‘יש פטנט חדש: הולכים לבימ”ש, מגישים את המסמך חסר האחריות שיצא מהרשות להגנת הפרטיות, ועל-פיו תובעים 33 אלף ש”ח [הסכום המקסימלי לתביעה קטנה]’ ■ כמו ב- 2020, גם ב- 2021 הוגשו מספר תביעות נגד הליכוד, ישראל ביתנו וחב’ אלקטור תוכנה

בית-המשפט העליון קיבל (15.7.2021) את בקשת הליכוד תנועה לאומית ליברלית  והורה על איחוד הדיון בתביעה קטנה נגד הליכוד בנושא תוכנת אלקטור, שהוגשה השנה, עם שתי תביעות (נפרדות) נגד הליכוד ונגד חברת אלקטור תוכנה, שהוגשו אשתקד, וכבר אוחד הדיון ביניהן.

כבוד השופט אלכס שטיין כתב בהחלטתו [בש”א  4716/21]: “לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט – 2018, לאיחוד הדיונים בת”ק 22236-03-21, המתנהל בבית-משפט השלום עכו, עם הדיון המאוחד בת”א 1215-03-20 ות”א 13811-03-20, המתנהל בבית-משפט השלום הרצליה.

“כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב פגיעה בפרטיות הבוחרים במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה- 23. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית, יפשט את ההליכים וימנע הכרעות סותרות.

“המבקשת מבקשת שהתיקים יידונו במאוחד בבית-משפט השלום הרצליה, והמשיבים כולם מסכימים עקרונית או למצער אינם מתנגדים לבקשה.

“דין הבקשה להתקבל מטעמיה וכן לאור עמדת הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור התיקים הנ”ל.

“אשר על כן, הדיון בת”ק 22236-03-21 (שלום עכו) יועבר לבית-משפט השלום הרצליה ויאוחד שם עם הדיון בת”א 1215-03-20 ות”א 13811-03-20”.

ביום 16.7.2021 כתב כבוד השופט ראמי נאסר מבית-המשפט לתביעות קטנות בעכו בהחלטה חדשה: “ראיתי החלטת בית-המשפט העליון. המזכירות תעביר את התיק כמצוות החלטת העליון”. ואכן, ב”נט המשפט” כבר מופיע התיק שנותב לכבוד השופטת הדסה אסיף בביהמ”ש בהרצליה.

= = = = = = = = = = =

מתביעה אחת לשתי תביעות

ב- 30.9.2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה תחת הכותרת: במארס 2020 הוגשו 2 תביעות נפרדות נגד הליכוד וחברת אלקטור תוכנה בגין דליפת מידע של בוחרי התנועה ולא אחת כפי שהיה ידוע עד כה; תביעה נוספת ‘חמקה מתחת לרדאר’ במשך חצי שנה, שבין היתר נאמר בה:

“פרסום ראשון: ביום שלישי (22.9.2020) בשעה 17:16 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: פרסום ראשון: עתה מסתבר כי בחודש מארס 2020 הוגשה לא תביעה אחת נגד תנועת הליכוד –  וחברת אלקטור תוכנה בגין דליפת מידע של בוחרי התנועה אלא שתי תביעות נפרדות בשני בתי-משפט שונים; התביעה הראשונה היא של עו”ד ברק כהן ו- 18 תובעים נוספים (עליה דווח בשעתו במספר כלי תקשורת); התביעה הנוספת שהוגשה באותו החודש היא של עו”ד יונתן ברוורמן חבר תנועת הליכוד ואשר לא ניתן לה פרסום עד כה; דבר קיומה של התביעה הנוספת נודע ל- Read IT Now בעקבות החלטה של העליון לפני מספר ימים לאחד את הדיון בשתי התביעות הנפרדות וזאת לבקשת תנועת הליכוד כיוון שמדובר ב”שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב פריצה לאותה אפליקציה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה- 23. איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות”.

■ “[…] ב- 1 במארס 2020 הוגשה לבית-משפט השלום בהרצליה תביעה בהיקף 1 מיליון ₪ נגד הליכוד ונגד חברת אלקטור בנושא זה.

