GSMA: בשנת 2021 נוספו 59 מיליון נשים בעולם המשתמשות באינטרנט נייד לעומת 110 מיליון נשים בשנת 2020

Mobile Gender Gap Report 2022, דו”ח של ארגון GSMA  שפורסם ב- 15 ביוני 2022 אומר כי למרות הרחבת הגישה לאינטרנט נייד בקצב מהיר במדינות המוגדרות כבעלות הכנסות נמוכות ובינוניות בהיקפן [Low- and Middle-Income Countries, LMICs], הרי שהנשים שם נותרות הרחק מאחור בתחום זה.

לדברי עורכי הדו”ח, בשנת 2021 נוספו 59 מיליון נשים בעולם המשתמשות באינטרנט נייד לעומת 110 מיליון נשים בשנת 2020.

“ההאטה לאחרונה בשיעור הגידול בו נשים מאמצות אינטרנט נייד בקרב מדינות ה- LMICs היא בניגוד לשיעורי הגידול הגבוהים המתמשכים בכל הקשור לגברים. זו הפעם הראשונה שה- GSMA מתעדת מגמה שלילית כזו”.

עורכי הדו”ח אומרים כי בשנים 2017-2020 נרשם קיטון בפער המגדרי מידי שנה וירידה משיעור של 25% ל- 15%. אלא שבשנת 2021 המומנטום הזה אבד: כיום נשים הם בסבירות של 16%(-) פחות לעומת הגברים בכל הקשור לשימוש באינטרנט נייד. משמעות נתון זה: 264 מיליון נשים פחות לעומת גברים המשתמשות באינטרנט נייד.

בדרום אסיה, שהיה באורח מסורתי האיזור בעל הפער המגדרי הרחב ביותר בתחום המובייל, הדבר בולט ביתר שאת. משיעור של 67% בשנת 2017 נרשמה ירידה ל- 36% בשנת 2020 אלא שכיום השיעור עומד 41%.

בסך הכל, רק 60% מהנשים במדינות ה- LMICs משתמשות כיום באינטרנט נייד לעומת שיעור של 71% בקרב הגברים.

רגולטור התקשורת הבריטי: על חברות הטכנולוגיה לעשות יותר כדי להגן על הנשים במרחב הוירטואלי

Dame Melanie Dawes  מנכ”לית מאסדר (רגולטור) התקשורת בבריטניה Office of Communications , Ofcom אומרת כי על חברות הטכנולוגיה לעשות יותר כדי להגן על הנשים במרחב הוירטואלי. כך דיווח אתר ה- BBC.

הדברים נאמרו לאחר שדו”ח של Ofcom מצא כי נשים יותר מגברים הן קורבנות לניסיונות פגיעה מקוונת ולהטרדות מיניות.

יצויין כי 42% מהנשאלות בסקר שנערך לקראת הדו”ח [בו השתתפו 6,600 בגירים מכל רחבי בריטניה] ציינו כי הן חשות בנוחות להתבטא בחופשיות באינטרנט.

Dame Melanie Dawes  אמרה עוד כי על החברות לתעדף את ביטחון המשתמשים/ות על פני הצמיחה וההכנסות של חברות הטכנולוגיה.

כחלק מה- Online Harms Bill הרי ש- Ofcom צפוייה להפוך למאסדרת פלטפורמות הרשתות החברתיות בבריטניה. הדבר יטיל את החובה על חברות הטכנולוגיה לפעול בצורה ברורה להגנת המשתמשים/ות ולסיר תוכן שינאה/שיטנה, או להיות נתונים לקנסות חמורים.

בריטניה: פער המשכורות המגדרי במגזר ההיי-טק בבריטניה עומד על 2.8% – לרעת הנשים

עפ”י נתונים שפירסם האתר Hired, פער המשכורות [wage gaps] המגדרי במגזר ההיי-טק בבריטניה עומד על 2.8%. לדברי האתר, השכר המוצע לנשים במישרות טכנולוגיות בממלכה המאוחדת הוא נמוך בשיעור של 2.8%(-) בהשוואה לרמות השכר המוצעות לגברים באותן מישרות.

פער זה הוא הפער הגבוה ביותר כאשר בוחנים את המצב בבריטניה, בארצות הברית ובקנדה: בארה”ב הפער עומד על שיעור של 1.6% ובקנדה – על 2.4%.

