משרד הכלכלה פירסם מכרז לקבלת שירותי הקמה והפעלה של קהילת חדשנות בתחום המסחר [עבור מינהל כחול לבן]; על הכוונה להקים את הקהילה ולפרסם מכרז בנדון דווח ב- Read IT Now בחודש שעבר

משרד הכלכלה פירסם ב- 8.12.2022 מכרז לקבלת שירותי הקמה והפעלה של  קהילת חדשנות בתחום המסחר [עבור מינהל כחול לבן]. המועד האחרון להגשת הצעות הוא  9 בפברואר 2023.

“יובהר כי ההתקשרות עם הזוכה במכרז זה מותנית בקיום תקציב מתאים ובהנחיות החשב הכללי לשנה בהיעדר תקציב”.

“ענפי המסחר והשירותים בישראל הם בעלי פריון נמוך ביחס לאותם הענפים במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (Organisation for Economic Co-operation and Development, OECD), כאשר הפריון הנמוך מוביל, בין היתר, ליוקר המחיה הגבוה בישראל. אחד מהגורמים העיקריים לפריון הנמוך הינו השקעה נמוכה בחדשנות ובטכנולוגיה, שנובעת בחלקה הגדול מהיעדר מידע, קשב או מיומנות ארגונית בקרב עסקים, לאתר ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות ותהליכים חדשניים. גורמים נוספים שזוהו לפריון הנמוך הינם: מיומנויות עובדים ומנהלים נמוכות וכן רגולציה מכבידה. על כל הפערים הללו, עם דגש מרכזי אך לא בלעדי על פן החדשנות והטכנולוגיה, באה קהילת החדשנות במסחר לסייע ולגשר.

“בשיתוף גורמים משמעותיים בממשלה ובמשק, מבקש משרד הכלכלה והתעשייה לעודד את הצמיחה של ענפי המסחר והשירותים לרמה המקובלת ב- OECD ולצמצם את תופעת ‘הכלכלה הדואלית’ בישראל שמגדירה במידה רבה את אי השוויון במדינה. זאת, תוך ייעול השימוש ביכולות חדשניות בתחום המסחר, ובכלל זה בפיתוחים הטכנולוגיים הישראלים בתחום. לאור האמור, מבקש המשרד לצאת באמצעות מכרז זה להקמה והפעלה של קהילת חדשנות חדשה בתחום המסחר, כמוגדר במכרז זה.

“קהילות החדשנות” של משרד הכלכלה והתעשייה – בעשור האחרון, וביתר שאת מאז המשבר הכלכלי של 2008, עלתה חשיבותו של מרכיב החדשנות כמרכיב הכרחי להמשך צמיחה בכלל ענפי המשק, בתעשייה, במסחר ובשירותים. חדשנות – שהיא היכולת להנביט ולפתח רעיונות חדשים ממגוון גישות ומקורות ולעבד אותם לתוצרים מועילים – הפכה לרכיב מרכזי בפיתוח של מדינות, ארגונים ופרטים. כמו כן, גברה ההכרה בכך שחדשנות לרוב לא מתפתחת באופן ספונטני, ולכן יש צורך במתודולוגיה מסודרת, התומכת בקיומה של סביבה מאפשרת ומקדמת חדשנות.

“מדינת ישראל ידועה כאומה המנביטה חדשנות וזוכה לציונים גבוהים במדדי חדשנות עולמיים מידי שנה. אולם, אין להניח כי נתון זה הינו מובן מאליו. היכולת של ישראל למנף את יתרונותיה הרבים בתחום החדשנות לכדי מערכת חברתית-כלכלית צומחת ומתחדשת, המשרתת את כלל אזרחיה, מחייבת פעילות הן בזירה הגלובלית והן בזו המקומית. בזירה הגלובלית יש להמשיך ולפעול כדי למצב את ישראל כמרכז חדשנות אטרקטיבי. כך, כששחקני החדשנות הגלובליים (מדינות, חברות, חוקרים ומשקיעים) יחפשו מקום לפתח ולבחון פתרונות חדשניים, ישראל תהיה אפשרות תחרותית. באופן זה תוכל ישראל להוביל את השלבים הבאים של מהפכת הידע ולתרום תרומה ניכרת לרווחת העולם ולרווחתה שלה. בזירה המקומית הגשמת החזון תלויה ביכולת לפתח סביבת חדשנות (innovation ecosystem) אפקטיבית המנביטה טכנולוגיות פורצות דרך, תוך פיתוח קהילה מבוזרת של גורמי ידע וביצוע ותוך קידום והטמעת החדשנות בקרב גופים וארגונים מקומיים, לרבות הממשלה והשירות הציבורי.

“תחום החדשנות העולמי חווה שינוי דרמטי המתאפיין במגמות של גלובליזציה, ריבוי מקורות ורב-תחומיות של פעילות החדשנות, לצד מעבר מ’חדשנות סגורה’ ל’חדשנות פתוחה’. שינוי זה בא לידי ביטוי במאפיינים ובהתנהגות של המערכת המניבה חדשנות. אם בעבר נבעה החדשנות ממחקר ופיתוח במסגרת דיסציפלינות מוכרות, כיום מקורות החדשנות הולכים וגדלים ומאפייניה הולכים ומתפשטים על פני מעגלים רחבים של מחזיקי עניין בתחומים רבים. השילובים בין הגישות, השאיפות והתובנות של מחזיקי העניין הם הבסיס לתהליך החדשנות.

