הפקרות ביטחונית בבירה (לכאורה)? ערב תחילת הרמדאן, מתפרסם שוב פטור ממכרז המעורר חשד לכוונה ממשלתית (מחודשת) לחלק (לכאורה) את ירושלים

אם הייתי משמש יועץ חיצוני ל”צמרת משרד התקשורת” [קרי: שר התקשורת יועז הנדל והמנכ”לית לירן אבישר בן-חורין] – ואני לא – הייתי מייעץ להם לשלוח זר פרחים ע-נ-ק לתומר גנון שפירסם בעיתונו ‘כלכליסט’ את התחקיר המתמשך לגבי השימוש בתוכנת פגסוס של Group.

זר פרחים נוסף (או כמה זרים) הייתי ממליץ להם לשלוח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולכל אחד ואחת מצוות התביעה בתיק 67104-01-20, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, נוני מוזס ושאול ואיריס אלוביץ’.

זו תקופה ארוכה שאבי וייס מקדיש את מירב זמנו לטיפול אישי מסור בנושא “תפירת תיקים”, בנושא “אני מאשים” נגד הפרקליטות והמשטרה, בנושא ה”קריסה” של התיקים התפורים ועוד כל מה שכרוך בכך. דומה כי כבר לא נשאר דבר על תילו לאחר הקריסה המהדהדת והמתמשכת. ואם אתם שומעים רעש אדיר, זה אינו עוד בום על קולי של מטוס חיל האוויר אלא “בום” במובן של הרשתות החברתיות ו/או המשך הקריסה הבלתי-נגמרת בתהליך ההשמדה-העצמי של תיקי האלפים.

בעבר פורסמה ב- Davar1 כתבה על אבי וייס והוא כונה בה “הלוחם היחיד בעוולות משרד התקשורת“. אלא שעם פתיחתו של משפט “התיק התפור”, נראה כי אבי וייס מעניק לו חשיבות ועדיפות רבה יותר ובמידה רבה – אם ניתן להתרשם כך – הוא הניח בצד [או, אולי ליתר דיוק, הזניח בצד קצת] את “עוולות משרד התקשורת”.

אח, איפה הימים העליזים בהם היה נוהג לפרסם הגיגים על “שערוריות” של שר תקשורת זה או אחר והיה גם נוהג למנות את כל ה”שערוריות” הללו?

איפה כל החשיפות הבלעדיות שלו על מה שקורה במשרד התקשורת? כמו, למשל, זו שבאגף מסויים במשרד, האגף הסודי ביותר (לדבריו), התנהלה – לא-פחות – מאשר פעילות של בית-בושת, רחמנא ליצלן?

ולהיכן נגמרו האייטמים על כך שדואר ישראל “אינו סופר ממטר” את משרד התקשורת או האייטמים על התביעה של גימלאי משרד התקשורת נגד המשרד?

עם כל הכבוד ל”תיקי האלפים”, הרי כמי שקורא את האתר ‘טלקום ניוז’ מיומו הראשון [ובחודש מארס 2022 מלאו לאתר שלו 9 שנים להיווסדו], אני יוצא בקריאה נרגשת של מומחה הטלקום, הלוחם היחיד: יוחזר לאלתר אבי וייס הישן והטוב (ויפה שעה אחת קודם)!!!

= = = = = = = = = = = =

אבי וייס הישן והטוב היה ודאי שם לב לכך שמשרד התקשורת מתקשר בפטור ממכרז – שוב – עם חניון עדן בירושלים, לטובת עובדיו [“התקשרות עם חברת עדן בחניון ספרא ירושלים, לשם חניית עובדי משרד התקשורת מתאריך 01.07.2022 ועד 30.06.2023”]. היקף ההתקשרות הוא 1,099,999 ₪.

בהודעת הפטור כותבת רונית בן-טל מנהלת יחידת רכש, נכסים לוגיסטיקה ורווחה במשהת”ק כי “חניון כיכר ספרא ירושלים ממוקם מול הבניין בו שוכן משרד התקשורת ובמרחק קצר ממנו. בהתאם למדיניות המשרד נדרשת קירבה למקום העבודה כדי ליצור סביבת עבודה תומכת, בטוחה ויעילה לעובד, כאשר כל ריחוק ודאי באיזור סואן יש בו כדי לפגוע ברווחת העובד, בתפקודו ובזמן עבודה יקר, על כל המשתמע. עובדים רבים מגיעים עם מחשבים ניידים, תיקים ומסמכים הנוגעים לפעילות העבודה ומסיימים את עבודתם בשעות החשיכה. נדרשים למשרד לפחות 65 מקומות חניה עבור מנויים. בהתחשב במיקום הגיאוגרפי של הבניין בו שוכן משרד התקשורת ולצורך בטחון ורווחת העובדים, הכרחי וחיוני כי חניית העובדים תהיה מקורה, מוארת ומאובטחת 24/5. כמו כן, תהיה הקרובה ביותר לרח’ יפו 23 בו ממוקם משרד התקשורת וברדיוס של עד 100 מטר מהמשרד”.

* במארס 2018 פירסמתי ידיעה כאן באתר לגבי התקשרות קודמת עם חניון זה.

** אני מבקש להזכיר כי ב- 25.6.2021 פירסמתי כאן ידיעה המאזכרת את הארכת ההתקשרות של משרד התקשורת עם החניון בירושלים. ככל הנראה, אבי וייס קרא את מה שפירסמתי, התרשם עמוקות מהדברים, וכעבור כמה ימים הוא פירסם אייטם “בלעדי” משלו.

בכותרת-המשנה של אותו האייטם הוא כתב: כדי להתחמק מקיום מכרז לחניית עובדי משרד התקשורת בירושלים, גייסה הנהלת המשרד את הקב”ט, אסף גרונדמן, כדי שיצביע על צורך “ביטחוני” להעדיף את “חניון ספרא” הסמוך. חוות דעתו “המקצועית” של הקב”ט “מחלקת” את ירושלים ו”קובעת”, שההליכה בעיר מסוכנת לעובדים ומכאן גם לכלל הציבור. האמנם זו עמדת המדינה בנוגע לביטחון העובדים בירושלים? כיצד עמדת משרד התקשורת מסתדרת עם החלטת הממשלה על העברת משרדי הממשלה לעיר הבירה? נשלחה תלונה ליועמ”ש ד”ר אביחי מנדלבליט ולשב”כ.” [ייתכן שזו בעיית ראייה שלי אבל לא מצאתי עד היום שום עדכון שהוא מה ענו לאבי וייס מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ומהשב”כ, מעבר לאישור קבלת הפניות].

= = = = = = = = = = = =