“הצעת התקציב של משרד התקשורת ל- 2022: כ- 317 מיליון ש”ח, מהם כ- 85 מיליון ש”ח בהוצאה נטו וכ- 232 מיליון ש”ח בהוצאה מותנית בהכנסה”

משרד האוצר פירסם (31.8.2021) את תקציב המדינה 2021- 2022. “חוק התקציב השנתי מוגש בהתאם להוראות ‘חוק יסוד: משק המדינה’. בהתאם להוראות החוק, תקציב המדינה לשנת הכספים 2021 ו-2022 יוגש במתכונת חד-שנתית. תקציב זה הוכן בידי עובדי אגף התקציבים באוצר, אגפי משרד האוצר השונים וכן כלל משרדי הממשלה בהתאם להחלטות הממשלה וסדרי העדיפויות של משרדי הממשלה” כתב יוגב גרדוס הממונה על התקציבים.

בפרק העוסק במשרד התקשורת נאמר:

משרד התקשורת משמש כגוף האחראי לאסדרת ענף התקשורת ולפיקוח על הגופים הפועלים בו. המשרד אחראי ליישום מדיניות הממשלה בנושא התקשורת ולקביעת הכללים שבמסגרתם פועלים הגופים בענף על תחומיו השונים. מאחר שבאופיו משרד התקשורת הוא משרד מטה, רוב תקציבו משמש למימון הוצאות השכר של העובדים, להוצאות תפעול שוטפות, לרכישת שירותי ייעוץ, לעריכת מחקרים וסקרים ולרכישת ציוד לצורך פעילות הפיקוח והאכיפה של המשרד.

תקציבו של משרד התקשורת מיועד לאסדרת תחום התקשורת, וההשקעות בענף נעשות על ידי חברות פרטיות. עיקר תקציבו של משרד התקשורת מיועד להעסקת העובדים העוסקים בפעילותו השוטפת של המשרד – פיקוח ובקרה על הפעילות בתחום וכן ליישום השינויים המבניים המרכזיים המפורטים להלן. גם תקציב הקניות של המשרד מיועד לפעילותו השוטפת וכן להעסקת יועצים לצורך יישום המדיניות כאמור להלן.

*** דגשים לשנת 2022 ***

תחום הנייח

במהלך השנים 2021 ו- 2022 יפעל משרד התקשורת להגברת התחרות בתחום הנייח באמצעות הצעדים המרכזיים האלה:

+  יישום מדיניות לפרישת תשתיות אולטרה רחבות פס בישראל – מתוך הבנה של היעדר היתכנות כלכלית לפרישת רשת מתקדמת (לרוב סיבים אופטיים) באזורים מסוימים בארץ, גובש מתווה הסיבים שעבר בחקיקה בדצמבר 2020.  מטרת המתווה היא להבטיח כי בכל אזור בארץ יהיה לפחות בעל רישיון אחד המחויב בפרישת רשת מתקדמת ובאספקת שירות סיטונאי על גבי רשת זו. במסגרת המתווה, הודיעה חברת בזק על פרישת רשת מתקדמת לכ- 80% אחוזים ממשקי הבית בישראל. במקביל תוטל חובת תשלומים על השחקנים הרלבנטיים בשוק התקשורת ל”קרן תמרוץ”, שמטרתה להשתתף במימון פרישת רשת מתקדמת באזורים בהם בחרה בזק שלא לפרוש. הסדר זה יביא לפרישה רחבת היקף של סיבים אופטיים הן באזורי הביקוש הן באזורי התמרוץ. בשנים הקרובות המשרד צפוי ליישם את המתווה באמצעות גביית כספי קרן התמרוץ ומכרוז חובת הפרישה באזורי התמרוץ.

+ המשך מעקב אחר יישום רפורמת השוק הסיטונאי – רפורמת השוק הסיטונאי שהחלה בשנת 2015 מטילה חובה על בעלות התשתית לספק שירותים סיטונאיים לספקיות שירות חסרות תשתית כך שהן יוכלו להציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים גישה לאינטרנט, שירותי טלפוניה ושירותים נוספים. כדי להמשיך את יישום הרפורמה, מתוכנן ליישם שוק סיטונאי על רשתות מבוססות סיביים אופטיים, לתכנן מנגנונים דינמיים, לעדכון תעריפים סיטונאיים ולשים דגש על שימוש בתשתיות פאסיביות , כחלק מעיקרון “סולם השקעות” וכחלק ממדיניות הממשלה להאצת פיתוח תשתיות פס רחב והתאמת הרגולציה לתשתיות אולטרה רחבות פס.

