הסניגור הציבורי הארצי פנה למפכ”ל המשטרה בנושא תפיסת מכשירים סלולריים על ידי מ”י לצרכי חקירה

הסניגור הציבורי הארצי היוצא ד”ר יואב ספיר פנה למפכ”ל המשטרה רנ”צ יעקב שבתאי בבקשה לחדד ולהבהיר את הנחיות ונהלי משטרת ישראל בנוגע לתפיסת
מכשירי טלפון סלולריים לצרכי חקירה.

בפנייה נאמר בין השאר: “ביום 27.11.2019 פניתי אל פרקליט המדינה דאז, מר שי ניצן, על רקע הדיון הציבורי שהתעורר בנושא תפיסת מכשירים סלולריים וחיפוש בהם אגב חקירות המבוצעות על ידי משטרת ישראל.

“במסגרת הפנייה, עמדתי על החשש מפגיעה עודפת בפרטיותם של נחקרים כתוצאה מחיפוש תכנים במכשיריהם הסלולריים, ועל כך שניסיונה של הסניגוריה הציבורית מלמד על חשש משימוש יתר בסמכות המשטרה לתפוס את המכשיר הסלולרי, אף כאשר לא נערך חיפוש במכשיר.

“במסגרת הפנייה, ביקשתי כי תפורסמנה הנחיותיהן של משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בנושא החיפושים במכשירים סלולריים.

“בהמשך לכך, לאחרונה פורסמו הן הנחיות פרקליטות המדינה בנושא […] והן נוהל של משטרת ישראל בנושא”.

לדברי הסניגור הציבורי הארצי, “הנחיות אלו עוסקות בצורה מקיפה בסוגיית החיפוש במכשירים סלולריים, אך כוללות התייחסות מועטה יחסית לנושא תפיסתם של מכשירים סלולריים על ידי משטרת ישראל.

“כפי שציינתי בפנייתי הקודמת – ניסיונה של הסניגוריה הציבורית מלמד על חשש משימוש יתר בסמכות המשטרה לתפוס מכשירים סלולריים אגב חקירות.

“דברים אלו, שנכתבו בחודש נובמבר 2019, קיבלו משנה תוקף בזמן שחלף מאז. לא אחת, נתקלת הסניגוריה הציבורית בדיווחים של לקוחותיה על כך שמכשירים סלולריים נתפסו מידיהם אגב חקירות משטרתיות,  גם במקרים בהם כלל לא בוצע חיפוש במכשיר הסלולרי לאחר התפיסה.

“נציין מיד, כי במרבית המקרים, המכשירים הסלולריים מושבים לידיהם של הנחקרים בסופו של דבר. ברם, בחלק גדול מהמקרים הדבר נעשה לאחר ימים ושבועות ארוכים (שכן, בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי והנחיית המשטרה בנושא, החובה להשיב את המכשיר הסלולרי קמה רק לאחר 30 ימים ממועד התפיסה). לעיתים לצורך השבת המכשיר נדרשת פנייה של הסניגור המייצג אל משטרת ישראל (או אל התביעות, מקום בו הוגש כתב אישום) בבקשה להשיב את המכשיר הסלולרי, ובחלק מן המקרים אף נדרשו פניות אל בית-המשפט בנושא.

“נדמה שאין צורך להכביר במילים אודות חיוניות המכשיר הסלולרי לחיי היום-יום בעידן הנוכחי […] מחקרים מצאו כי אנשים משכבות אוכלוסייה חלשות, מיעוטים ואנשים בעלי הכנסות נמוכות, מסתמכים על המכשירים הסלולריים כאמצעי בלעדי לצורך קישור לרשת האינטרנט.  ממצאים דומים הוצגו לאחרונה גם ביחס לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל.

“הנה כי כן, תפיסת המכשירים הסלולריים של אזרחים על ידי משטרת ישראל פוגעת בצורה ממשית בזכויותיהם ובשגרת חייהם. הפגיעה מתעצמת כאשר מדובר על מי שנמנים עם השכבות המוחלשות בחברה, התלויים במכשיר הסלולרי כאמצעי בלעדי לצורך קישור לרשת האינטרנט.

“מטעם זה, סברתי כי ראוי לחדד ולהבהיר את הנחיות המשטרה בהקשר זה. ראשית, לטעמי יש לקבוע מפורשות כי תפיסה של מכשיר סלולרי תיעשה אך ורק במקרים בהם ישנה כוונה לערוך חיפוש במכשיר הסלולרי או במקרים בהם ישנה כוונה לחלט את המכשיר הסלולרי (למשל, אם המכשיר שימש לצורך ביצוע עבירה).

“במקרים בהם טרם התקבלה החלטה סופית בדבר כוונה לערוך חיפוש במכשיר הסלולרי או לחלטו, יש לקבוע בהנחיות פרק זמן, קצר ביותר, לשם קבלת החלטה כאמור. כשם שהחלטה בדבר מעצרו של אדם צריכה להתקבל בטווח זמן שלא יעלה על 3 שעות ממועד עיכובו, כך ניתן וראוי לקבל החלטה בדבר הצורך בהמשך תפיסת המכשיר הסלולרי בטווח זמן של שעות.

“במקרים בהם הוחלט כי אין הצדקה לערוך חיפוש במכשיר או לחלט אותו – על משטרת ישראל מוטלת החובה להשיב את המכשיר באופן מיידי לבעליו (וכך יש לנהוג גם מקום בו בית-המשפט סירב לבקשת המשטרה להוציא צו חיפוש)”.

את פנייתו אל המפכ”ל מסיים הסניגור הארצי באומרו כי “ממילא, גם אם יכולה להיות מחלוקת בין הסניגוריה הציבורית לבין משטרת ישראל ביחס למקרים בהם ראוי לפנות אל בית-המשפט בבקשה להוציא צו חיפוש – נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת באשר לכך שתנאי בסיסי לתפיסתו של מכשיר סלולרי מידי אזרח הוא כוונה לבצע חיפוש במכשיר הסלולרי (או, במקרים נדירים, כוונה לחלטו); באשר לצורך לקבל את ההחלטה אודות ביצוע חיפוש (או חילוט) בהקדם האפשרי; באשר לכך שהחובה להשיב את המכשיר לידי האזרח מוטלת על המשטרה ולא על האזרח עצמו; ובאשר לצורך לחדד זאת בפני כלל שוטרי משטרת ישראל – כל זאת, בשים לב לפגיעה הקשה הנגרמת מתפיסת מכשיריהם הסלולריים של אזרחים שלא לצורך”.

* העתקים מהפנייה נשלחו אל ד”ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשל; עמית מררי המשנה ליועמ”ש (פלילי); עמית איסמן מ”מ פרקליט המדינה; ד”ר חיים ויסמונסקי מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

** ביום 26.2.2021 פירסמתי כאן באתר ידיעה על פנייה נוספת של הסניגור הארצי; קיראו גם ידיעה כאן ביום 25.5.2021 על החלטה של בית-המשפט העליון.

 *** ביום 26.5.2021 פורסמה הודעה רשמית לפיה “שר המשפטים, בני גנץ, החליט, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ובהמלצתה של ועדת הסניגוריה הציבורית, למנות את ד”ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, לתפקיד מ”מ הסניגור הציבורי הארצי במקום ד”ר יואב ספיר שמסיים את תפקידו לאחר למעלה מתשע שנים בתפקיד”.