מתפרסם מאז שנת 1999
מסמך: נוסח הודעותיה של המדינה לבית-המשפט העליון בערעור שהגישה חברת בזק נגד משרד התקשורת [עע”מ 8389/14]
+ ערעור על פסק דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 03.11.2014 בתיק עתמ 006019-08-14 [כבוד השופט ד”ר יגאל מרזל]
בפסק דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים מיום 03.11.2014 בתיק הנ”ל נאמר כי העתירה “עניינה מסמכים שמבקשת העותרת שימסרו לה מכוח חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998. מדובר במסמכים שלפי הטענה הם מודלים כלכליים שהמשיב, משרד התקשורת, עשה בהם שימוש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות שלו בשימוע שנערך לעותרת, ובהחלטה סופית שהתקבלה ע”י שר התקשורת, והנוגעת לעותרת”.
“בעתירה טוענת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ שמשרד התקשורת (המשיב) מצוי בהליך חסר תקדים בהיקפו בתחום התקשורת הנייחת, שעיקרו חיוב של העותרת להעמיד למעשה את רשתה לשימוש מתחרותיה, כלומר למכור למתחרות שלה שירותים שונים בתחום התקשורת הקווית – על גבי התשתיות שלה. המשיב מבקש לקבוע ‘תעריפים סיטונאיים’ שבהם יימכרו שירותים אלה. תעריפים אלה אמורים לשקף את עלויות העותרת בתוספת רווח סביר. לצורך קביעת התעריפים מונתה וועדה ציבורית ונשכרה חברה בינלאומית, היא חברת ‘פרונטיר’ [Frontier Economics]. לפי העתירה, תפקידה של ‘פרונטיר’ היה לבנות ‘מודל כלכלי’ שעל פיו ייקבעו התעריפים באמצעות תמחור של תעריפי השירותים הסיטונאיים (למתחרות העותרת) וכן תעריף קישור גומלין (קש”ג) שעניינו תעריפים להשלמת שיחה ברשת נייחת”.
בזק ביקשה לקבל שלושה מסמכים ממשרד התקשורת:
+ מסמך המודל הכלכלי שהועבר למשהת”ק ע”י חברת פרונטיר [הגירסה הראשונה של המודל כפי שהועברה למשהת”ק];
+ מסמך שכונה ‘גירסת שימוע הקש”ג’ – גירסת המודל הכלכלי שעל בסיסה פורסם השימוע שנערך לעותרת (ועוד קודם לנתונים שהועברו לעותרת בשימוע עצמו);
+ המודל הכלכלי המלא שעל בסיסו נקבע תעריף הקש”ג בהחלטת שר התקשורת מחודש אוקטובר 2013.
משרד התקשורת סירב למסור לבזק את המידע בהתאם לשני סייגים בחוק חופש המידע.
בזק הדגישה שההחלטה בדבר תעריף הקש”ג היא משמעותית ביותר עבורה. היא גורעת בכל שנה כ- 140 מיליון ₪ מהכנסותיה.
בהחלטתו מציין השופט ד”ר מרזל כי בזק הגישה עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק (בג”ץ 1111/14) בה ביקשה להורות למשרד התקשורת למסור מסמכים ומידע לצורך השלמת השימוע בעניין אספקת שירותי סיטונאיים. “בסופו של יום עתירה זו נמחקה בפסק דין שבו הצדדים קיבלו את הצעת בית-המשפט לגבי מתכונת השימוע – שהיה קבוע זמן קצר לאחר מכן – ותוך שהעותרת חוזרת בה מעתירתה”.
כבוד השופט מרזל החליט בסופו של דבר לדחות את העתירה של בזק בתיק בית-המשפט לעניינים מינהליים ירושלים עתמ 006019-08-14.
+ בהחלטתם מיום 8 באוקטובר 2015 כותבים המשנה לנשיא כבוד השופט אליקים רובינשטיין, כבוד השופטת דפנה ברק-ארז וכבוד השופטת ענת ברון כי “הצענו לצדדים להידבר לשם פתרון מוסכם לשאלה שבמחלוקת, קרי, החומר שיימסר למערערת מתוך החומרים ששימשו את המשיב בקבלת החלטתו. העלינו גם רעיון לגבי הכיוון, הצדדים החלו בהידברות ומבקשים למסור הודעה תוך 30 יום, והדבר מקובל עלינו. אנו מקווים כי יגיעו ברוח טובה לפתרון מוסכם כאמור”.
+ הודעת עדכון של עו”ד יצחק ברט סגן בכיר בפרקליטות המדינה [מטעם משרד התקשורת] לבית-המשפט העליון, מיום 15 בנובמבר 2015 [בערעור שהגישה חברת בזק נגד משרד התקשורת [עע”מ 8389/14]:
- כזכור, במוקד הערעור מצויות טיוטות של המודל הכלכלי שנבנה במסגרת התהליך לקביעת מתכונת לאספקת שירותים סיטונאיים ברשת נייחת ולקביעת תעריפים בעד שירותים אלו ברשת המערערת שתכליתו לפתח תחרות בשוק התקשורת הנייחת בישראל.
