הממשלה תדון בטיוטת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון מס’ ) (מערכות צילום מיוחדות)

ממשלת ישראל תדון בישיבתה הקרובה ביום ראשון (19.2.2023) בטיוטת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון מס’ ) (מערכות צילום מיוחדות). ההצעה הוגשה ע”י השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר.

עפ”י הצעת ההחלטה השרים אמורים לאשר עקרונית את טיוטת החוק; להסמיך את וועדת השרים לענייני חקיקה לאשר, על דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת; לבקש מוועדת הכנסת לקצר את תקופת ההנחה ולהקדים את הדיון בהצעת החוק; לבקש מוועדת הכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחם הכנסת.

בהצעה נאמר בין השאר כי “בשנים האחרונות, הפיתוחים הטכנולוגיים מאפשרים שימוש יעיל גם במערכות צילום מיוחדות המאפשרות ניתוח של החומר המצולם, גיבוש ועיבוד מידע המתקבל מהמערכות בזמן אמת. מערכות מסוג זה משפרות את יכולתן של רשויות האכיפה לבצע את תפקידיהן  ולממש את אחריותן, ומייעלות את פעילותן.

“לצד זאת, בשימוש במערכות צילום מיוחדות קיימת פגיעה בזכותם החוקתית של המצולמים לפרטיות, בייחוד בשים לב לכך שמרבית האנשים המצולמים ע”י המערכות ושמידע עליהם נאגר בהן, מצולמים בדרך מקרה, כאשר אין חשד לגביהם או צורך אחר לצלמם. לכן, על השימוש במערכות צילום מיוחדות להיעשות באופן שאינו פוגע בפרטיות מעבר לנדרש.

“מטרת חוק זה היא להסדיר היבטים מסויימים של הצבה של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי ושימוש בהן, על-ידי משטרת ישראל. מדובר במערכות צילום הכוללות יכולות עיבוד המאפשרות צילום של אובייקטים או של אנשים, והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת בעניינם, באופן שעשוי לאפשר לזהות את האובייקט או את האדם המצולם אם הוזן מידע כאמור.

“[…] לאור האמור ולשם מילוי תפקידה, כיום כבר עושה משטרת ישראל שימוש במערכת ‘עין הנץ’ המבוסס על טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי (License Plate Recognition, LPR). עם זאת, לאור היבטים רבים ומורכבים הנלווים לשימוש במערכות צילום מיוחדות ולהיקף המידע שנאגר בהן, וכן הצורך לעגן בחוק סמכות להצבת מערכות צילום ביומטריות, מוצע לקבוע בפקודת המשטרה הסדרים שונים הנוגעים להצבה ולהפעלה של מערכות צילום מיוחדות, ובכלל זה מערכות צילום ביומטריות, ולשימוש בתוצריהן.

“[…] לעניין השימוש במצלמות ‘עין הנץ’, בהן המשטרה כבר משתמשת כאמור לעיל, מוצע לקבוע הוראת מעבר המסמיכה את משטרת ישראל להמשיך ולהשתמש במערכת זו עוד בטרם התקנת תקנות. מתוקף הוראה זו, מצלמות שפעלו עובר לכניסתו של החוק ועומדות בתנאי החוק המוצע להצבה ולהפעלה של מצלמות, יראו אותן כאילו הוצבו והופעלו מתוקף חוק זה, ותקנות בעניין מצלמות אלה יונחו על שולחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לא יאוחר משישה חודשים ממועד כניסת החוק לתוקף.

“[…] לאור הליך תלוי ועומד המתנהל בבג”ץ בעניין זה, קיימת חשיבות לקידום הצעת החוק והבאתה לקריאה ראשונה בהקדם”.