תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מערכות תקשורת: ממשיכה לכאורה לגבות דמי מנוי מלקוחות לאחר שאלה ביקשו לבטל – באמצעות האתר “נתק” – את המנוי שלהם משירותיה

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מערכות תקשורת בנימוק שהיא ממשיכה לכאורה לגבות דמי מנוי מלקוחות לאחר שאלה ביקשו לבטל – באמצעות האתר “נתק” – את המנוי שלהם משירותיה. מבזק על כך פירסמתי בחלון המבזקים של אתר זה ביום רביעי, 22.1.2020, בשעה 07:38.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי התובע פנה ביום 26.9.2018 באמצעות האתר “נתק” בבקשה להתנתק משירותיה של חברת הוט אשר סופקו לו עד אותה העת. “הבקשה התקבלה בידי המשיבה והמבקש קיבל אישור אודות כך. חרף זאת, המשיבה המשיכה לחייב את המבקש בגין השירותים”

“לאחר מכן, במשך תקופה בת כשלושה חודשים, המבקש פנה ושב ופנה למשיבה בבקשה שתכבד את בקשת ההתנתקות ותפסיק לגבות ממנו את הכספים אשר לא הייתה לה כל זכות לגבותם – אך ללא הועיל. המבקש ‘טורטר’ בין הנציגים השונים של המשיבה; המתין שעות על הקו; ומידי שיחה שב והסביר את הדברים; נציגי המשיבה התחייבו באוזניו שהמשיבה תחדול מגביית דמי המנוי ותשיב לו את הסכומים שנגבו ביתר; אך בסופו של יום – המשיך להיות מחוייב בגין השירותים מהם התנתק והפסיק לצרוך”.

“אדרבא, באותן השיחות נציגי המשיבה אף הודו באוזני המבקש שהם אינם מטפלים – כשיטה! – בכל בקשות ההתנתקות שמתקבלות מאתר ‘נתק’ אלא מתעלמים מהן בצורה גורפת”.

“[…] ניתן היה לסבור שעסקינן בטעות נקודתית ולפטור את הדברים בכך, אלא שאין עסקינן  בתובענה ראשונה שמוגשת כנגד המשיבה בגין המשך גבייה מלקוחותיה לאחר ניתוקם”.

בכתב הטענות מפורט מקרה אחר של תובענה ייצוגית נגד הוט בנושא דומה שהסתיים בפשרה. בפסק הדין באותו המקרה, “[…] המשיבה התפארה בשדרוג טכנולוגי של מערכותיה – בעלות של חצי מיליון ₪ – שיבטיח שמקרים כדוגמת מקרהו של המבקש בתובענה דנן לא ישנו”.

“אלא שמקרה המבקש מלמד – ומבלי חלילה לחשוד בכשרים – שהצהרות המשיבה בפני בית-משפט נכבד זה לחוד ומציאות לחוד. בפועל, לא רק שמערכות המשיבה לא שודרגו (או, למצער, לא שודרגו כדבעי – ועובדה שהמבקש המשיך להיות מחוייב על-ידי המשיבה לאחר הודעת הניתוק ששלח וחרף פניותיו החוזרות ונשנות)”.

הערת עורך Read IT Now: קיימת אי בהירות לגבי שמו הנכון של התובע.

* בכותרת כתב התביעה ובכותרת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, מופיע (באופן זהה) כי התובע בתיק זה הוא “אליעזר בלי”.

לעומת זאת, בסעיף 21 בכתב הטענות (תחת כותרת המשנה: ‘הצדדים להליך’) נאמר כי  “המבקש, מר אליעזר בבלי, ת.ז., הינו אזרח ישראלי, אשר היה מנוי לשירותי המשיבה (ואף מנוי לשירותיה כיום)”. יודגש כי בכתב הטענות, כפי שהוא מופיע באתר הנהלת בתי-המשפט, לא מופיע מספר הזהות של המבקש ואין זאת טעות שלי.

בהמשך אותו סעיף 21 בכתב הטענות מוזכרת תביעה אחרת שהגיש בעבר אותו התובע “באמצעות אותם באי-כוח ת”צ (מחוזי מרכז) 62606-09-19, אליעזר בלי נגד בנק הפועלים”.

בהמשך, עמוד 18 של כתב התביעה הוא תצהיר של המבקש ובראשו מופיע: “אליעזר בלי”. אותו שם מופיע כך פעמיים בסופו של התצהיר בעמוד 24 של כתב התביעה.

מסיבה לא ברורה, אותו כתב תביעה באתר הב”ה כולל גם “העתק כתב תביעה” וגם בו מופיע שלוש פעמים השם “אליעזר בלי” ופעם אחת “אליעזר בבלי”.

* כדי לנסות לפתור את שאלת האופן הנכון של איות שם משפחת התובע, בדקתי באתר הב”ה את תיק ת”צ (מחוזי מרכז) 62606-09-19. שם מופיע שמו של התובע כ”אליעזר בבלי” בכותרת בקשת האישור לתביעה כייצוגית (כתב התביעה אינו זמין) וגם בסעיף 20 (עמוד 3).

אלא שכשעוברים לעמוד 18 במסמך [תצהיר התובע], שוב משתנה השם ל”אליעזר בלי”. השם “אליעזר בלי” מופיע גם פעמיים בעמוד 23, סופו של התצהיר.

במקרה זה צורפו (כ- נספחים) מסמכים של בנק הפועלים המצביעים על כך שמדובר ב”אליעזר בלי”.

ואולם, לאחר מכן מופיע מכתב של ב”כ אל בנק הפועלים מיום 9.9.2019 בו הוא שוב מתייחס אליו כ”אליעזר בבלי”. כך גם במכתב נוסף של אותו עו”ד אל בנק הפועלים מיום 16.9.2019.

בהמשך הבקשה מופיע ייפוי כוח עליו חתום דווקא “אליעזר בלי”.

* ככל הנראה, להערכתי, אכן השם הנכון הוא “אליעזר בלי” ולא “בבלי”.