ייצוגית נגד אֹסֶם לגבי ‘ויטמינצ’יק’: “המוצר, שבעבר סומן כמוצר עתיר סוכר, נמכר באיצטלה של מוצר חדש כביכול, “במיהול חדש”, ובאריזה מטעה”; “על המוצר באריזתו החדשה לא מופיע הסימון האדום המתריע מפני מוצר המכיל סוכר בכמות גבוהה”

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה לאחרונה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד אסם השקעות לגבי סירופ שתייה ‘ויטמינצ’יק’. לדברי וויקיפדיה, אֹסֶם השקעות בע”מ היא קבוצת חברות מזון ישראלית גדולה הנשלטת על ידי תאגיד המזון השווייצרי נסטלה המחזיק ב- 100% ממניותיה.

ההצעה להגדרת חברי הקבוצה היא “כלל הצרכנים אשר רכשו את המוצר ‘ויטמינצ’יק’ בכל הטעמים ובכל סוגי האריזות, באריזה בעיצוב חדש (שאינו כולל את הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’ וכולל את הכיתוב ‘הוראות הכנה למיהול חדש ומתיקות מופחתת בכל כוס משקה מוכן’), ממועד ייצורם ושיווקם של המוצרים ועד למתן פסק הדין בתובענה”.

התובע בתיק זה הוא שלומי אשר.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו בהטעיה מכוונת של המשיבה בנוגע לכמות הסוכר במוצר הפופולרי מתוצרתה “ויטמינצ’יק”, אגב גריפת רווחי עתק לכיסה כפועל יוצא של העלאת מחיר המוצר בעקבות החלתו של “מס הסוכר”.

“המוצר, שבעבר סומן כמוצר עתיר סוכר, נמכר (כפי הנראה מאז ינואר 2022) באיצטלה של מוצר חדש כביכול, “במיהול חדש”, ובאריזה מטעה שעל פניה נחזה המוצר כמכיל פחות סוכר מבעבר, היות שעל המוצר באריזתו החדשה לא מופיע הסימון האדום המתריע מפני מוצר המכיל סוכר בכמות גבוהה.

“בכך מטעה את הציבור לסבור כי אין מדובר במוצר עתיר סוכר, בעוד שלא חל כל שינוי במוצר. בנוסף, למרות המצג לפיו מדובר במוצר שכבר אינו עתיר סוכר כבעבר, מחירו של המוצר לא נותר כשהיה, אלא עלה בעשרות אחוזים, כאשר סביר ביותר להניח כי את הפרש המחיר מגלגלת המשיבה לכיסה, ובכך עושה עושר רב ולא במשפט על גבם של הצרכנים.

“המבקש, אב לארבע בנות, רכש בעבר מידי פעם את המוצר ‘ויטמינצ’יק’ לבנותיו ולו עצמו, אולם נמנע מלעשות כן באופן תדיר, היות שנוכח כי המוצר מכיל כמויות גדולות מאוד של סוכר (וככזה, אף סומנה אריזת המוצר בסימון אדום ‘סוכר בכמות גבוהה’) […]

“היעדר הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’ והעובדה כי נכתב על גבי האריזה ‘מתיקות מופחתת’ שיכנעו את המבקש לסבור כי כמות הסוכר במוצר הופחתה באופן שנראה על פניו משמעותי מאוד ולפיכך רכש המבקש שני בקבוקי סירופ בנפח 1 ליטר”.

“המבקש הישווה את הוראות ההכנה  של המוצר החדש לאלו שהופיעו על גבי הבקבוק הישן, ואז נדהם לגלות כי מדובר באותה גברת בשינוי אדרת ועד כמה נואלת ומטעה והתנהלותו של המשיבה. בחזית המדבקה בבקבוק החדש נכתב ‘להכנה כ- 85 כוסות מבקבוק’ בעוד שבמוצר הישן נכתב ‘להכנה כ- 40 כוסות מבקבוק’.

“[…] השוואה בין שני המוצרים נוטעת, איפוא, את התחושה, כי במוצר החדש יש לכאורה פחות ממחצית מכמות הסוכר לכל ליטר. עם זאת, ההשוואה של הסימון התזונתי בין שני הבקבוקים, הישן והחדש, מגלה כי בשניהם יש ערכים זהים לחלוטין של סוכר. [הערה: ההדגשה – במקור].

