העליון דחה ערעור על פסיקת מחוזי בעתירה מינהלית (מכרזים) שהוגשה נגד משרד החינוך [ועסקה בהעסקה-מחדש של מנמ”ר המשרד לשעבר]

“לאחר ששמענו טענות מפי בא-כוח המערערת ובהמלצתנו חזרה בה המערערת מערעורה והוא נדחה בזאת. בהתחשב בהוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ובמכלול הנסיבות אין צו להוצאות בערכאתנו. סוף דבר: הערעור נדחה”.

כך נאמר בפסק דין שניתן ע”י בית-המשפט העליון בשיבתו כבית-משפט לערעורים בעניינים מינהליים [עע”מ 286/22]. זאת בהחלטה בדבר ערעור של חברת מ.ג.ע.ר בע”מ על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מיום 26.12.2021 בעת”ם 25003-11-21 שניתן על-ידי כבוד השופטת תמר בר אשר.

הערעור הוגש במקור נגד משרד החינוך בלבד אולם בהמשך גם החברות מילגם בע”מ, אמן ארגון ומדעי ניהול יועצים בע”מ, וסיסנת תוכנה בע”מ ביקשו להצטרף להליך והבקשות אושרו.

יצויין כי נוסח הערעור לא פורסם כמו גם תגובת משרד החינוך לבקשת הערעור.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 7 בינואר 2022 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

ב- 24 בדצמבר 2021 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “המחוזי והעליון: מנמ”ר משרד החינוך לשעבר לא ביקש ולא קיבל קיצור תקופת צינון וכי הוא ‘בניגוד עניינים מובנה’, עילות לפסילה מהתמודדות במכרז של המשרד“.

העתירה עסקה במכרז פומבי 11/7.2021 שפירסם משרד החינוך ביום 8.7.2021 לגבי ארגון והפעלת המרכז לבדיקת בחינות הבגרות (מרב”ד). ביום 30.8.2021 העותרת הגישה את הצעתה למכרז וציינה בה כי מנהל הפרוייקט מטעמה יהיה ד”ר עופר רימון, אשר שימש עד ליום 31.12.2020 כראש מינהל מדע וטכנולוגיה וכן ראש מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך. כאמור, בעקבות החלטת המחוזי, הוגש ערעור לבית-המשפט העליון והוא נדחה.

ב- 26 בדצמבר 2021 נערך דיון עם הצדדים. בין היתר טען בא כוח חברת מ.ג.ע.ר כי “לאור ההתקשרות עם הזכיין הקיים, ביצוע העבודות יתחיל בספטמבר 2022, קרוב  לשנתיים מאז שסיים ד”ר רימון את עבודתו במשרד החינוך,  תקופת צינון מעל ומעבר.

“[…] עובדי מדינה היום ניגשים להרבה מאוד מכרזים בתקופה שהם אמורים להיות בצינון, ולאחר מכן פונים לוועדת ההיתרים. באף מכרז לא חשבו לפסול אותם מכיוון שהם הגישו את מועמדותם תוך תקופת הצינון. יש עשרות  רבות של מקרים כאלה, של עובדים שהגישו את מועמדותם בטרם חלפה שנת הצינון ולאחר שהם זכו באותו מכרז, הם פנו לוועדת ההיתרים בבקשה של צינון.

“[…] אני אזכיר לבית-המשפט שד”ר רימון פנה בעניין חברה אחרת, חברה שעוסקת בלימוד מרחוק, שזה הרבה יותר מחשוב מהמכרז דנן שעוסק יותר בלוגיסטיקה ושם אמרו לו שהוא לא צריך להידרש לוועדת ההיתרים. קל וחומר שגם במקרה הזה הוא לא היה צריך להידרש לוועדת ההיתרים.

“[…] ד”ר רימון בשנת העבודה האחרונה שלו עסק מבוקר עד ליל בכל מה שקשור בענייני הקורונה”.

לאחר הדיון ניתן (בהיעדר הצדדים) פסק הדין בעתירה המינהלית [עת”מ 25003-11-21]. פסק הדין ניתן ע”י כבוד השופטת תמר בר-אשר מבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט מחוזי לעניינים מינהליים.

