במחוזי בי”ם: בוטלה תובענה (ובקשה להכירה כייצוגית, בהיקף 24 מיליון ש”ח) נגד פלאפון בגין מכירת מידע על לקוחותיה ללמ”ס

ב- 26.10.2016 ביטל בית-המשפט המחוזי תביעה שהוגשה נגד חברת פלאפון תקשורת בגין העברה מידע על לקוחותיה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התביעה בוטלה בשל בקשת התובע אך השופטת הסכימה עימו וקבעה כי מדובר בנושא “בעל משמעות ציבורית של ממש” ולפיכך לא פסקה נגדו תשלום הוצאות לנתבעת.

■ ב- 12 בדצמבר 2015 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה בה נאמר בין היתר:

“לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תובענה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פלאפון תקשורת בגין מכירה של מידע על לקוחותיה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). התביעה (ת”צ 49072-11-15) הוגשה ע”י האני חנא תושב העיר כרמיאל שהוא מנוי על שירותי הסלולר של חברת פלאפון תקשורת.

בתובענה שהוגשה ע”י עו”ד ניזאר טנוס נאמר כי “העובדות נשוא תובענה זו הגיחו לאוויר המציאות באמצעות כתבה בעיתון אשר לפיה חברות הסלולר מוכרות את המאגרים שלהם אודות הלקוחות שלהם ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה”.

התובע מציין כי בהתאם לתנאי הרישיון של הנתבעת [מטעם משרד התקשורת] יש סעיף מיוחד שעניינו שמירת סודיות של המנוי וכי “הנתבעת הפרה ברגל גסה את הוראות סעיף זה אשר הוא חלק בלתי נפרד מתנאי הרישיון ואי לכך הנתבעת הפרה את תנאי הרישיון שלה ופגעה במנוייה לרבות התובע אשר מעולם לא הסכים לפגיעה זו”.

“התובע מציין כי התנהגות הנתבעת גרמה לה לזעזוע רב, אך העובדה כי ככל הנראה כל רשתות הסלולר עושות כך גרמה לה הרגשה של גועל ותחשה שהנתבעת מזלזלת בו ללא כל הצדקה, והכל בשל רצון הנתבעת להרוויח כספים נוספים שלא כדין. התובע מציין כי התנהגות שכזו של הנתבעת ראיה לגינוי מצד משרד התקשורת אשר אמור לקנוס את הנתבעת על התנהגות זו שהיא בניגוד גמור לתנאי הרישיון שהוענקו לה ע”י משרד התקשורת אשר אמור לייצג את רצונות התושבים במדינת ישראל ועליו לדאוג כי רשתות הסלולר לא יעברו על תנאי הרישיון”. [הטעויות – במקור; א.ל.].

לדברי התובע פעולותיה של פלאפון בהקשר זה מהוות גם הפרה של הוראות חוק הגנת הפרט, התשמ”א – 1981″.

■ ב- 26.10.2016 ניתן פסק הדין ע”י כבוד השופטת תמר בזק רפפורט מבית-המשפט המחוזי בירושלים ונאמר בו בין היתר: “בפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

“(…) ביום 29.11.2015 פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית שעניינה שאלת חוקיות העברת מידע המצוי ברשות חברת פלאפון תקשורת בע”מ אודות לקוחותיה, לידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). עפ”י הנטען בתובענה ובבקשת האישור, המשיבה הפרה בכך את הוראות סעיף 66.2 לתנאי הרישיון של החברה  וכן את חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

“בתשובתה לבקשת האישור טענה המשיבה כי בהתאם להוראות פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל”ב – 1972, הלמ”ס רשאית לדרוש מגופים פרטיים לקבל מידע המצוי ברשותם (…) עוד נטען כי העברת המידע נעשתה ע”י המשיבה כחלק ממילוי חובותיה עפ”י חוק ומבלי שהתקבלה על ידה כל תמורה בגין העברתו. המשיבה הדגישה כי המידע האמור הועבר ללמ”ס לאחר שניתנו חוות דעת משפטיות מקיפות בנושא, אשר ניתנו הן ע”י היועץ המשפטי של הלמ”ס והן ע”י מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כן נטען כי הבקשה הוגשה ללא כל תשתית ראייתית ומבלי שהמבקש מחזיק בעילת תביעה אישית, מאחר שפרטיו של המבקש לא הועברו ע”י המשיבה ללמ”ס. המשיבה ציינה בתשובתה כי העברת המידע נעשתה אך ורק ביחס למספרי טלפון סלולריים פומביים של לקוחות אשר נתנו הסכמתם לפרסומם בשירותי המודיעין ובספרי הטלפונים ומשכך, לא הפרה המשיבה את חוק הפרטיות.