התחום הנייד (סלולרי)

במהלך השנים 2021 ו- 2022 יפעל משרד התקשורת במספר דרכים ליצירת תשתית לפיתוח טכנולוגי בענף וכפועל יוצא מכך – להבאת מגוון שירותים חדשים ומתקדמים לצרכנים:

+  פרישת רשתות דור חמישי –  בשנת 2020 הושלם ההליך המכרזי להקצאת תדרים בתחום הגיגה הרץ הראשון בו תחום בדור הרביעי ובדור החמישי, צמצום הפער הטכנולוגי  בין ישראל ובין מדינות מתקדמות בעולם, וקידום תדרי 6.2 מה”ץ ו- 5.3 מה”ץ. הקצאת תדרים לרשת גישה רחבת פס מאפשרת אספקת שירותי רט”ן מתקדמים פלטפורמות –ל- IoT. בשנים 2021–2022 ימשיך המשרד לעקוב אחרי פרישת רשתות 5 דור בהתאם לתנאי המכרז ולאבני הדרך הכלולות בו. כמו כן, המשרד פועל למכרז תחומי תדר נוספים;

+ הרחבת פרישת רשתות דור רביעי – בפברואר 2021 נתן המשרד הוראה להפעלת אבן ד’ דרך הקבועה ברישיונות הכלליים של חברות הרט”ן. כתוצאה מכך, חובת הכיסוי בדור 4 תורחב כך שבפברואר 2023 תחול חובת כיסוי על 90% משטח המדינה, ובפברואר 2025 תגדל החובה ל- 95%. צעד זה יביא לאספקת שירותי רט”ן ברשת מתקדמת בכל רחבי הארץ ולצמצום הפער בכיסוי סלולרי בין האזורים המרוחקים לאזורים האורבניים;

+ סגירת רשתות בטכנולוגיות ישנות – ביוני 2021 החליט המשרד על החלת מתווה מדורג לסגירת טכנולוגיות 2 ו- 3 לפיו השירות בטכנולוגיות אלה ייפסק בסוף שנת 2025, זאת על-מנת להפנות את המשאב המוגבל של תדרי רדיו לביסוס טכנולוגיות 4 ו- 5. המהלך יקדם את תשתיות התקשורת הניידות בישראל, נוכח הצורך במתן מענה לצרכים הגדלים של תשתיות התקשורת הסלולרית והביקוש הגובר לתקשורת נתונים בפס רחב;

+ הסדרת תחום התדרים בגיגה הרץ הראשון – הסדרת תדרי הגיגה הרץ הראשון בהתאם להועדה (קביעת יעד) האזורית המתאימה למדינת ישראל. לשם כך, נדרש מחברות פרטיות לפנות את הספקטרום שאינות תואם את ההועדה וכן לפנות תדרים שהוקצו לכוחות הביטחון בתחום הגיגה הרץ הראשון לשימושים אזרחיים, בדומה למגמות בעולם;

+ צמצום חסמי פרישת תשתיות סלולריות – בשנת 2021 פעל צוות בין-משרדי – בראשות מנכ”לית משרד התקשורת ובהשתתפות משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון – על-מנת לעדכן את מדיניות התכנון והרישוי של מתקני שידור סלולריים ולהתאימה למציאות הטכנולוגית המשתנה באופן תדיר ולביקוש הגובר לתקשורת נתונים בפס רחב. יישום עיקרי המלצות הצוות מקודם במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. בנוסף, משרד התקשורת יפעל בשיתוף עם מינהל  התכנון לעדכון תמ”א 36 א’, אשר מסדירה את תכנונם של מתקני שידור סלולריים, ובהתאם להמלצות הצוות בדבר עדכון מדיניות הרישוי. צעדים אלו יאפשרו את הקמתם של מתקני שידור קטנים ביותר, בצפיפות רבה ובהספק שידור נמוך, וכך יתמוך המשרד בפרישה נרחבת של דור חמישי;

+ ייעול השימוש בספקטרום – תדרי הרדיו הם משאב לאומי מוגבל. על-מנת לגלם את שוויו הכלכלי של התדר, ועל כך ידי להביא לשימוש יעיל בספקטרום התדרים, תקנות  פקודת הטלגרף קובע תו אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם. עם זאת, פקודת הטלגרף קובעת כי תקנות לא אלה יחולו על כוחות הביטחון. על-מנת להביא להתייעלות השימוש של כוחות הביטחון בספקטרום, מוצע במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2021–2022 לתקן את פקודת הטלגרף באופן שתבוטל החרגת כוחות הביטחון מתשלום אגרות בעד הקצאת תדרים. בהתאם לכך יפעל משרד התקשורת לעדכון תמחור האגרות בעד הקצאת תדרים, כך שהתשלום ישקף את ערכו הכלכלי של התדר.

