עת”מ נגד לע”מ: “ניגוד עניינים ומשוא פנים חמורים בפעילות היועץ לוועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה”; “מונה כיועץ טכנולוגי לוועדת המכרזים ושימש בתפקיד למרות קשרים עסקיים וחברתיים עם בעל השליטה” בחברה הזוכה המכרז ולפני 4 שנים אף עבד בה

לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה עתירה מינהלית (עת”מ) בנושא מכרזים מטעם חברת מזמור הפקות.

העתירה המינהלית, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ארז טיקולסקר ותרזה הופמן-לוי, היא נגד לשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ) במשרד ראש הממשלה, נגד חברת קונטקט פרודקשן [שהוכרזה כזוכה במכרז], נגד בנימין (בני) פנחס ונגד חברת אם אקס וואן (כמשיבה פורמלית, שאף היא התמודדה במכרז הספציפי).

העתירה הוגשה בהקשר למכרז שפירסם משרד ראש הממשלה, מכרז פומבי  23/2019  למתן שירותי פריסת תקשורת ארצית עבור לשכת העיתונות הממשלתית.

העותרת, מזמור הפקות בע”מ, “עוסקת בהקמה ובהפעלה של אולפני טלביזיה וניידות שידור וכן במתן שירותים שונים בתחומי ההפקות והשידורים. בתחום ניידות השידור, וכן בתחום שידורים בינלאומיים ובחלק מתחומי השידור האחרים, מזמור היא החברה הגדולה והמתקדמת בישראל ובעלת ניסיון ומוניטין רבים”.

= = = = = = = = = =

בפתח העתירה מתבקש בין היתר בית-המשפט “לבטל את המכרז ולקבוע כי במכרז החדש, ככל שיפורסם, על המשיבה 1 [לע”מ] להחליף את כל חברי וועדת המכרזים, כולל וועדת המשנה, ולמנות חברים חדשים במקום החברים שכיהנו בהן במכרז נשוא עתירה זו, וכן לנסחו ולנהל אותו ללא מעורבות של המשיב 3  [בנימין (בני) פנחס].

“לחילופין, בית-המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי על המשיבה 1 לערוך עיון מחדש בתוצאות המכרז תוך ביטול כל הדיונים וההחלטות שקויימו והתקבלו עד עתה ובאמצעות חברים חדשים במקום החברים המכהנים בוועדת המכרזים, כולל ועדת המשנה, וללא מעורבות של המשיב 3.

“ככל שיוחלט לקבל את הסעד החלופי , לקבוע כי על המשיבה 1 לדון שוב בשאלת עמידתה של העותרת בתנאי הסף של המכרז”.

בנימוקי העתירה המינהלית של חברת מזמור נאמר בין היתר כי “עתירה זו מוגשת בשל ניגוד עניינים ומשוא פנים חמורים בפעילותו של היועץ לוועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה, בני פנחס, במעורבותו בהליכי המכרז הנדון, ובכלל זה בהליכים שהביאו לקביעת הצעתה של קונטקט כזוכה במכרז ולפסילת הצעתה של מזמור הפקות.

“בני פנחס מונה כיועץ לוועדת המכרזים, הסכים לשמש בתפקיד זה, והיה מעורב באופן משמעותי ומהותי ביותר בהליכי המכרז. כל אלה, למרות קשריו העסקיים הענפים עם בעל השליטה בקונטקט [יצחק אדרי], כמו גם בקונטקט עצמה, במשך מספר שנים, ועל אף קשריהם החברתיים“.

כתב הטענות מפרט מספר דוגמאות לקשר לכאורה שבין בני פנחס לבין חברת קונטקט ומציין כי עפ”י מידע שהגיע אל חברת מזמור, “[…] בשנת 2016 שימש בני פנחס גם כעובד קונטקט. בין בעל השליטה בקונטקט לבני פנחס קיימים גם קשרים חברתיים“.

