וועדת השרים לענייני חקיקה תדון בראשון (11.12.2016) בהצע”ח פרטית בנושא “הזכות להישכח”

וועדת השרים לענייני חקיקה תדון בישיבתה ביום ראשון הקרוב (11.12.2016) בהצעת חוק פרטית בנושא “הזכות להישכח” [Right to be Forgotten].

בחודש יוני 2016 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה לגבי הצעת החוק הזאת:

הצעת חוק חדשה: הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח); ‘מענה ראוי וכלים לשמירת פרטיותו של אדם בסביבה המקוונת עפ”י הזכות שהוגדרה על ידי בית-הדין האירופאי’: יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב- 13.6.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/3066/20) של חברי הכנסת עפר שלח ואורי מקלב.

בדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התשע”ו – 2016 נאמר כי “למעלה מעשור אנו נמצאים בעידן בו האינטרנט הוא אמצעי התקשורת המשפיע ביותר, בין אם בפרסום, בתקשורת בין אישית או בחדשות וחיפוש מידע. בניגוד לכתבות בעיתונות הכתובה או האלקטרונית, שהן חד פעמיות במהותן וחולפות עם הזמן, האלגוריתם של מנועי החיפוש מייצר קונטקסט סיפורי חדש, אשר לעיתים עלול להוביל להכפשתו ופגיעה בשמו הטוב של אדם, בין אם בצדק ובין אם לאו, ועלול לגרום נזק ממשי לחייו, לעבודתו ולפרטיותו.

“בניגוד לפריט מידע חדשותי ‘רגיל’, אשר ניתן להסירו לפי החוק הקיים על ידי בית-משפט, מנועי החיפוש אינם מייצרים מידע חדש אלא מציגים את המידע הקיים ברשת מלכתחילה, בצורה שונה. ללא קיומם, לא היה מיוצר אותו הקשר בין סיפורים שונים המסוגל להסב נזק לפרט – נזק שהוא אינו מידתי, וכתוצאה מהעובדה שהאינטרנט ‘אינו שוכח’, נזק שגם אינו מוגבל בזמן.

“בהצעת חוק זו מוצע לערוך תיקון בחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 כך שייתן מענה ראוי וכלים לשמירת פרטיותו של אדם בסביבה המקוונת שהפכה מפותחת מאוד. זאת בהתאם לאותה הזכות שהוגדרה על ידי בית הדין האירופאי כ’זכות להישכח’.

“בבסיס ‘הזכות להישכח’ עומד הצורך הבסיסי של אדם לשלוט בהתפתחות חייו באופן חופשי, בלי להיות נרדף בידי סטיגמות או מעשים שביצע בעברו, ובלבד שאינם רלוונטים בהקשר הנוכחי של חייו או אינם בעלי משמעות ציבורית.

“כמובן, הזכות למחוק את המידע ממנוע החיפוש, אותה זכות שהוגדרה לאחרונה על ידי בית-הדין האירופאי כ’זכות להישכח’, אינה זכות מוחלטת, אך הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית ויש להגן עליה מפני הסכנות שהקדמה הטכנולוגית והשימוש התכוף ברשת האינטרנט הביאו איתן.

“תיקון החוק יאפשר הגנה על פרטיותו של אדם בסביבה המקוונת, אך בד בבד יאפשר לאזן זאת אל מול הערכים וההגנות הקבועים בחוק, כך שהאיזון העדין שבין הזכות לפרטיות לזכויות אדם חשובות אחרות, לא ייפגע. יש לתקן את החוק כך שיתאים עצמו למציאות החברתית והטכנולוגית”.

“בסעיף 2 מוצע להוסיף לחוק העיקרי סעיף שעניינו בזכותו של אדם שפרטיותו נפגעה להישכח ברשת האינטרנט. התיקון המוצע מעניק לבית-המשפט את הכלים להורות לאתר אינטרנט להסיר תכנים הפוגעים בפרטיותו של אדם ושאינם מוגנים לפי הגדרות החוק. כאשר מדובר באתרי אינטרנט המפרסמים תוכן הפוגע בפרטיות אך לא ניתן, מסיבות שונות, להורות לאותם אתרים למחוק את התוכן, התיקון המוצע מעניק לבית-המשפט את הסמכות להורות לספקי האינטרנט להסיר או לחסום קישורים פוגעניים, הליך המתרחש הלכה למעשה כאשר מתבצעת פגיעה בזכויות יוצרים ברשת האינטרנט.

“סעיף 3 עוסק בתיקון ההגנות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, באופן שפרסום פרטים מתוך פסקי דין ומסמכים הקשורים להליכים משפטיים לא יהיה מוגן מקום בו יש בדברים משום פגיעה בפרטיות בהתאם לקבוע בחוק ולאיזונים הכלולים בו.

“התיקון המוצע נועד להחריג מהחוק העיקרי את ההגנה הקבועה בסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע בנוגע לפרסומים ודיווחים על הליכים משפטיים, ולהשאיר את האיזון בעניין לחוק תוך התייחסות שווה לפרסומים אלו כמו לכל פרסום אחר, מבלי לתת להם מעמד מיוחד. בעידן בו הגישה לפסקי דין וכתבי בי דין קלה הרבה יותר דרך רשת האינטרנט, פרסום מתוכם היכול לפגוע אנושות בזכות לפרטיות נשאר לעד ברשת האינטרנט ומסמכים אלו אף מצוטטים לרוב באתרי החדשות השונים. תיקון זה חיוני להגנה על פרטיות המעורבים בהליכים אלו. התיקון המוצע קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם העולה מדיווח על הליך משפטי לא תהיה מוגנת ותבחן בהתאם להוראות החוק, על ערכיו השונים”.

* יצויין כי בחודש יולי 2014 אושרה הגשת הצעת חוק דומה כפי שדיווחתי על כך כאן באתר.

** בספטמבר 2014 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה הייתה ‘בית-משפט הולנדי קבע שלעבריינים לא עומדת “הזכות להישכח”’.