הקמת מסד נתונים משרדי

בשנים 2021–2022 ימשיך המשרד לקדם את פרוייקט הקמת מסד הנתונים המשרדי אשר עתיד להכיל מסד נתונים מכרזי, מערכת GIS ובה נתונים אודות תשתיות התקשורת הקיימות והנפרשות במדינת ישראל, לצד נתונים סטטיסטיים אודות מנויים. נתונים אלו יסייעו בגיבוש מדיניות המשרד בתחום פרישת תשתיות תקשורת ומתן שירותי תקשורת ללקוחות וכן יסייעו בעיצוב כלי פיקוח ואכיפה מתאימים. כן, כמו המשרד מתכוון להנגיש מידע רלבנטי לציבור על-מנת להגביר את השקיפות ולספק לציבור כלים לבחירה מושכלת של ספקי תקשורת.

הגדלת התחרות בשוק השידורים

שוק הטלביזיה הרב-ערוצית בישראל היה באופן מסורתי שוק ריכוזי בו פעלו שתי  שחקניות דומיננטיות: HOT ו- YES. בשנים האחרונות צברו סלקום ופרטנר נתח שוק של כ- 25% מהמנויים וכ- 15% מההכנסות.

בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת תחרות מצד סלקום ופרטנר, שמציעות שידורי טלוויזיה גבי על תשתיות אינטרנט וספקי תוכן בינלאומיים דוגמת NETFLIX.

התחרות המתפתחת הובילה לירידת מחירי חבילות הטלוויזיה הממוצעים ולהשקת מותגים מוזלים המשדרים ע”ג האינטרנט [NEXT מבית HOT ו- STING מבית YES].

בשנים הקרובות צפויה להימשך מגמת התעצמות של התחרות, שתאפשר צמצום משמעותי של הנטל הרגולטורי הרב בתחום השידורים.

ביולי 2021 הגישה הוועדה לאסדרת-העל בתחום השידורים (“ועדת פולקמן”) את מסקנותיה לשר התקשורת בדבר מדיניות מוצעת בשוק התכנים האודיו-ויזואליים  בישראל.

עם אימוץ המסקנות יפעל משרד התקשורת עם יחד יתר השותפים בממשלה להסדרת הרגולציה בתחום השידורים, לרבות באמצעות תיקוני חקיקה בשנים 2021-2022.

שירותי דואר ובנק הדואר

משרד התקשורת, כרגולטור המפקח על שוק הדואר ובנק הדואר, יפעל בשנים 2021-2022 ליישום המלצות ועדת רוזן במטרה לקדם את התחרות בשוק הדואר ולשפר את שירותי הדואר ובהם בנק הדואר הניתנים לציבור.

בעקבות כך, כחלק ומהתוכניות לשנים 2021–2022 מוצע להרחיב את התחרות בתחום המכתבים בארץ תוך הסרת המגבלות המוטלות על חברת הדואר לפיתוח שירותים חדשים ונוספים, לרבות שירותים משיקים לליבת פעילותה. זה לצד מוצע לעגן סמכויות פיקוח ואכיפה על בעלי רישיון למניעת הפרת הוראות החוק, למען תועלת הציבור משירותי דואר.

בנוסף, משרד התקשורת יפעל לתיקון התקנות שהותקנו מכוח חוק הדואר, ההיתרים ורישיון החברה. כמו כן, המשרד מקדם בתחום סמכותו את הליך ההפרטה בחברת הדואר שצפויה להוביל, עם יחד העדכון האסדרה, להתייעלות החברה ולשיפור שירותי הדואר.

הערת עורך Read IT Now: ב- 10.8.2021 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: פורסם פרק ‘תקשורת’ במסגרת תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית ל- 2021/2022); הערכה: תוספת להכנסות המדינה של כ- 15,000,000 ש”ח ב- 2022 וכמיליארד ש”ח בתוך עשור.