישן, ואז נדהם לגלות כי מדובר באותה גברת בשינוי אדרת ועד כמה נואלת ומטעה והתנהלותו של המשיבה. בחזית המדבקה בבקבוק החדש נכתב ‘להכנה כ- 85 כוסות מבקבוק’ בעוד שבמוצר הישן נכתב ‘להכנה כ- 40 כוסות מבקבוק’.

“[…] השוואה בין שני המוצרים נוטעת, איפוא, את התחושה, כי במוצר החדש יש לכאורה פחות ממחצית מכמות הסוכר לכל ליטר. עם זאת, ההשוואה של הסימון התזונתי בין שני הבקבוקים, הישן והחדש, מגלה כי בשניהם יש ערכים זהים לחלוטין של סוכר. [הערה: ההדגשה – במקור].

“[…] מדובר בהטעייה צרכנית מקוממת כיוון שזהו אותו מוצר בדיוק, לכל הפחות מבחינת כמות הסוכר והקלוריות לבקבוק. הוראות ההכנה החדשות הללו הן לא פחות מהונאה ולעג לאינטליגנציה של הצרכן. ה’מתיקות המופחתת’ מושגת למעשה ע”י הצגה של ‘המלצה’ למיהול-יתר של הסירופ במים, בהשוואה למוצר ה’ישן’.

“מדובר בהמלצה אשר אין בה ממש שכן לא ייתכן שבסירופ זהה לזה שמשווק שנים רבות, מחליטים לפתע להמליץ על מינון שונה.

“לטענת המבקש לא ניתן לשתות את המשקה במיהול ‘החדש’. הוא אינו טעים. ברור לחלוטין ששינוי ההמלצה לא נעשה מטעמים של טעם או דאגה לציבור, אלא מאינטרס עסקי, שיווקי וכלכלי שלא להציג את המוצר כעתיר סוכר.

“למעשה מדובר בהטעייה משמעותית של הצרכנים, אשר במסגרתה משתנה ההמלצה למהילת המוצר בצורה לא הגיונית, ללא שהשתנו רכיבי המוצר, וכל זאת במטרה להציגו לכאורה ככזה אשר אינו מכיל סוכר ברמה גבוהה, דבר שאינו נכון.

“[…] שינוי  המלצת התמהיל הביאה לכך כי המוצר אינו נדרש עוד לשאת את הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’, וכל זאת כדי להציג מוצר שאינו עתיר סוכר, ובנוסף גם נועד כדי להימנע מתשלום ‘מס הסוכר’. ניתן היה לצפות שאם נעשו מעשים אלו, לכל הפחות יפחת המחיר של המוצר אשר עלה בעשרות אחוזים בעקבות ‘מס הסוכר’. הדבר לא נעשה, ולמרות השינוי החיצוני המטעה בהצגת המוצר, נותר המחיר זהה.

“מדובר, אם כך, בהונאה כפולה של הצרכנים: פעם אחת, בגרימת האמונה שמדובר במוצר המכיל פחות סוכר באמצעות הצגת המלצת תמהיל לא הגיוני ששונה מההמלצה הקודמת, ללא שנעשה שינוי ברכיבי המוצר (למצער, מבחינת ערכי הסוכר שמכיל המוצר) והסרת הסימון המציין כי מדובר במוצר המכיל ‘סוכר בכמות גבוהה’; ופעם שנייה – בגביית מחיר שמתאים למוצר עתיר סוכר, בעוד שהמוצר אינו מוצג עתה ככזה, ועל כן לא משולם עליו ‘מס הסוכר’.

“המסקנה המתחייבת היא כי המשיבה מוכרת מוצר זהה למוצר הקודם במחיר שמתאים למוצר עתיר סוכר אך את הפטור שמקבלת המשיבה מ’מס הסוכר’ היא אינה מחזירה לצרכנים אלא מגלגלת לכיסה. אילולא היה כך הדבר, היינו מצפים לקבל את אותו מוצר במחיר הקודם, ולא במחיר שעלה בעשרות אחוזים ביחס למחיר הקודם.

“לדעת המבקש יש בהתנהלות המשיבה עדות ברורה להתנהלות ב’שיטת מצליח’, הונאה של הציבור ואולי אף של המחוקק ו/או של המאסדר, ובעיקר עשיית עושר ולא במשפט על חשבונם של הצרכנים […] למותר לציין כי גם אם המשיבה אינה פטורה מתשלום ‘מס הסוכר’, עצם העובדה כי המוצר באריזה החדשה אינו כולל את הסימון המעיד על סוכר בכמות גבוהה היא כשלעצמה מטעה את הציבור לסבור כי מדובר במוצר שאינו עתיר סוכר, מה שאינו נכון. די בעובדה זו כדי לקבל תביעה זו בעילה של הטעיית הציבור ועשיית עושר שלא כדין”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יואב גפני ורן שפירא [אלמוג – שפירא משרד עורכי דין].

                                     = = = = = = = = = = = = = = = =