העליון נעתר לבקשה לסעד זמני והורה למדינה על עיכוב “ביצוע פעולות חיפוש או חדירה במכשיר הטלפון הנייד” כדי לאפשר לאדם להגיש בקשה לדיון נוסף בהחלטה קודמת של העליון (שהתקבלה ברוב דעות)

בית-המשפט העליון נעתר לבקשה לסעד זמני והורה למדינה על עיכוב ביצוע פעולות הנדרשות לצורך חקירה. זאת על-מנת לאפשר לבעל המכשיר להגיש בקשה לדיון נוסף בהחלטה קודמת של בית-המשפט העליון בתיק זה בו התקבלה החלטה – ברוב דעות – שאין לאפשר לערער על החלטה לערוך חיפוש בסלולר, שניתנה בדיון במעמד צד אחד בלבד.

בהחלטה שניתנה ב- 1 ביוני 2021 כתבו השופטים: “בנסיבות העניין, ולאחר עיון בתגובות הצדדים, אנו נעתרים לבקשה. בשלב זה, אנו מורים כי המשיבה תימנע מביצוע פעולות חיפוש או חדירה במכשיר הטלפון הנייד של המבקש עד למתן החלטה אחרת, על מנת לאפשר למבקש להגיש את בקשתו לקיום דיון נוסף בפסק הדין”.

= = = = = = = = = = = =

ב- 25.5.2021 בבוקר פירסמתי ידיעה קודמת, נרחבת, בנושא זה כאן באתר ודיווחתי בין היתר כי בית-המשפט העליון החליט (25.5.2021) ברוב דעות של שני שופטים מול שופט אחד שאין לאפשר לערער על החלטה לערוך חיפוש בסלולר שניתנה בדיון במעמד צד אחד בלבד.

מדובר בבקשת רשות [בש”פ 5105/20] לערור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בלוד בע”ח 39166-07-20 מיום 21.7.2020 שניתנה על ידי כב’ השופט עידו דרויאן-גמליאל.

יצויין כי בתיק זה שימשה הסניגוריה הציבורית כ”ידידת בית-המשפט”, עפ”י בקשתה.

בידיעה הבאתי את עיקרי ההחלטות של כל אחד משלושה השופטים שישבו בדין. בעיקרי החלטתו של כבוד השופט יוסף אלרון [שכתב את פסק הדין והיה בדעת מיעוט] נאמר בין השאר כי “למעלה מ-20,000 צווי חיפוש במחשבים – ובכלל זה במכשירי טלפון ניידים חכמים – ניתנים מדי שנה. לרוב, הדבר נעשה לאחר דיון במעמד צד אחד, ובלי שתינתן לבעלי המכשירים הזדמנות נאותה לטעון באשר לנחיצות החיפוש והיקפו בטרם יבוצע”.

“עניינה של הבקשה שלפנינו בשתי סוגיות כבדות משקל העשויות להשליך על אופן ניהול הליכי החקירה בישראל: האחת, באילו מקרים יתקיים הדיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון נייד חכם בפרט, במעמד צד אחד; והאחרת, אם קיימת זכות ערעור או ערר על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש מסוג זה”.

“[…] לא בכדי הדגישה המשיבה כי מכשירי הטלפון הניידים משמשים מקור מידע מרכזי ומשמעותי בהליכי חקירה: כ- 24,000 צווי חיפוש במכשירי טלפון נייד התבקשו – וניתנו – בשנת 2019, במהלכה נפתחו סך הכול כ- 301,000 תיקי חקירה (משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי 2019 7 (2020)); ובמקרים נוספים רבים הנחקר הסכים כי חוקרי המשטרה יערכו חיפוש ידני במכשיר הטלפון בהסכמתו וללא צו מתאים, אף שחוקיותו של חיפוש מעין זה לכל הפחות מוטלת בספק”.

= = = = = = = = = = = =