נדחתה עתירה של פלאפון נגד מדינת ישראל בגין עיצום כספי בסכום של 1,165,410 ₪ עליו הודיע משרד התקשורת בסוף 2017; העתירה הוגשה בסוף ינואר 2018

במוצאי שבת (30.5.2020) בשעה 20:45 דיווחתי בשלושה מבזקים עוקבים בחלון המבזקים של האתר:

+ המחוזי בת”א בשיבתו כבית-משפט מחוזי לעניינים מינהליים דחה עתירה של פלאפון תקשורת נגד מדינת ישראל בגין עיצום כספי בסכום של 1,165,410 ₪ עליו הודיע משרד התקשורת ב- 14.12.2017; העתירה הוגשה בסוף ינואר 2018; פסק הדין ניתן באמצע השבוע שעבר (בהיעדר הצדדים) אך פורסם במלואו רק במהלך סוף השבוע הארוך.

+ מתוך פסק הדין: משרד התקשורת למד מידיעה ב”גלובס” כי פלאפון תנקוט בפרקטיקה חדשה “לפיה כאשר לקוח מגיע לתקרת הגלישה שלו באופן אוטומטי יתווסף לו נפח גלישה נוסף בתשלום”; המדינה טענה כי לפלאפון “צמח רווח עצום מההפרה (כ- 14 מיליון ₪) וגם לאחר הטלת העיצום, נותרה ההפרה שביצעה משתלמת והדבר מדגיש את חומרת ההפרה”.

+ השופטת: “העתירה נדחית. נראה לי כי החלטתו של המשיב היא סבירה וראוייה בנסיבות העניין ומגנה על האינטרס הציבורי”; בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות מורכבות הסוגייה והתנהגות הצדדים, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו”.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

מדובר בעת”מ 62912-01-18 שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק דינה מפרטת כבוד השופטת העמיתה יהודית שטופמן את העובדות העיקריות הרלבנטיות לעתירה, החל מחודש מארס 2015 כאשר משרד התקשורת למד מידיעה בעיתון על מדיניות חדשה של חברת פלאפון ללקוחותיה בתחום הגלישה באינטרנט.

החברה ומשרד התקשורת היו חלוקים ביניהם לגבי פירוש הצעד של פלאפון. ביום 3.1.2016 שלח המשרד לחברה דו”ח פיקוח ראשוני שביצע בהקשר זה. דו”ח פיקוח סופי נשלח ע”י המשרד ביום 22.6.2017 ובו הודיע המשרד לפלאפון על כוונתו להטיל עליה את העיצום הכספי.

לאחר שפלאפון שלחה את תגובתה לדו”ח הפיקוח הסופי, משרד התקשורת שלח ביום 14.12.2017 את החלטתו להטיל על פלאפון עיצום כספי בסכום של 1,165,410 ₪. בעקבות כך הגישה פלאפון ביום 28.1.2018 את העתירה המינהלית לבית-המשפט.

כאמור, המדינה טענה בפני בית-המשפט כי לחברת פלאפון תקשורת “צמח רווח עצום מההפרה (כ- 14 מיליון ₪) וגם לאחר הטלת העיצום, נותרה ההפרה שביצעה משתלמת והדבר מדגיש את חומרת ההפרה”. בנוסף, “המשיב טוען כי הוא הגורם המקצועי בעניין זה, וכאשר המדובר בפרשנות של הוראת מנהל, להבדיל מפרשנות סעיפי חוק, יש ליתן משקל כבד לפרשנותו כרגולטור, ולבחון רק את סבירות פרשנותו”.

“לדעת המשיב, החלטתו ראוייה וסבירה, ועולה בקנה אחד עם תפקידו להבטיח הגנה על האינטרנט הציבורי. משכך, סבור המשיב כי יש לדחות את העתירה”.

בהכרעת השופטת נאמר בין היתר כי “בענייננו אין מחלוקת כי המנויים בחברת העותרת לא ביקשו ולא אישרו מפורשות את הוספת נפח הגלישה […] לאחר עיון בחומר הרב שהוגש, לרבות טענות הצדדים כפי שהוצגו בכתבי הטענות ובטיעונים שבעל-פה, אני מקבלת את טענתו של המשיב”.

במסגרת פסק הדין מתייחסת השופטת לטענת “שיהוי המוביל לפסלות” שהעלתה העותרת, חברת פלאפון. בהקשר זה השופטת מבקרת את התנהגות שני הצדדים ומציינת כי “על אף שטענת השיהוי לא הועלתה בכתבי הטענות עד להגשת סיכומי התשובה, איני מוצאת כי רכיב הזמן משליך על השאלה הפרשנית העומדת בבסיס העתירה כי יש בו כדי לבטל את העיצום שהטיל המשיב”.

עוד אומרת השופטת בהקשר זה כי “גם אם לא עמד המשיב בסד הזמנים המומלץ שנקבע, וייתכן כי יכול היה לזרז את הליך הפיקוח, לא יאיין רכיב הזמן את הליך האכיפה”.

לדבריה, סגן מנהל אגף בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת “צפה כי לא יעמוד בתקופה הקבועה בהוראות ההנחייה” ולפיכך הוא ביקש מהיועצת המשפטית של המשרד את הארכת מועד הסיום והיא אכן אישרה זאת ביחס להליך הפיקוח.

השופטת מציינת גם כי “אעיר כי איני מקבלת את הטענה שהשיהוי מהווה ראייה לכאורה לכך שהמשיב שקל שיקולים זרים כנטען ע”י העותרת”.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

הערות עורך Read IT Now:

+ ידיעה ראשונה על פסק הדין פורסמה ב’כלכליסט’ וב- YNET ב- 27.5.2020 אחה”צ; באותה העת טרם פורסם הנוסח המלא של פסק הדין ב”נט המשפט”.

+ ב- 28.1.2018 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה על הגשת העתירה המינהלית של פלאפון. למחרת פירסמתי גם ידיעה בנושא כאן באתר.

+ ב- 5 ביוני 2018 התקיים דיון בבית-המשפט המחוזי בתל אביב על העתירה. על הדיון, בו נכחתי, דיווחתי כאן באתר.

+ ב- 6 ביוני 2018 דיווחתי כאן באתר על דיון שהתקיים בפני אותה השופטת בבקשה לעיון במסמכי העתירה. בפסק הדין שניתן עתה מתייחסת השופטת לאותה בקשת עיון (כפולה) שהוגשה ע”י עו”ד מירב תהילה שהגישה תובענה ייצוגית נגד פלאפון.

+ משרד התקשורת פירסם ב- 1 ביוני 2020 הודעה קצרה על פסק הדין בעתירה זו.

+ תיק זה עבר מספר תהפוכות במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה). אולי בהשפעת שתי הבקשות שהגישה עו”ד מירב תהילה, במסגרת עתירה זו (אבל בנפרד מהעתירה עצמה), ולאחר שניתנה ההחלטה בבקשה השנייה, צויין שם כי התיק “נסגר”. זאת למרות שעד לפני זמן לא-רב לא ניתנה החלטה לגבי עצם העתירה. ניסיונות שעשיתי בהב”ה ובמחלקה המשפטית של משרד התקשורת (בנובמבר 2018) לא צלחו להבין מדוע התיק לכאורה “נסגר”, כפי שנכתב לאורך תקופה די ארוכה.   הסגירה, כאמור, הייתה רק עתה.