ב- 7.7.2020 הגישה חברת מזמור עתירה מינהלית ראשונה [עת”מ 14725-07-20] באותו הקשר נגד לע”מ בה ביקשה מבית-המשפט להורות על ביטול המכרז ולחילופין – יקבע כי על משרד ראש הממשלה לערוך דיון מחודש בתוצאות המכרז.

ביום 17 באוגוסט 2020 הודיע משרד ראש הממשלה לבית-המשפט כי הטיפול בהליך המינהלי טרם הסתיים ולפיכך יש למחוק את העתירה המינהלית הראשונה. דבר שאכן נעשה בסופו של דבר.

עוד מצויין בכתב העתירה כי “[…] למיטב הבנת מזמור, בני פנחס היה מעורב בהליכי המכרז עוד קודם לכן ובכלל זה היה מעורב גם בניסוח תנאיו”. בנוסף, “[…] עולה ממכתב משרד ראש הממשלה מיום 30.6.2020 כי מר פנחס החל לתת את שירותיו למשרד ראש הממשלה בחודש מאי 2019, קרי – 7 חודשים לפני פרסום המכרז. בפרט, בני פנחס היה מעורב בהליכים שבהם נפסלה הצעתה של מזמור”.

בנושא הקשרים החברתיים בין בני פנחס לבין יצחק אדרי נאמר בין היתר בכתב העתירה כי “[…] כך לדוגמה, שניהם נכחו באירוע שערכה קבוצת סלקום בחודש ינואר 2016”.

בהמשך נטען: “מכאן – מינויו של בני פנחס לתפקיד יועץ וועדת המכרזים היה מינוי פסול. אסור היה למנות את בני פנחס לתפקיד זה. היה על בני פנחס לגלות לוועדת המכרזים אודות הקשרים בינו לבין קונטקט/יצחק אדרי ולהימנע מלקבל על עצמו את התפקיד. כיוון שמדובר בפגם היורד לשורש המכרז, יש לבטל את המכרז. לחלופין – יש לבטל את המינוי, למנות יועץ אחר ולבצע את כל הליך בחינת ההצעות מחדש“.

= = = = = = = = = = = =

מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ניצן חן ומנהל המחשוב שלה יוסי כהן

לדברי העותרת, “המסקנה לפיה מדובר במעורבות פסולה המחייבת את פסיקת הסעדים המבוקשים, מצוייה בליבת דיני ניגוד העניינים ומשוא הפנים.

“דברים אלו נכונים גם בהתייחס למר ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ומר יוסי כהן, מנהל המחשוב שלה, שניהם חברי וועדת המשנה של וועדת המכרזים בענייננו, אשר הגישו במשך שנים, ‘חוות דעת מקצועיות’ לפיהן קונטקט היא ספק יחיד, למרות שלא כך הדבר, למרות שתנאי השוק השתנו, ובניגוד לדין ולחובת המכרז החלה על משרד ראש הממשלה.

“בניהולו של מר ניצן חן ובאמצעות מר יוסי כהן, במשך שנים, משרד ראש הממשלה שיתף פעולה עם חברת קונטקט, והתחרה בהצעות מחיר המכרזים של גורמים שונים, תוך שימוש בציוד ושירותים של חברת קונטקט ותוך ניצול העובדה כי אינו מחוייב במע”מ, כדי להגיש הצעות זולות יותר מיתר המציעות.

“עתירה זו מוגשת גם הואיל ופסילת הצעתה של מזמור הפקות למכרז הייתה בלתי מוצדקת“.

בהמשך כתב העתירה מצויין בין היתר כי “[…] ביום 17.6.2020 מזמור פנתה אל חבר וועדת המשנה לוועדת המכרזים, מר יוסי כהן, במכתב [שצורף כנספח לכתב העת”מ] בו היא מבקשת את התייחסותו למידע שהגיע אליה ולפיו שירותיו של מר כהן נשכרו ע”י קונטקט לצורך הפקת מופע מסויים ביום העצמאות ה- 70 למדינת ישראל”. בהמשך התקבלה תשובת הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה בה שולל יוסי כהן את הטענות של חברת מזמור נגדו.