על התביעה, שהוגשה באמצעות עו”ד יהונתן קלינגר, חתומים 19 תובעים: עו”ד ברק כהן [תובע מס’ 1], סיגל קוק אביבי, זהבה גרינפלד, אופיר אלוש, רעות ביטון, עוז מלול, מרק

וולוביק, שלומית עזרון ירקוני, לאה כהן אזרי, רפאל מיכאלי, מתי דר, ארנה דב, גיל סולומון, דורין כפיר, עידן מצר, דמיטרי מיטרסקי, נעמי תירוש, וויליאם קביסון ועו”ד גדעון אייזן. דבר הגשת התביעה פורסם במספר כלי תקשורת.

■ “ביום חמישי (24.9.2020) נתקלתי באקראי בהחלטה של בית-המשפט העליון [בש”א  6564/20]. ההחלטה היא בבקשה של תנועת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית [בקשה מוסכמת לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי] לאחד את הדיון בתביעה של 19 התובעים הללו יחד עם תביעה אחרת שעד כה לא פורסם דבר הגשתה.

כבוד השופט אלכס שטיין כתב בין היתר בהחלטתו: “כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב פריצה לאותה אפליקציה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה- 23. נטען, כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות”. עוד כתב השופט כי “דין הבקשה להתקבל מטעמיה וכן לאור הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור התיקים הנ”ל”. הוא החליט כי הדיון המאוחד בשתי התביעות הנפרדות יתקיים בבית-משפט השלום בהרצליה.

■  “עם קריאת החלטת השופט בדקתי במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט ואכן נמצא כי ב- 11 במארס 2020 הוגשה תביעה בבית-משפט השלום בראשון לציון נגד הליכוד ונגד חברת אלקטור תוכנה. בסוף השבוע שעבר למדתי את הפרטים המלאים של התביעה ה’חדשה-ישנה’ שעד כה ‘חמקה מתחת לרדאר’ ולא התפרסמה. להלן עיקריה:

התובע עו”ד יונתן ברוורמן כותב בין היתר בכתב התביעה: “עניינה של תובענה זו בהפרת הפרטיות החמורה של התובע על-ידי הנתבעות, אשר רשלנותן בשמירה על פנקס הבוחרים שנמסר להן לצורך קמפיין הבחירות לכנסת ה- 23 ובאפליקציה שבאמצעותה נוהל הקמפיין, התבטאה בסידרה של שלוש פרצות אבטחת מידע חמורות ושונות בטווח זמן של כשבועיים.

“התנהלותן הרשלנית של הנתבעות שהובילה לדליפה של המידע הרגיש שהוחזק בידיהן לרשת האינטרנט ומשם, לידי כמות בלתי ידועה ובלתי ניתנת להערכה של גורמים בלתי-מורשים.

“בידי הנתבעות היה, בין היתר, מידע מזהה אודות התובע, לרבות מענו, מספר תעודת הזהות שלו, שמותיהם של אביו ואמו, וכן, בשל היות התובע חברת בנתבעת 1 [תנועת הליכוד], גם מידע רגיש אודות אמונותיו הפוליטיות ודעותיו, שנכלל במאגרי המידע שלא אובטחו כראוי.

“הנתבעות אף הגדילו את נזקיו של התובע והסבו לו נזקים ראייתיים עת סירבו לאפשר לו לעיין במידע שהוחזק אודותיו במאגרים שדלפו לרשת האינטרנט, על אף פנייתו המיידית לאחר היוודע דבר הפרצה.

“התנהלות הנתבעות מגלה כי הן התעלמו במופגן ובמוחלט מן ההוראות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון) ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), באופן שהסב נזק צמית ובלתי ניתן להערכה לכלל אזרחי ישראל ולתובע עצמו בפרט.

“לתובע ידוע כי הנתבעות מצויות תחת חקירה של הרשות להגנת הפרטיות, ברם לצערו של התובע אין בחקירה זו כדי לפצותו על הנזק שעלול להיגרם לו לכל שארית חייו כתוצאה מדליפת פרטי מידע מזהים אודותיו – ומכאן התביעה”.