- כפי שהורחב בפסק דינו של בית המשפט קמא ובסיכומי הצדדים, לצורך התהליך האמור נבנה מודל כלכלי שעל-פיו נקבעו התעריפים הסיטונאיים (מודל הרשת). מודל זה נבנה בשיתוף פעולה בין משרד התקשורת לבין חברת ייעוץ בינלאומית שנשכרה לצורך כך (חברת פרונטיר).
- בחודש ינואר 2012 העבירה חברת פרונטיר טיוטה ראשונית של מודל עלויות נורמטיבי לרשת תקשורת נייחת (הטיוטה הראשונית). על בסיס הטיוטה הראשונית הוחלפו בין גורמי המקצוע במשרד ויועציו ובין חברת הייעוץ הערות ותיקונים, נעשו שינויים ונערכו התייעצויות.
- כפי שהוסבר באריכות בסיכומי המשיב, בהמשך למדיניות שר התקשורת מיום 2.5.2012 הוחלט לפעול לעדכון תעריפי קישור הגומלין (תעריפי קש”ג) עוד בטרם סיום העבודה על מודל הרשת. באותה עת לא היה בידי המשיב מודל רשת סופי, ועל כן הונחו גורמי המקצוע במשרד התקשורת להתמקד בעבודה מול חברת פרונטיר ברכיבי העלות הרלבנטיים לתעריפי הקש”ג (מודל שימוע הקש”ג). בסופו של תהליך זה, ביום 28.2.2013 פירסם המשיב [משרד התקשורת] שימוע ביחס לקביעת תעריפי הקש”ג, ולקראתו הועבר למערערת [חברת בזק] מודל כלכלי הכולל רק את העלויות של הרכיבים הרלבנטיים לקביעת תשלומים בעד קש”ג. לאחר שהערות המערערת וחברות התקשורת האחרות נשמעו, ולאחר שהערותיהן נבחנו ולפי הצורך הוטמעו, התקבלה החלטה על גובה עדכון תעריף הקש”ג ופורסמו ביום 21.11.2013 תקנות התקשורת (בזק ושירותים)(תשלומים בעד קישור גומלין), התשע”ד – 2013.
- לאחר שפורסמו תקנות קש”ג, שבו גורמי המקצוע וחברת פרונטיר לעסוק בגיבוש רכיבי מודל הרשת האחרים, שאינם נוגעים לקביעת תעריפי הקש”ג. בסופו של יום גובש מודל הרשת הסופי, והוא הועבר במלואו למערערת במסגרת השימוע שפורסם ביום 15.1.2014, בעניין קביעת התעריפים הסיטונאיים ברשת המערערת.
- בעתירתה המינהלית ביקשה המערערת לקבל טיוטות שונות של מודל הרשת ומיקדה את טענותיה בשלוש טיוטות: (א.) הטיוטה הראשונה של מודל הרשת; (ב.) טיוטת מודל הרשת במועד שימוע הקש”ג; (ג.) טיוטת מודל הרשת במועד החלטת הקש”ג.
- ביום 3.11.2014 דחה בית המשפט קמא את העתירה המינהלית וקבע כי המסמכים שביקשה המערערת עם “טיוטות”, החוסים תחת סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי ההחלטה שלא למסור את המידע שביקשה המערערת היא החלטה סבירה ומידתית (בהתאם לסעיפים 10 ו- 11 לחוק). עוד קבע בית המשפט קמא, כי אין מקום להורות על מסירת המידע בהתאם לסמכות שבסעיף 17(ד) לחוק, מחמת היעדר עניין ציבורי במידע זה.
(…) 9. ביום 8.10.2015 התקיים דיון בערעור ובמהלכו הציע בית המשפט הנכבד לצדדים להגיע לפשרה מוסכמת. בית המשפט הנכבד ציין במפורש כי הצעתו אינה מתייחסת לטיוטה הראשונית – וכפי שנכתב בפרוטוקול הדיון: “אין אנו רוצים להיכנס לשלב הראשון שאנו רואים אותו שלב טיוטה”. הצעת בית המשפט הנכבד התייחסה לשתי הטיוטות האחרות, וכפי שהסביר כבוד ראש ההרכב: “הואיל וחומר זה שימש בסיס להכרעות הרשות”. כבוד השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: ברור כי מה שמהווה טיוטה פטור מגילוי. כאשר עניין מסויים מהווה בסיס לשימוע, אז לכאורה זה יוצא מכלל טיוטה”.