עוד נטען בעתירה כי לע”מ בשיתוף עם קונטקט ניגשת למכרזים שונים: “ברור כי מדובר בציוד של קונטקט ובשירותים שניתנים ע”י קונטקט, וכי משרד ראש הממשלה יחד עם קונטקט עושים יד אחת על-מנת לזכות במכרזים ובנהלי הצעות מחיר, שכן אילו קונטקט הייתה מגישה הצעות בעצמה הייתה מחוייבת במע”מ, הצעתה הייתה יקרה יותר וזכייתה לא הייתה מובטחת.

“מתן המלצות וחוות דעת שמטרתן לפטור ממכרז את משרד ראש הממשלה כדי שיוכל להתקשר עם קונטקט כספק יחיד והשתתפות במכרזים והצעות מחיר של גופים אחרים, באמצעות קונטקט, משקפים התנהלות בלתי חוקית ובלתי תקינה של משרד ראש הממשלה וכל זאת בניצוחם של ניצן חן ויוסי כהן, חברי וועדת המשנה לוועדת המכרזים.

“לאור האמור לעיל, ברור כי לא יכול להיות כל דיון הוגן בוועדת המכרזים, כל עוד מכהנים בה חברי וועדה אשר במשך שנים ובאופן עקבי המליצו שלא כדין על קונטקט כספק יחיד ואשר במשך שנים שיתפו עם קונטקט פעולה והתחרו, כביכול, בשם משרד ראש הממשלה בהצעות מחיר ומכרזים של גורמים אחרים”.

= = = = = = = = = =

הגדרת קונטקט כ”ספק יחיד’ והימנעות משרד ראש הממשלה משך שנים מעריכת מכרז פומבי

בעתירה נאמר כי חברת קונטקט “היא זו שסיפקה את השירותים נשוא המכרז למשרד ראש הממשלה במשך שנים מכוח התקשרויות קודמות בפטור ממכרז שהוענק לה שלא כדין. […] במשך שנים, החל משנת 2013 ועד היום, ובאופן תמוה, התקשר משרד ראש הממשלה עם קונטקט בפטור ממכרז, על בסיס טענה לא נכונה כי קונטקט היא ‘ספק יחיד’, וזאת לצורך קבלת שירותי פריסת תקשורת ארצית הכוללים תשתית, צילום, עריכה והפצה”.

“[…] הפעם, ככל הנראה, נאלץ משרד ראש הממשלה לפרסם מכרז, אך באופן ‘טבעי’, שלא כדין, עשה כל שביכולתו על-מנת להבטיח כי הזוכה במכרז יהיה אותו ספק ‘יחיד’ שעימו הוא קשור במהלך מספר שנים”.

“[…] גם לאחר שוועדת הפטור ושר האוצר קבעו כי על משרד ראש הממשלה לפרסם מכרז פומבי, משרד ראש הממשלה ביטל החלטה זו בטענה כי קונטקט היא ספק יחיד. משרד ראש הממשלה נמנע במשך שנים לפרסם מכרז פומבי ורק לאחר פניות, מכתבים והפעלת לחץ של גורמים בשוק המעניקים שירותים דומים, פורסם המכרז הנוכחי. היקף ההתקשרויות הכולל של משרד ראש הממשלה עם קונטקט בפטור ממכרז עומד על מיליוני ₪. כפי שניתן לראות מהפירוט לעיל ומהמסמכים שצורפו, ניתן חן ויוסי כהן היו מעורבים באופן עמוק במתן חוות דעת באשר להיותה של קונטקט ספק יחיד, כביכול”.

= = = = = = = = = = = = =

חוות דעתו של בעל תפקיד במשרד התקשורת

במסגרת ההתכתבות הענפה בין חברת מזמור לבין משרד ראש הממשלה לגבי המכרז המדובר, ביקשה, בין היתר, חברת מזמור לקבל לידיה את חוות דעתו של חזי נאור, ממונה לוויינים ושידורים לציבור במשרד התקשורת.

