פורסם פרק ‘תקשורת’ בתזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית ל- 2021/2022); הערכה: תוספת להכנסות המדינה של כ- 15 מש”ח ב- 2022 וכמיליארד ש”ח בתוך עשור

משרד האוצר פירסם ביום שני (9.8.2021) אחרי הצהריים את תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), פרק ___’: תקשורת.

בסעיף העוסק בהשפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה נאמר כי הדבר יביא לתוספת להכנסות המדינה בהיקף מוערך של כ- 15,000,000 ש”ח בשנת 2022, ולהכנסות בהיקף מוערך של כמיליארד ש”ח בתוך עשור.

“תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור”. [זמן הפצה מקוצר עד 16.8.2021 דקה לפני חצות].

“מטרת החוק היא לעודד קידום פרישת תשתיות תקשורת מתקדמות הכוללות מתקני שידור סלולריים ופרישת רשת מתקדמת נייחת וכן, להביא להתייעלות שימוש כוחות הביטחון בספקטרום התדרים המוקצה להן”.

עיקרי החוק המוצע: “תשתיות תקשורת, ובפרט רשתות תקשורת סלולריות, הן תשתיות חיוניות לחיים בעידן נוכחי. בשנים האחרונות, חלה התדרדרות משמעותית באיכות התשתית הסלולרית בישראל.

“חרף האמור לעיל, קיים כיום קושי רב בהקמת מתקני שידור חדשים ובהרחבתם של הקיימים, ובפרט באזורי מגורים, כאשר הזמן הממוצע כיום להקמת מתקן שידור חדש הוא כשנתיים. יתרה מזאת, בכל שנה נגרעים מתקני שידור רבים מסיבות מגוונות.

על כן, מוצע במסגרת חוק זה להביא לייעול הקמת תשתיות תקשורת בהתאם לעיקרים המפורטים” בתזכיר.

“[…] איכות השירות בסלולר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: כמות התדרים שבשימוש, כמות המשתמשים וכמות מתקני השידור. בשנים האחרונות, קיימת מגמה של גידול בביקוש לשימוש בנתונים בתקשורת הסלולרית, עם קצב גידול מעריכי של כ- 50% בשנה. מגמה זו הולכת וגוברת עם ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת – עם התבססותן של רשתות רחבות פס מתקדמות ושל יישומים מתקדמים הפועלים על גבי רשתות אלה. על מנת לתת מענה לצרכי התקשורת הגדלים, נדרש להגדיל את הכיסוי והקיבולת של הרשת הסלולרית.

“בשנים האחרונות, חלה התדרדרות משמעותית באיכות התשתית הסלולרית בישראל. בעולם, כבר בתחילת העשור הקודם צמחה טכנולוגיית הדור ה- 4 בסלולר, אך בישראל החלה פרישתה רק בשנת 2016. בזמן שמדינות אחרות בעולם משתפרות במהירות הגלישה עקב פרישת רשת דור 4, ישראל התדרדרה בדירוגים ההשוואתיים לרף התחתון (מקום 86).

“חרף האמור לעיל, קיים כיום קושי רב בהקמת מתקני שידור חדשים ובהרחבתם של הקיימים, ובפרט באזורי מגורים, כאשר הזמן הממוצע כיום להקמת מתקן שידור חדש הוא כשנתיים. יתרה מזאת, בכל שנה נגרעים מתקני שידור רבים מסיבות מגוונות. למעשה, אין הלימה בין הליכי הרישוי לבין עקרון הזהירות המונעת, ולכך שתשתיות תקשורת הן תשתיות חיוניות וקריטיות לשמירה על אורח חיים תקין הבאות לידי ביטוי בחובות הפרישה הרחבה שדורש משרד התקשורת מהחברות”.

תדרי רדיו בשימוש מערכת הביטחון כיום

“תדרי הרדיו הם משאב לאומי מוגבל. על מנת שהשימוש בתדרי הרדיו יהיה יעיל, פועלת מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב – 1972, ועדת התדרים שתפקידה הקצאת והועדת תדרים לשימושם השונים. פקודת הטלגרף קובעת כי שר התקשורת באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד הועדת תדרים והקצאתם. פקודת הטלגרף קובעת כי תקנות אלה לא יחולו על כוחות הביטחון, כהגדרתם בה.

“בשל הצרכים הביטחוניים לשימוש בתדרי רדיו ובהתאם לכך שכוחות הביטחון אינם רואים עלות לשימוש בספקטרום התדרים, לאורך השנים הוקצה שיעור ניכר מספקטרום התדרים לשימוש כוחות הביטחון.

“מכיוון שספקטרום התדרים הוא משאב מוגבל, ועל מנת להביא להתייעלות שימוש כוחות הביטחון בספקטרום, מוצע לתקן את פקודת הטלגרף באופן שתבוטל החרגת כוחות הביטחון מתשלום אגרות בעד הקצאת תדרים וזאת בכפוף לקביעת מנגנון הדרגתי לסך התשלומים אשר יידרשו לשלם הגורמים הנמנים על כוחות הביטחון כהגדרתם בפקודת הטלגרף, עד להגעה לסכומן המלא של האגרות בעד התדרים המוחזקים על ידם”.