ייצוגית נגד 5 נתבעים (ובהם 3 חברות בקבוצת HOT): שוכרים לכאורה שירותי אנשים שונים כדי שיפרסמו בעבורם תכנים במדיה החברתית; מדובר בפרסומת סמויה המוכתבת וממומנת ע”י המשיבות במטרה להטעות

ביום שני (8.2.2021) בבוקר דיווחתי באתר זה: ארבעה תובעים שונים בייצוגית נגד הוט מע’ תקשורת, הוט מובייל, הוט נט שירותי אינטרנט ו-2 נתבעות אחרות:  ‘המשיבות שוכרות לכאורה שירותי אנשים שונים כדי שיפרסמו בעבורן תכנים בקבוצות שונות ברשתות החברתיות, אשר נחזים להיות פרסומים “רגילים” ואותנטיים, שעה שמדובר בפרסומת סמויה המוכתבת וממומנת על ידי המשיבות וכל זאת על מנת להטעות את הנחשף לה’.

התביעה הוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד. הנתבעות הן: הוט מערכות תקשורת בע”מ, הוט מובייל בע”מ, הוט נט שירותי אינטרנט בע”מ,  אס. איי. אס. שילוב חדשנות מדעית בע”מ מרחובות והבית למדיה אנושית בע”מ מתל אביב.

התובעים בתיק זה הם: אלי בלי, יותם קגן, יהודה דודי יזרעאלי וסיגל לאון.

התובע הראשון מבין הארבעה הוא מנהל עמוד הפייסבוק ‘נפגעי הוט HOT – המשך חיוב לאחר בקשת ניתוק’ אשר “אליו הסתננו נציגי המשיבות ושינו את השיח על-מנת להציגן

באור חיובי – תמורת תשלום”. לגביו צויין גם כי בינואר 2021 הוא הגיש תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נפרדת ואחרת נגד חברת הוט מערכות תקשורת בע”מ אשר תלוייה ועומדת.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה ייצוגית זו בהטעייה בוטה ופסולה המתבטאת בכך שהמשיבות שוכרות את שירותיהם של אנשים שונים, על-מנת לפרסם פרסומים שקריים ופיקטיביים אודות המשיבות ומרכולתן ברשתות החברתיות השונות – הכל בכסות של תגובה אותנטית שאינה נחזית להיות פרסומת (‘פרסום סמוי’).

“השיטה היא כזו לפיה חברת יחסי ציבור (המשיבה 5) שוכרת עבור המשיבות את שירותיהם של אנשים אמיתיים, אותם היא מכנה ‘שגרירים’, בעלי פרופילים ברשתות החברתיות השונות – על-מנת שאלה יסתננו לקבוצות פייסבוק סגורות שונות, ויפרסמו בהן ‘פוסטים’ ותגובות, אשר המשיבות מכתיבות את תוכנם.

כתב התביעה מפרט לגבי צעירה שלדבריו משרד יחסי הציבור (המשיבה 5) ניסה לשכור את שירותיה והיא התבקשה לפרסם ‘הודעה חיובית מוכתבת’: “[…] כך, בכזב ובמרמה, מנסה המשיבה 1 לשנות את השיח האותנטי אודותיה ברשתות החברתיות ולייצר מצג שווא בפני לקוחותיה כאילו נוי הייתה מופתעת לטובה משירות המשיבה 1, אשר היא כלל לא נדרשה לו.

כתב התביעה ממחיש מספר מקרים כאלה לרבות צילומי מסך של המסרים שנתבקשו לכאורה ‘השגרירים’ לפרסם במדיה החברתית.

לדברי התובעים, הם יטענו בהליך המשפטי כי זו פרקטיקה פסולה ומטעה העומדת בין השאר בסתירה להוראות חוק הגנת הצרכן.

כתב התביעה מצטט מתוך עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שניתנה לאחרונה בתיק 15396-05-18. במסגרת עמדה זו הבהיר היועמ”ש כי “פרסום תוכן פרסומי במסווה של המלצה או חוות דעת אותנטית מונע מהצרכן להפעיל את מנגנוני הבקרה שלו ביחס לתוכן אליו הוא נחשף ובכך פוגע קשות ביכולת שך הצרכן לקבל החלטה מושכלת על-ידו”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד פינחס מיכאל אור ובאמצעות עו”ד גיא רשף.