“[…] וועדת המשנה אומנם מינתה את מר חזי נאור, ממונה לוויינים ושידורים לציבור במשרד התקשורת, על-מנת שיבחן האם התקיים ניגוד עניינים אך כפי שניתן לראות לא מדובר כלל ביועץ מקצועי בלתי תלוי, שכן חזי נאור הוא עובד מדינה ולכן לא יכול להיות נקי מהטיות. מכאן שמינויו מלכתחילה פגום ולא ניתן לקבל את חוות-דעתו (ואכן החשש לכך מומש וחוות דעתו נראית כחוות-דעת שמסקנותיה הוסקו מראש, שטחית, אינה מתמודדת עם רוב הטענות ו’בוחנת’ בדיעבד חשש לניגוד עניינים שאותו, כידוע, יש לבחון מראש).

“[…] חוות הדעת של חזי נאור מנתחת את החשש לניגודי עניינים בדיעבד, וועדת המכרזים שגתה בכך שהסתמכה עליה בהחלטתה.

“[…] לא ניתן על בסיס המסמכים בלבד לקבוע קיומו של חשש לניגוד עניינים ואם הייתה הטייה אם לאו. חזי נאור עצמו לא נכח בדיונים של וועדת המשנה, והפרוטוקולים שהועברו אליו אינם מתומללים, אלא מציגים סיכום של הדברים, ולכן אינו יכול להתרשם מהם”.

= = = = = = = = = =

הערות עורך Read IT Now:

+ בעתירה מפורטות כל ההתקשרויות של לשכת העיתונות הממשלתית (באמצעות משרד ראש הממשלה עם חברת קונטקט בפטור ממכרז. ניתן למצוא את הרשימה גם באתר מינהל הראש הממשלתי שם, משום-מה, מופיע שמה של החברה בשיבוש כ- חברת קונקט פרודאקשן בע”מ. מקצת מההתקשרויות הללו (שהיו בשנים 2013 ועד עתה) אושרו ע”י החשכ”ל.

+ ב- 23 באוגוסט 2020 אישרה וועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר [והתקבל אישורו של החשב הכללי רוני חזקיהו להחלטה זו] לאשר הארכת ההתקשרות בחודש נוסף, ללא עלות, “לתקופה שמ- 1.9.2020 ועד ליום 20.9.2020, חובת המכרזים, לתקופה שמיום 20/09/01 ועד ליום 30.9.2020, או עד לתחילת עבודה של הזוכה במכרז שפורסם, המוקדם ביניהם”. בנימוקי הוועדה נאמר בין היתר כי “[…] לע”מ פירסמה מכרז פומבי לקבלת השירות, ביום 30.12.2019. לצורך שמירה על רציפות, ובעקבות עיכוב בבחירת זוכה, ועדת הפטור המרכזית אישרה הארכת ההתקשרות ללא עלות עד ליום 31.8.2020. יובהר כי העיכוב חל בעקבות סוגיות משפטיות שהעלה אחד המציעים לאחר שקיבל את ההודעה בדבר פסילתו. לאחר כינוס ועדת המשנה בדבר הסוגיות המשפטיות הוחלט לדחות את טענות המציע. לכן, על מנת שלא לפגוע בשירות הניתן לגופים, מבקשת לע”מ להאריך את ההתקשרות בחודש נוסף ללא תוספת תקציבית נוספת, לצורך התארגנות הזוכה במכרז”.

+ באתר זה מספר איזכורים של חזי נאור ממונה לוויינים ושידורים לציבור במשרד התקשורת [שכאמור בדק ניגוד עניינים לכאורה בפרשה הנוכחית]

+ כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי של העתירה המינהלית; הדברים מובאים כאן כלשונם להוציא שינויי עריכה קלים.

= = = = = = = = = =