כתב התביעה מפרט את השתלשלות האירועים לגבי שלושה כשלי אבטחת המידע לכאורה בפרשה זו לרבות הסיקור שלהם באמצעי התקשורת השונים.

עוד נאמר בכתב הטענות כי “[…] ביום 23.2.2020, לאחר שנחשף דבר קיומן של שלוש פרצות אבטחת מידע שונות, השיבה נתבעת 2 [חברת אלקטור] באמצעות מנהלה הכללי מר צור ימין: ‘שלום עו”ד יונתן ברוורמן. קיבתנו את פנייתך מתאריך 17.2.2020. חברת אלקטור איננה עושה שום שימוש במידע במידה ואם קיים לגביך. החברה מספקת תוכנה לניהול המידע בתקופת הבחירות ומשמידה את המידע לאחר מכן. כמו כן, החברה אינה ניגשת למידע, אינה מבקרת את המידע. כאמור, פלטפורמה בלבד (דוגמת גוגל דרייב).

“אם הוזן לתוכנה מידע לגביך אם לאו, יש לפנות אל בעלי המאגר האפשריים שהחברה מספקת להם שירותי אחסון – מפלגת הליכוד או מפלגת ישראל ביתנו.

“במידה והם יאשרו לנו לחפש במאגריהם אודותיך נשמח לספק את המידע לאחר אימות שאתה הוא אכן מי שאתה מזדהה שאתה”.

למחרת היום כתב מבקר תנועת הליכוד עו”ד שי גלילי כי “הוא לא מבין מה הבעייה לאפשר לתובע לעיין במידע המוחזק אודותיו במאגרי המידע”. אלא ש”לצערו הרב של התובע, חרף עמדה זו של מבקר הנתבעת 1 וחרף התחייבותה המפורשת של הנתבעת 1 באמצעות נציגת מדור המחשוב של התנועה כי תענה לפנייתו בהקדם – הרי שפנייתו של התובע לא זכתה למענה עד למועד הגשת תביעה זו”.

“כתוצאה מכך, המידע טרם הועמד לעיונו של התובע. בשל כך – התובע אינו יודע גם כיום מה מלוא היקף המידע אודותיו שדלף לרשת האינטרנט בעקבת שלוש פרצות האבטחה הרצופות המתוארות לעיל“.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בכתב התביעה המקורי].

= = = = = = = = = = =

בקשות הליכוד וחברת אלקטור ב- 2/2021 למחיקת שתי התביעות הללו

ב- 9 בפברואר 2021 דיווחתי כאן באתר זה בין השאר: “הליכוד תנועה לאומית ליברלית וחברת אלקטור תוכנה בע”מ הגישו בנפרד לבית-משפט השלום בהרצליה בקשות למחיקה על הסף של שתי תביעות שהוגשו נגדן בחודש מארס 2020.

“שתי התביעות השונות עוסקות בנושא הפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).

“בעוד שהתביעה הראשונה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים, התביעה השנייה לא פורסמה פומבית ורק בסוף ספטמבר 2020 היא פורסמה לראשונה – כאן באתר Read IT Now.

“התגובה המשותפת מטעם התובעים לבקשות לסילוק על הסף הוגשה יחדיו ע”י עו”ד יהונתן י. קלינגר (ב”כ 19 התובעים בתביעה הראשונה) וע”י עו”ד יונתן ברוורמן, התובע בתביעה השנייה”.

הנוסח המלא של התגובה המשותפת של שני באי כוח התובעים בשתי התביעות הללו – נמצא, כאמור, כאן.

= = = = = = = = = = =

משתי תביעות לשלוש תביעות [מספר לא סופי]

כאמור, העליון אישר עתה לאחד את התביעה מחודש מארס 2021 יחד עם שתי התביעות ממארס 2020 (שהוגשו בנפרד, אולם הדיון אוחד בהן לדיון משותף בבית-משפט השלום בהרצליה).

כיוון שמדובר בתביעה קטנה, לא ניתן באמצעות מערכת “נט המשפט” להגיע אל פרטי התובע שהגיש אותה בבית-משפט השלום בעכו (זולת שמו, כמובן).