מטבע הדברים יש הבדלים בין השאיפות והצרכים של מחזיקי העניין ושל גורמים כמו חברות גדולות, מקומיות ורב-לאומיות, חברות הזנק בעלות יכולות טכנולוגיות שונות והמגזר הציבורי, ברמה הארצית והמקומית. הבדלים אלו מקטינים את הסיכויים למצוא פתרון פשוט וברור המוסכם על כולם.

“לפיכך, יש לקדם מודלים של חדשנות התומכים ביצירת סביבה פלורליסטית, כזו שמכירה בהבדלים בין השאיפות והצרכים של השחקנים וממנפת אותם לטובת הפיתוח. לפי גישה זו, סביבות חדשנות בנות-קיימא מחייבות מעורבות של משתתפים רבים, בעלי מוטיבציות ואינטרסים מגוונים. יתרה מזו, ריבוי מקורות החדשנות, התלות הגדולה בתרגומם של מקורות אלה לפתרונות בעלי ערך והאפשרות להטמיע פתרונות אלה מותנים בקיומה של זירת חדשנות שמציעה תשתית המגשרת בין מפתחים, חוקרים, צרכנים, קובעי מדיניות וגורמי תמיכה.

“קידום של סביבות חדשנות הינו בעל חשיבות רבה, ומותנה בפיתוח תשתיות, בשינויים ארגוניים, באיתות לשחקנים פוטנציאליים בנוגע לפוטנציאל של התחום, ביצירת קואליציות וביכולת להביא את השחקנים הנדרשים לתוך התהליך. אכן, במשך השנים השכילו ממשלות ישראל לפתח סביבות חדשנות בכמה תחומים.

אחת מ’סביבות החדשנות’ המוקדמות בישראל פותחה ע”י משרד הכלכלה והתעשייה כתוכנית ‘ישראל ניוטק’ (Israel NEWTech), התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות מים, אשר אומצה כהחלטת ממשלה כבר בשנת 2006. בהמשך התרחבה התוכנית לתחום האנרגיה. תוכנית זאת הינה התוכנית הראשונה אשר הסתכלה מנקודת מבט מערכתית והוליסטית על מערך החדשנות בתחום מסוים, וחיברה את השחקנים השונים הפועלים בו – משרדי הממשלה השונים, תאגידים עירוניים, תעשייה, חברות הזנק, אקדמיה ועוד.

“בהתבסס על תפיסה זאת, בשנים האחרונות פיתח משרד הכלכלה והתעשייה אסטרטגיה חדשה לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל, הכוללת הקמה וניהול של קהילות חדשנות (Innovation Eco-system Management). קהילות החדשנות נועדו לפעול לפיתוח כלכלי-חברתי באמצעות הטמעה של חדשנות  בתחום מסוים ופיתוחו, יצירת דיאלוג בין-מגזרי קבוע בין השחקנים השונים, ולשם מיצובה של ישראל כמובילה עולמית בתחום.

“הזוכה במכרז יידרש להקים תשתית להפעלת קהילת החדשנות בתחום המסחר  ולאחר מכן לנהלה ולתפעלה.

“מטרת קהילת החדשנות, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, הינה להביא לפיתוח אקו-סיסטם, סביבת חדשנות, בתחום המסחר. בצד ההיצע המטרות הן: חיזוק היזמים והחברות בתחום ויצירת הון חברתי בין החברים בקהילה שתוצאותיו יבואו לידי ביטוי בהעברת ידע, אמון, שיתופי פעולה והגדלת היקף העוסקים בתחום. בצד הביקוש, המטרות הן: קידום הביקוש לחדשנות בקרב לקוחות קיימים ופוטנציאליים בתחום המסחר.

“כמו כן לאור מטרות העל המפורטות לעיל נקבעו מטרות ביניים לפעילות של הקהילה:

חיזוק היצע: קידום ההון האנושי; קידום ההון החברתי; גיוס משאבים לקהילה; קידום סביבה תומכת לתחום המסחר בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי, ובכלל זה רגולציה התומכת בפריון ובחדשנות; הרחבת היקף העוסקים בתחום; מיתוג, מיצוב ושיווק התחום.

תמיכה בביקוש: עידוד הביקוש למוצרים ולטכנולוגיות בתחום בין היתר אמצעות העלאת מודעות, קידום שיח בנושא וחשיפה לשווקים פוטנציאליים”.

* ב- 25.11.2022, במסגרת ידיעה אחרת [תחת הכותרת : משרד הכלכלה מבקש להקים קהילות חדשנות בתחום הדאטה והבינה המלאכותית ובתחום המסחר], דיווחתי גם כי “משרד הכלכלה והתעשייה מתכוון להקים  קהילת חדשנות בתחום המסחר. כך עולה מהחלטה של וועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר בבקשת התקשרות שלא באמצעות מכרז מרכזי”.