הכיסוי הסלולרי ביו”ש: מה בדיוק אמר מנכ”ל משרד התקשורת בדיון בכנסת

ביום שני (11.1.2016) נערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דיון בנושא השקעות ברשתות הסלולר.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם יום קודם לכן (10.1.2016) דו”ח “תשתיות אנטנות הסלולר בישראל” לקראת הדיון בנושא מצב תשתיות תקשורת הסלולר שיתקיים בוועדת המדע בשני (11.1.2016). הדו”ח נכתב ע”י אהוד בקר. Read IT Now היה האתר הראשון לפרסם את עיקרי הדו”ח.

לאחר הדיון פורסמו במספר אתרים ידיעות לגבי מה שנאמר בדיון זה. במקצת מהידיעות הופיע מידע חלקי ולעיתים שגוי לגבי נושא הכיסוי הסלולרי ביהודה ושומרון כפי שבא לידי ביטוי בדבריו של שלמה פילבר מנכ”ל משרד התקשורת. יצויין כי נושא זה עלה ע”י חבר הוועדה ח”כ כשאלה אל המנכ”ל במהלך הסקירה שנתן לוועדה. יצויין עוד כי נושא זה של כיסוי סלולרי ביו”ש עלה מספר פעמים לדיון בכנסת, בוועדת המשנה של וועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת מוטי יוגב, כפי שדיווחתי באתר זה כאן, כאן, כאן, כאן ו- כאן.

אשר על כן מובאים להלן הדברים המלאים של מנכ”ל משרד התקשורת במענה לשאלה:

“יש תוכנית עם שלוש החברות הגדולות לפרישה בתוך שלוש שנים שהתחילה בשנת 2015 וצפוייה להסתיים בסוף שנת 2017. התוכנית אמורה לתת כיסוי מלא [ביו”ש]. התוכנית כוללת אישורים מכל הגורמים הרלבנטיים – בין אם מדובר בהתיישבות אזרחית ובין אם ע”י המינהל האזרחי. זה סיפור לא פשוט בהיבטים הסטטוטוריים והתכנון.

“אני חייב לומר גם שהחברות לא מתלהבות מידי לעשות את הדברים האלה. הן היו אמורות לסיים עד 31.12.2015 הקמה של שישה תרנים ראשונים, שני תרנים לכל חברה כששתי החברות האחרות משתתפות באותו תורן. עד לרגע זה אף תורן אינו עומד. חברת סלקום נמצאת בשלבים של הקמת אחד מהם. הם נתקלו בבעיות רישוי.

“זהו פרוייקט משותף עם המינהל האזרחי. אנו מקווים שברבע הראשון של 2016 כל שישה התרנים הללו יעמדו.

“בעקבות האירועים הביטחוניים שהתרחשו בחודשים האחרונים, הייתה הנחיית ראש ממשלה בדיוני קבינט ביטחוני לקחת את השלמת הפרוייקט הזה כפרוייקט ביטחוני. נכנסו לפרוייקט הזה המועצה לביטחון לאומי, המערכות הצבאיות, פיקוד מרכז.

“מה שמנסים לבדוק, ועדיין אין החלטה, מנסים למצוא מקור מימון שהמערכת הצבאית תקים את התרנים והחברות ירכיבו עליהם את מערכות הרדיו ושזה יהיה בפרק זמן הרבה יותר קצר כדי שהכיסוי יהיה הרבה יותר מהיר. כרגע עוד אין מימון לפרוייקט. יש דיונים, יש רצון טוב אבל אין מימון לפרוייקט. ברגע שיהיה מימון, וביקשנו מהחברות להיערך לזה, כל אחת יודעת מה המיקום שלה (להיערך מבחינת תכנון הנדסי ולהיערך מבחינת היכולות)”.

בתשובה לשאלת ביניים נוספת של ח”כ קיש הבהיר מנכ”ל משרד התקשורת כי מדובר בשני דברים שונים באותו הקשר:

“ההקמה של שישה התרנים הראשונים היא באחריות החברות עצמן. שלוש שנים הייתה [אמורה להימשך] התוכנית הראשונית, המקורית, במידה והיא תבוצע ע”י החברות האזרחיות ברמה המסחרית.

“אם המערכת הצבאית תקים [גם היא] תרנים בתוך מספר חודשים, שאר התרנים (13) לפי התוכנית ואופטימיזציה של תרנים קיימים היא במטרה לקצר תהליכים ולוחות זמנים להקמה ושמישות המערכת. זו תוכנית מערכתית שהגורמים האזרחיים והצבאיים משולבים בה. לפי בדיקות שנעשו זה ייתן כיסוי [סלולרי] מלא”.

ב- 19 באוגוסט 2015 פירסמתי ידיעה כאן באתר לפיה “סגן שר התקשורת הפלסטיני Suleiman  Zuheiri   אישר ביום רביעי (19.8.2015) שבשבוע שעבר נערכו שיחות בין משלחת בראשותו למשרד התקשורת הישראלי לגבי הקצאת תדרי דור שלישי ורביעי  לפלסטינים בגדה המערבית. סגן שר התקשורת הפלסטיני טען שבפגישה דחו הפלסטינים לחלוטין שתי הצעות ישראליות שהוצגו בשיחות:  ישראל הציעה שרשת הדור השלישי תופעל ע”י חברות ישראליות ואילו הפלסטינים דרשו שחברות הסלולר הפלסטיניות [חברת Jawwal מקבוצת Palestinian Telecommunication Company, Paltel וחברת הסלולר הצעירה יותר  Wataniya Palestine Mobile Telecommunications  Company]  הן שיקבעו האם לבחור בדור שלישי או רביעי. הצעה ישראלית נוספת שאף היא נדחתה: חברות משני הצדדים יפעלו תוך שימוש באותה תשתית בשטחי הגדה. “כל התשתיות השייכות לחברות ישראליות והמוצבות בשטחים הפלסטינים הן בלתי חוקיות ולפיכך יש להוציאן משם”, אמר”.