“[…] מדובר בהטעייה צרכנית מקוממת כיוון שזהו אותו מוצר בדיוק, לכל הפחות מבחינת כמות הסוכר והקלוריות לבקבוק. הוראות ההכנה החדשות הללו הן לא פחות מהונאה ולעג לאינטליגנציה של הצרכן. ה’מתיקות המופחתת’ מושגת למעשה ע”י הצגה של ‘המלצה’ למיהול-יתר של הסירופ במים, בהשוואה למוצר ה’ישן’.

“מדובר בהמלצה אשר אין בה ממש שכן לא ייתכן שבסירופ זהה לזה שמשווק שנים רבות, מחליטים לפתע להמליץ על מינון שונה.

“לטענת המבקש לא ניתן לשתות את המשקה במיהול ‘החדש’. הוא אינו טעים. ברור לחלוטין ששינוי ההמלצה לא נעשה מטעמים של טעם או דאגה לציבור, אלא מאינטרס עסקי, שיווקי וכלכלי שלא להציג את המוצר כעתיר סוכר.

“למעשה מדובר בהטעייה משמעותית של הצרכנים, אשר במסגרתה משתנה ההמלצה למהילת המוצר בצורה לא הגיונית, ללא שהשתנו רכיבי המוצר, וכל זאת במטרה להציגו לכאורה ככזה אשר אינו מכיל סוכר ברמה גבוהה, דבר שאינו נכון.

“[…] שינוי  המלצת התמהיל הביאה לכך כי המוצר אינו נדרש עוד לשאת את הסימון ‘סוכר בכמות גבוהה’, וכל זאת כדי להציג מוצר שאינו עתיר סוכר, ובנוסף גם נועד כדי להימנע מתשלום ‘מס הסוכר’. ניתן היה לצפות שאם נעשו מעשים אלו, לכל הפחות יפחת המחיר של המוצר אשר עלה בעשרות אחוזים בעקבות ‘מס הסוכר’. הדבר לא נעשה, ולמרות השינוי החיצוני המטעה בהצגת המוצר, נותר המחיר זהה.

“מדובר, אם כך, בהונאה כפולה של הצרכנים: פעם אחת, בגרימת האמונה שמדובר במוצר המכיל פחות סוכר באמצעות הצגת המלצת תמהיל לא הגיוני ששונה מההמלצה הקודמת, ללא שנעשה שינוי ברכיבי המוצר (למצער, מבחינת ערכי הסוכר שמכיל המוצר) והסרת הסימון המציין כי מדובר במוצר המכיל ‘סוכר בכמות גבוהה’; ופעם שנייה – בגביית מחיר שמתאים למוצר עתיר סוכר, בעוד שהמוצר אינו מוצג עתה ככזה, ועל כן לא משולם עליו ‘מס הסוכר’.

“המסקנה המתחייבת היא כי המשיבה מוכרת מוצר זהה למוצר הקודם במחיר שמתאים למוצר עתיר סוכר אך את הפטור שמקבלת המשיבה מ’מס הסוכר’ היא אינה מחזירה לצרכנים אלא מגלגלת לכיסה. אילולא היה כך הדבר, היינו מצפים לקבל את אותו מוצר במחיר הקודם, ולא במחיר שעלה בעשרות אחוזים ביחס למחיר הקודם.

“לדעת המבקש יש בהתנהלות המשיבה עדות ברורה להתנהלות ב’שיטת מצליח’, הונאה של הציבור ואולי אף של המחוקק ו/או של המאסדר, ובעיקר עשיית עושר ולא במשפט על חשבונם של הצרכנים […] למותר לציין כי גם אם המשיבה אינה פטורה מתשלום ‘מס הסוכר’, עצם העובדה כי המוצר באריזה החדשה אינו כולל את הסימון המעיד על סוכר בכמות גבוהה היא כשלעצמה מטעה את הציבור לסבור כי מדובר במוצר שאינו עתיר סוכר, מה שאינו נכון. די בעובדה זו כדי לקבל תביעה זו בעילה של הטעיית הציבור ועשיית עושר שלא כדין”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יואב גפני ורן שפירא [אלמוג – שפירא משרד עורכי דין].

* שאול אמסטרדמסקי הפרשן הכלכלי של כאן – תאגיד השידור הישראלי דיבר על הנושא כאן. בראיון בתוכנית ‘משחקי הכיס’ אמר מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש לאמסטרדמסקי כי הוא שומע על כך לראשונה וכי המשרד יבדוק את הנושא.