מבדיקה בגוגל עולה כי אותו התובע, אמנון מולר [או, לפחות, נושא אותו שם של התובע] הגיש במארס 2021 לא רק תביעה קטנה נגד הליכוד ונגד מנכ”ל התנועה צורי סיסו, אלא די במקביל גם הגיש תביעה קטנה נגד חברת אלקטור תוכנה ותביעה קטנה נוספת, נפרדת, נגד תנועת ישראל ביתנו, שאף שמה נקשר לנושא השימוש במערכת אלקטור.

ההליכים בשתי התביעות הנוספות שלו (נגד אלקטור ונגד ישראל ביתנו) נמשכים בשלב זה כסידרם בבית-המשפט לתביעות קטנות בעכו ובקריות.

= = = = = = = = = = =

הדיון בבית-משפט השלום בהרצליה (15.7.2021)

ביום חמישי האחרון, 15.7.2021, נערך דיון בבית-משפט השלום בהרצליה בפני כבוד השופטת הבכירה הדסה אסיף לגבי שתי התביעות שהוגשו במארס 2020 [ת”א 1215-03-20 (ברק כהן ואח’) ות”א 13811-03-20 (ברוורמן)].

על הדיון הזה פירסמה רפאלה גויכמן ביום היום בצהריים ידיעה בדה מארקר תחת הכותרת: תפשוט את הרגל? בליכוד חוששים מגל תביעות של מיליוני ישראלים שפרטיהם דלפו בפרשת אלקטור.

עפ”י הפרוטוקול הרשמי של ביהמ”ש, במסגרת הדיון הסתבר כי נפלה אי הבנה לגבי מקצת מהבקשות שהגישו התובעים וההחלטות הקודמות שניתנו ע”י השופטת ולפיכך היא הודיעה בדיון עצמו כי בימים הקרובים היא תקבל החלטות במקצת מהבקשות.

לאחר מכן אמרו בדיון בין היתר באי הכוח של הליכוד, עו”ד אבי הלוי וניבה הלוי, כי “אם זו הייתה תובענה  ייצוגית, היינו מציעים לטובת העניין X כסף,  ותורמים.

“החשש הוא מהתביעות הבאות.  הם חיים מהפרסום. בסך הכל יש  6.5 מיליון בוחרים. זה לא עניין פרקטי של לסיים תביעה. יש עניין של  אינטרס ציבורי. יש רשות סייבר והגנת הפרטיות ובמשרד הפנים – רשות האוכלוסין. אנחנו דוחים על  הסף את הטענה שאנחנו אחראיים לאבטחה של זה.

“יש מכפלות נוראיות:  6.5 מיליון בעלי זכות בחירה [כפול]  אפילו 1 שקל זה משמעותי.  זה מיליונים. מדובר  בעשרות מיליוני שקלים, אולי מאות מיליוני שקלים.

“בעקבות התביעה שיש כאן,  הוגשו תביעות נוספות. יש פטנט חדש: הולכים לבימ”ש לתביעות קטנות.  מגישים להם את המסמך חסר האחריות שיצא מהרשות להגנת הפרטיות, ואומרים להם על סמך  המסמך הזה,  תשלמו 33 אלף ש”ח”.

“[…] אין שום סיכוי בעולם להתפשר בתיק הזה.  יש פה נושאים עקרוניים. אם ביהמ”ש ישאל אותם איזה 18 עדים הם מביאים,  הם יגלו שלא יכולים להוכיח את התביעה הזו.  הואיל וכל התיק שלהם, כל מסכת הראיות גלויה על אותו מסמך שהוצג מהרשות להגנת הפרטיות. אם המסמך הזה לא יוכל לשמש ראייה,  אין להם תיק. המסמך הזה הוא מסמך מנהלי.

“הואיל והם מגישים את המסמך הזה,  אנחנו מבקשים את כל התשתית העובדתית,  כל המסמכים שהיו  בפני הרשות להגנת הפרטיות,  כאשר היא נתנה את אותה החלטה (שאנחנו דוחים על הסף).