בין היתר כתבה השופטת בפסק הדין כי “[…] ד”ר רימון עבד במשרד החינוך משנת 2009 עד יום 31.12.2020.  תחילה היה מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה ומאז שנת 2014,  לאחר איחוד שני מינהלים במשרד,  הוא ניהל גם את מינהל תקשוב טכנולוגיה ומינהל מערכות מידע. כך נמצא כי במועד הגשת ההצעות למכרז חלפו שמונה חודשים בלבד מאז סיים ד”ר  רימון את תפקידו במשרד החינוך כמי שעמד בראש המינהל האחראי על תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע ואשר תפקידו כלל התווית מדיניות, התוויית תהליכי עבודה וכן התווייה של תחומי האחריות של מינהל זה.

“על-פי האמור ועל-פי טענת המשיבה, אשר לא נסתרה,  במסגרת תפקידו במשרד החינוך היה ד”ר רימון אמון על קביעת תכניות העבודה של מינהל התקשוב והוא אף היה מי שאישר את המשימות המוטלות על מינהל זה. פעילותו של מינהל התקשוב אף מאופיינת בממשקי עבודה רציפים על בסיס יומיומי מול המרב”ד,  באמצעות העברת נתונים מהמרב”ד אל מינהל התקשוב ולהיפך […]  מנתונים אלו עולה אפוא, כי הקשר בין פעילות המרב”ד לבין מינהל התקשוב אינו קשר שולי”.

השופטת מצטטת בפסק הדין ממכתב של ועדת המכרזים של משרד החינוך שנשלח אל העותרת באוקטובר 2021 בו נאמר כי “ד”ר רימון אמנם פנה אל נציבות שירות המדינה כדי לקצר את תקופת הצינון בעניין עבודתו עם חברה אחרת ולדברי באת-כוחו, אף פנה בפנייה נוספת בעניין חברה נוספת. אולם בעניין הצעת העותרת,  לא נעשתה כל פניה מצד ד”ר רימון אל נציבות שירות המדינה או אל ועדת ההיתרים הפועלת מכוח החוק האמור. בנסיבות אלו נאמר כי במועד הגשת הצעת העותר טרם חלפה תקופת הצינון. בנסיבות אלו נאמר כי אם ד”ר רימון לא הציג אישור של ועדת ההיתרים המאפשר לו לשמש מנהל הפרויקט של העותרת במכרז,  אזי הוא מנוע מלמלא תפקיד זה”.

השופטת מציינת כי “לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, ראיתי לנכון לדחות את טענותיה של העותרת וממילא אף את עתירתה.  כבר בפתח הדיון הוצע לעותרת לשקול אם היא עומדת על עתירתה, אך בא-כוחה כוחה הודיע כי העותרת עומדת על עתירתה”.

“[…] ד”ר רימון עמד בראש מינהל התקשוב בתקופה שבה הוכנו מסמכי המכרז הנדון. עובדי מינהל התקשוב, שהיו כפופים לו,  אף היו מעורב בכתיבת החלקים  המחשוביים והטכניים של המכרז הנדון,  שהם חלקים מרכזיים ביותר במכרז […]  מדובר אפוא, בנסיבות מובהקות של ניגוד עניינים מובנה. לעניין זה אף אין רלוונטיות לשאלה אם ד”ר רימון עצמו היה מעורב בכל הפעילות המתוארת, לרבות בעריכת מסמכי המכרז הנדון, אם לאו.  לא ניתן לקבל מצב שבו מי שהיה ממונה על אלו שערכו חלקים נכבדים ומשמעותיים של מסמכי המכרז ימלא את התפקיד הבכיר ביותר אצל אחד המציעים באותו מכרז […] בנסיבות אלו שבהן האפשרות שד”ר רימון ישמש מנהל הפרויקט מטעם מציעה במכרז נפסלה בשל ניגוד עניינים מובנה ומובהק שבו הוא נתון, התוצאה היא כי הצעתה של העותרת נותרה הצעה, חסרה. בנסיבות אלו,  אכן לא היה מנוס מפסילתה, כפי שוועדת המכרזים החליטה”.

בסיכום פסק הדין אומרת השופטת כי “בענייננו,  לא נמצא כי נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת לנוכח הפגם המהותי שנפל בהצעתה,  שבעטיו הצעתה נמצאה חסרה. אף אין לקבל את טענת העותרת כי לא ניתנה לה הזדמנות להעלות את טענותיה בעניין הפגם והחסר בהצעתה.  כמפורט לעיל, לעותרת ניתנו מספר הזדמנויות לשטוח את טענותיה והיא אף עשתה כן בהרחבה רבה.  מכל הטעמים האמורים,  העתירה נדחית”.

= = = = = = = = = =