מה מזכירה ידיעה שפורסמה בדה מארקר ב- 12.12.22?

ב- 12 בדצמבר 2022 בשעות הערב פורסמה ידיעה חדשה בדה מארקר שמשכה את תשומת ליבי.

בכותרת הידיעה נכתב: “ילדים משתפים פרסומות בטיקטוק בלי לדעת. זה הגיע לבית המשפט”.

בכותרת המשנה של הידיעה נאמר כי “בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה נגד דלתא, אסם, לוריאל, גלידה גולדה וחברות נוספות בטענה כי ניהלו קמפיין שיווקי סמוי רחב היקף ללא גילוי נאות ■ משפיענים שונים בטיקטוק ובאינסטגרם פירסמו באותו זמן סרטונים לשיתוף ותייגו את החברות – בלי לציין שקיבלו לכאורה תשלום”.

בפיסקה הראשונה של הידיעה נאמר כי “לצד קמפיינים פרסומיים גלויים ברשתות החברתיות, מגוון חברות מנהלות לכאורה קמפיין שיווקי סמוי רחב היקף ללא גילוי נאות, שמוצג גם לקטינים. זאת, באמצעות התחברות עם משפיעני טיקטוק ואינסטגרם, המציגים את עצמם צורכים את מוצרי החברות מבלי להסגיר את קשריהם איתן. כך נכתב בבקשה לתביעה ייצוגית נגד שורת חברות, שהוגשה לפני כמה שבועות לבית המשפט המחוזי בירושלים. היקף הפיצוי המבוקש הוא 2.5 מיליון שקל.

= = = = = = = = = =

הידיעה שפורסמה כאמור ב- 12.12.2022 מציינת כי התביעה הוגשה “לפני כמה שבועות”. הבה ונבדוק לפני כמה שבועות בדיוק מדובר.

אני מודה כי לא קראתי את הידיעה במלואה בדה מארקר בשל “חומת התשלום”. ואולם לפי הדברים הללו שפורסמו היא הזכירה לי מאוד ידיעה שאני פירסמתי כאן באתר שלי ב- 7 בנובמבר 2022 תחת הכותרת: ייצוגית נגד 8 חברות בשם “כל מי שנחשף לפרסום סמוי שלהן באמצעות הרשת החברתית טיקטוק ו/או אינסטגרם”.

לפיכך, אם איני טועה בדימיון שבין שתי הידיעות, הרי שאני פירסמתי את הדברים קרוב לחמישה שבועות קודם לפרסום שהיה בדה מארקר.

= = = = = = = = = =

בידיעה שאני פירסמתי נאמר: לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד 8 חברות בשם “כל מי שנחשף לפרסום סמוי שלהן באמצעות הרשת החברתית טיקטוק ו/או אינסטגרם”. [הערה: ריכוז ידיעות העוסקות ב’פרסום סמוי’ ושפורסמו בעבר באתר זה – ניתן למצוא כאן].

התובעות בתיק זה הן נורית צ’סטרמן ותמר דרורי, כל אחת מהן מוגדרת בכתב התביעה כ”משתמשת ברשתות החברתיות טיקטוק ואינסטגרם, שם נחשפה לפרסומים הסמויים של המשיבות”.

הנתבעות הן: דלתא ישראל מותגים בע”מ; אֹסֶם השקעות בע”מ; סקארה קוסמטיקס בע”מ; לוריאל ישראל קוסמטיקס בע”מ;  אניטה גלידה בע”מ; י.מ. גלידה גולדה בע”מ; א. גולדה ניהול בע”מ; קיי אנד קר אורגני בע”מ.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי מדובר בתובענה “שעניינה פרסום סמוי המבוצע שלא כדין ע”י כל אחת מהמשיבות ברשת החברתית TikTok ו/או ברשת החברתית אינסטגרם, באופן המהווה, בין השאר, הטעייה בפרסומת”.