“הם (התובעים)  יגישו את בקשות העדים שלהם,  רשימת העדים, עפ”י התקנות החדשות.  גם לנו יש עדים:  יש עדים  בשליטתנו  ויש עדים שאינם בשליטתנו.  למשל, יו”ר הסייבר ברשות  האוכלוסין שלפי דעתי הם שהיו צריכים לאבטח את כל זה”.

* השופטת קבעה ישיבת קדם משפט נוספת שתיערך במחצית השנייה של דצמבר 2021.

= = = = = = = = = = =

“יש פטנט חדש: הולכים לבית-המשפט לתביעות קטנות.  מגישים להם את המסמך חסר האחריות שיצא מהרשות להגנת הפרטיות, ואומרים להם על סמך  המסמך הזה,  תשלמו 33  אלף ש”ח”

אלה דברים שנאמרו ע”י באי כוח הליכוד בדיון ביום חמישי האחרון בבית-משפט השלום בהרצליה, באותו דיון שכבר הזכרתי.

כפי שציינתי לעיל, העליון הורה על צירף של תיק כזה (מ- 2021) והעברתו מבית-המשפט בעכו לבית-המשפט בהרצליה שם מתנהל הדיון בשתי התביעות מ- 2020. התובע מהצפון, אמנון מולר, הגיש, בנפרד, באותה העת, גם תביעות לגבי ישראל ביתנו ולגבי חברת אלקטור תוכנה.

‘בזכות’ פירסומן של שתי החלטות (נפרדות) של בית-המשפט העליון הסתבר:

+ חוץ מהתביעה הראשונה (ברק כהן ואחרים נגד הליכוד) הוגשה במארס 2020 תביעה נוספת (עו”ד ברוורמן) שאוחד הדיון בהן [כשעל התביעה השנייה, Read IT Now היה האתר הראשון לדווח];

+ נוסף לשתי התביעות הללו יש תביעה שלישית נגד הליכוד אשר הוגשה במארס 2021 (אמנון מולר) לצד תביעות נפרדות נגד ישראל ביתנו וחברת אלקטור.

אלא ש”עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא”: במהלך הכנת ידיעה זו הסתבר לי שבחודש מארס 2021 הוגשו באותו הזמן שתי תביעות אחרות, נפרדות, לגבי אותו נושא. מדובר בתביעות שהגיש עמוס שבואלי לבית-משפט לתביעות קטנות בחיפה.

ב- 21.6.2021 נתנה כבוד השופטת מעין צור החלטה זהה בשתי התביעות הנפרדות הללו

בה נאמר בין היתר: “בפניי בקשת הנתבעת [תנועת הליכוד] להתיר לה להיות מיוצגת ע”י עורך דין, ולחילופין – להורות על העברת התביעה לדיון בבית-משפט השלום” השופטת נתנה שתי הזדמנויות לתובע להגיש תגובה אך הוא לא עשה כן.

“בית-המשפט לתביעות קטנות נועד להנגיש את ההליך המשפטי לציבור, ולאפשר לאדם לברר עניינים מסויימים באופן פשוט, וללא צורך בעורך דין. בהתאם לכך, ככלל לא יותר גם לנתבע להיות מיוצג ע”י עו”ד.

“דא עקא כי במקרה זה, לאחר עיון בכתב התביעה, נראה כי לא ניתן לברר אותה בבית-משפט לתביעות קטנות. התביעה נעדרת עובדות בסיסיות ולא ברור מהי עילת התביעה. כל שנכתב בכתב התביעה הוא כי נתבע סכום של 33.800 ₪ (הסכום המקסימלי בבית-משפט לתביעות קטנות) בשל פגיעה בפרטיות.

“לכתב התביעה צורפה כתבה, שככל הנראה פורסמה באינטרנט (ואינה יכולה לשמש כראייה בהליך משפטי), שלפיה בעקבות אירוע אבטחת מידע דלף מידע אודות הבוחרים בבחירות לרשת האינטרנט. לא ברור כיצד הדברים קשורים לתובע. על כן, כתב התביעה כפי שהוא כתוב כיום, אינו מגלה עילה.

עם זאת, אינני מורה על מחיקת התביעה אלא נותנת לתובע הזדמנות להסתייע בעורך דין ולהגיש תביעה מתוקנת, המגלה עילה”.

= = = = = = = = = = =