“ביום 22.6.2016 נערך קדם דין ולאחריו הגיש המבקש בקשה להסתלקות מבקשת האישור, ללא צו להוצאות. בבקשתו הסביר המבקש כי הגיע לכלל מסקנה כי סיכויי בקשת האישור נמוכים.

“(…) המשיבה הסכימה לבקשת ההסתלקות אך עתרה לחיוב המבקש בתשלום הוצאותיה בגין הגשת תשובה לבקשת האישור, התייצבות לקדם המשפט ושכר טרחת באי כוחה של המשיבה. המשיבה גורסת כי המבקש הגיש הליך סרק בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ומבלי שהמבקש אוחז בבדל של עילת תביעה, אישית או קבוצתית.

“(…) בתגובה לכך טען המבקש כי אין המדובר בבקשת אישור נעדרת כל עילה מאחר שעניינה בסוגייה חשובה הנוגעת להפרת חוק הגנת הפרטיות. לטענת המבקש, חרף קיומן של חוות הדעת המשפטיות עליהן מבססת המשיבה את טיעוניה, נערכה ישיבה בנושא בוועדה לענייני ביקורת המדינה, במהלכה הועלתה ביקורת כנגד התנהלות הלמ”ס וחברות התקשורת”.

השופטת תמר בזק רפפורט אומרת עוד כי “אשר לשאלת חיוב המבקש בהוצאות –  ההלכה הפסוקה קובעת כי יש לנקוט גישה זהירה בכל הנוגע למידת החיוב בהוצאות משפט, וזאת על-מנת להימנע מיצירת הרתעה כלפי תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים (…) בנסיבות המתוארות, דומה כי הסוגיה נשוא בקשת האישור היא בעל[ת] משמעות משמעות ציבורית של ממשל וההתייחסות להיבטיה המשפטיים איננה ברורה מאליה. ואכן, שלצורך אישור העברת המידע לידי הלמ”ס נדרשו הן היועץ המשפטי של הלמ”ס והן מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לשבת על המדוכה, ולהגיש חוות דעת משפטיות מקיפות ומעמיקות בנושא, אשר לא היו ידועות למבקש במועד הגשת הבקשה. משכך, סבורני כי אין לראות את המבקש כמי שפעל שלא בתום לב ולא באופן סביר עת יזם את הגשת הבקשה (…) בנסיבות אלה אינני מוצאת מקום לחייב המבקש בהוצאות במקרה דנן” [ההדגשות – שלי].

*** הערות עורך Read IT Now: בנובמבר 2012 פירסמתי באתר ידיעה על כך שהלמ”ס רוכשת נתונים מחברת רמי לוי תקשורת לצורך עבודתה המקצועית. Read IT Now היה הראשון לפרסם על כך. לאחר מכן התפרסמו הודעות של הלמ”ס על התקשרויות עם חברות טלקום נוספות. בנובמבר 2015 פורסמה ידיעה בנושא זה בעיתון “כלכליסט” שהוכתרה כ’בלעדית’ ובעקבותיה התנהל בנושא דיון בוועדה לביקורת ענייני המדינה.

ידיעות בנושא זה פורסמו מספר פעמים באתר זה וניתן למצוא אותן עפ”י חיפוש “הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה” במנגנון החיפוש של האתר.

ב- 14.11.2016 פירסמתי את הידיעה האחרונה (לפני הידיעה הנוכחית) שכותרתה “אושרה התקשרות הלמ”ס עם חב’ טלקום לרכישת נתוני מספרי טלפון של מנויי הספק המשויכים למספרי תעודות הזהות אותם תעביר הלמ”ס לכ”א מהחברות“. ההתקשרויות הן עד 31.10.2019.