בפתח כתב הטענות מצויין כי לא אותר הליך דומה המתנהל נגד מי מהמשיבות בגין אילו מהפרסומים הסמויים המפורטים בכתב התביעה אולם מתנהלים עדיין או שהתנהלו הליכים שעוררו שאלות משפטיות דומות [ומפורטים חמישי הליכים בתובענות ייצוגיות בשנים 2015-2019].

“המשיבות הינן חברות מסחריות, מהחזקות והידועות במשק הישראלי, המשקיעות עשרות מיליוני שקלים בשנה בפרסום ובקמפיינים שיווקיים של מוצריהן. בד בבד לפרסום המבוצע ע”י המשיבות בקמפיינים פרסומיים גלויים, מנהלות המשיבות גם קמפיינים של פרסום סמוי המבוצע באמצעות ידוענים ו’משפיעני רשת’ ברשת החברתית טיקטוק ו/או אינסטגרם. זאת, ללא הבהרה או ציון ברורים כי מדובר בפרסומת ולמעשה תוך הסתרת העובדה כי מדובר בקמפיין פרסומי ממומן”.

“מדובר בניסיון ברור ומוטה לטעת בצופה את התחושה המוטעית כי אותו משפיען רשת בחר במוצר מרצונו וללא ‘תמריץ זר’, ולהשפיע על הצופה לבחור בחירה דומה. התנהלות זו עולה כדי הטעייה צרכנית והשפעה בלתי הוגנת על משתמשי הרשתות החברתיות הנחשפים לפרסומים – רבים מהם קטינים“.

כתב התביעה מזכיר הליך דומה “שעניינו פרסומים סמויים אחרים שבוצעו ברשת החברתית אינסטגרם”. באותה תובענה ייצוגית החליט בית-המשפט לבקש (2/2020) את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, “וזאת נוכח השלכות הרוחב היכולות להיות לסוגיה זו”.

על-פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבית-המשפט ואש “מבוססת על ממצאי מחקר עדכניים ועל עמדה מקצועית מטעם הרשות להגנת הצרכן, פרסומות המפורסמות ע”י ידוענים ומשפיעי רשת ברשת האינסטגרם (והדברים יפים, כמובן, בהתאמה, גם לרשת טיקטוק) ללא הבהרה או ציון ברורים כי מדובר בפרסומת, עשויות להוביל אדם סביר (קל וחומר קטין) להניח כי האמור בהן אינו פרסומות ועל כן יש לראות הן כפרסומות מטעות, המנוגדות להוראות חוק הגנת הצרכן“.

בהמשך כתב הטענות מפורטת תופעת ‘משפיעני הרשת’ ונאמר בין השאר כי “[…] נוכח החשיפה וההשפעה הרבה לה הם זוכים, הפכו משפיעני הרשת גם לפרזנטורים מבוקשים של חברות מסחריות שונות. ודוק, אין כמובן פגם בעצם השימוש במשפיעני הרשת כפרזנטורים ובלבד שהדבר נעשה בשקיפות ועל-פי הוראות הדין”.

“אלא, שלצד הקמפיינים הפרסומיים הגלויים והלגיטימיים בהם משתתפים משפיעני הרשת, בחרו המשיבות (כמו גם חברות מסחריות נוספות) לקיים גם קמפיינים של פרסום סמוי באמצעות משפיעני רשת”.

“[…] למרבה הצער, גופים מסחריים רבים הבינו את ה’יתרונות’ הגלומים בפרסום סמוי, ולכן מנצלים את הפלטפורמות השונות שצמחו עם התפתחות עולם האינטרנט והרשתות החברתיות, המרכזיות שבהן – רשת טיקטוק ורשת אינסטגרם – לביצוע קמפיינים של פרסום סמוי”.

“[…] צבר הסרטונים שפורסמו ע”י משפיעני רשת שוני בסמיכות זמנים רבה, והדימיון המפתיע בין הסרטונים, לרבות שימוש בתיוגים זהים, אינו מותיר ספק בדבר היום הסרטונים חלק מקמפיין פרסומי, סמוי אך מתוזמן ומתוזמר היטב”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד אלעד אופק ואורי כץ [משרד עוה”ד אברהם ללום ושות’].

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במקור].

= = = = = = = = = =