- (…) במהלך הדיון, בית המשפט הנכבד הסכים שהנתונים מהסוג הראשון אכן נחשבים כ”טיוטה”, וזאת בדומה לטיוטה הראשונה של מודל הרשת, שאין עילה להעבירה למערערת. הצעת בית המשפט הנכבד לשני הצדדים להידבר ביניהם נגעה בעיקר לסוג הנתונים השני, שהייתה להם השפעה על גובה תעריפי הקש”ג, גם אם השפעה זו היא זעירה. בית המשפט הנכבד ציין במפורש (אם כי הדבר לא קיבל ביטוי בפרוטוקול הדיון) שכוונתו אינה להורות על העברת הטיוטות למערערת, אלא רק על הידברות במטרה לנסות להגיע להסכמה על העברת חומרים נוספים למערערת מעבר למה שכבר הועבר אליה, והדבר בא לידי ביטוי אף בהחלטה, בכך שהצדדים יידברו על העברת “חומר מתוך החומרים ששימשו את המשיב בקבלת החלטתו.
(…) 13. החומרים שאותם הציע המשיב להעביר למערערת (בתצורה של מודל כלכלי) כוללים את כל הנתונים שבטיוטת מודל הרשת למעט שלושה סוגי נתונים שאינם רלבנטיים לקביעת תעריפי הקש”ג (…).
- מלבד הנתונים האמורים, מודל רשת הליבה לא כלל גם חישובים הקשורים באופן החישוב של הביקושים לפס רחב (וזאת להבדיל מתוצאת החישוב הזה, שנכללת במודל רשת הליבה). זו הנקודה היחידה בה מודל רשת הליבה אינו כולל הצגה של כל המידע הרלבנטי להחלטת הקש”ג, עד להנחות הבסיסיות ביותר. המשיב מסר למערערת כי הוא נכון לדון בעניין זה במטרה להגיע להסכמות לגביו, אך כפי שיפורט להלן, המערערת דחתה את ההצעה וסירבה לקיים דיונים על פרטיה.
(…) 16. ביום 21.10.2015 נערכה פגישה בין נציגי משרד התקשורת לבין הגורמים המקצועיים של המערערת. במהלך הפגישה הציעו נציגי המשיב להעביר למערערת את מודל רשת הליבה, שאת טיבו הבהרנו לעיל, במועד שימוע הקש”ג ובמועד החלטת הקש”ג. הודגש בפני נציגי המערערת כי מודל רשת הליבה שיועבר לה הוא מודל “פעיל” המכיל את כלל המידע הרלבנטי לקביעת תעריף הקש”ג – מההנחות הבסיסיות ביותר, דרך הנוסחאות והתחשיבים ועד לתוצאות הסופיות.
(…) 18. ביום 25.10.2015 הודיעו נציגי המערערת כי הצעת המשרד אינה מקובלת עליהם וכי הם דורשים לקבל את הקבצים המלאים, כולל כל הגיליונות וכל הנתונים שאינם רלבנטיים כלל להחלטת הקש”ג.
- לטעמו של המשיב, נתונים אלו מהווים כאמור טיוטה באופן מובהק. אין חובה לגלותם והאיזון בנסיבות העניין אף מחייב שלא לגלותם. (…) דרישת המערערת חורגת איפוא מהוראות חופש המידע ומדברי בית-המשפט העליון הנכבד במהלך הדיון.
- בנסיבות אלה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות ביניהם בעניין זה.(…).
+ המשנה לנשיאת ביהמ”ש העליון החליט ביום 2.12.2015: העתירה (עע”מ 8389/14) של בזק נגד משרד התקשורת [ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ירושלים] תוחזר לדיון בהרכב 3 שופטים במהלך ינואר 2016.
+ בפסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהלתיים שניתן 18.1.2016 נאמר: “ניתן בזה תוקף של פסק דין להודעה מטעם הצדדים המסומנת “א” בתיק בית המשפט. אנו מברכים את הצדדים על ההסכמה אליה הגיעו. אין צו להוצאות. פסק דין זה יבוא חלף פסק הדין קמא”.
בהודעה מטעם הצדדים, שהוגשה ע”י עו”ד יצחק ברט מפרקליטות המדינה באותו היום, נאמר בין היתר כי שני הצדדים הגיעו להסכמה לפיה המדינה תעביר את המידע המפורט בסעיפים 13-16 להודעת העדכון מטעמה מיום 15.11.2015 שהובאה כאן.
בהמשך לאמור סעיף 14 להודעה האמורה, תעביר המדינה את כל הנתונים הקשורים באופן החישוב של הביקושים לפס הרחב, ששימשו אותה במועד שימוע קש”ג ובמועד החלטת קש”ג.
ככל שחברת בזק תסבור שיש נתונים נוספים ששימשו לקביעת תעריף קש”ג, שלא הועברו אליה, היא תפנה לסמנכ”ל בכיר כלכלה במשרד התקשורת בבקשה לקבלם. הבקשה תיבחן, וככלל יימסרו למערערת כל הנתונים הנ”ל.