משרד הכלכלה מבקש לקדם מיזם משותף: “גיוון מגדרי מגזרי בתעשיית ההיי-טק עבור פיתוח כלים וליווי מעסיקים בקידום העסקה מגדרית מגוונת בענף”

נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה (במשרד הכלכלה) מבקשת לקדם מיזם משותף: “גיוון מגדרי מגזרי בתעשיית ההיי-טק עבור פיתוח כלים וליווי מעסיקים בקידום העסקה מגדרית מגוונת בענף”. לצורך מיזם זה מבקשת הנציבות להתקשר עם עמותת איט וורקס ITWorks מעצימים אנשים (ע”ר).

הנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא יחידה עצמאית במשרד הכלכלה והיא אחראית על אכיפת הוראות חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים העוסקים בנושא.

נציבת שיוויון ההזדמנויות בעבודה עו”ד מַרים כבהא כותבת בבקשת ההתקשרות כי “הנציבות, כחלק מעבודתה השוטפת, פועלת בכמה אפיקי פעולה על מנת למגר תופעות אפלייה ולקדם שיוויון, גיוון והכלה בשוק העבודה הישראלי.

“בעקבות פנייה יזומה מטעם הנציבות לעמותת ITWORKS, שהינה מהעמותות המובילות בישראל לפיתוח קריירה עבור אוכלוסיות בתת-ייצוג ותת-תעסוקה בעולם העבודה, ובעלת ניסיון בתעסוקה בענף ההיי-טק בפרט, עלתה אפשרות כי הנציבות בשיתוף עם העמותה תפתח כלים ותלווה מעסיקים בקידום העסקה מגדרית מגוונת בענף ההיי-טק”.

בהמשך הודעת ההתקשרות צויין כי “[…] ענף ההיי-טק הינו אחד המשפיעים ביותר על שוק העבודה ועל הכלכלה הישראלית בכלל, כאשר בחינת ייצוג הנשים מקבוצות הגיוון בענף זה אינו תואם את שיעורן באוכלוסייה ואף אינו תואם את שיעורן באקדמיה במקצועות הרלבנטיים”.

“לצד כל הגורמים והחסמים הקיימים ואשר משפיעים על ייצוג זה, ועל ייצוגן של נשים בכלל באותו ענף, אחד הגורמים העיקריים טעמון במעסיקים וביכולת שלהם לקדם ייצוג מגדרי מגוון וכאן הדגש של מיזם זה”.

“הנחת הבסיס של מיזם זה היא שהכשרת מעסיקים ומתן כלים וליווי לגיוס, השמה וקידום העסקה מגדרית מגוונת תשפיע על אחוד ייצוג הנשים מקבוצות הגיוון בחברות ההיי-טק בישראל”.

“במסגרת המיזם ילוו 20 חברות היי-טק בכל שנה, כאשר הליווי יכלול הקמת תשתיות ארגוניות מותאמות גיוון, בכללן גיוס מגוון, ניהול צוות מגוון ובניית מודלים לקידום מגדרי מגוון. לשם קידום התהליכים נפעל למינוי והכשרת ממונה לגיוון תעסוקתי בכל אחד מהארגונים שיוכשר/תוכשר לקדם את התוכנית, לבנות ולקדם את תוכניות העבודה וכן לבחון את התקדמותה ולנהל את המדידה. במסגרת המיזם תיערך מדידת ייצוג גיוון מגדרי מגזרי בחברה, הן מבחינה כמוית והן מבחינה איכותית, בתחילת התוכנית ובסיומה”.

“בסוף כל שנה ולאחר סיום הליווי של החברות תופק חוברת פרוייקט שתפרט את התהליכים ותוכל לשמש את הציבור הרחב בקידום והטמעת תהליכים דומים”.

“שילוב של הכשרת מעסיקים לגיוון מגדרי, לצד בסיס הידע שייווצר, יתרום להעלאת סטנדרטים, אחוזי העסקה ומצויינות בקרב ענף ההיי-טק בישראל”.

מטרות המיזם:

+ הטמעת גיוון בחברות בענף ההיי-טק עבור נשים מאוכלוסיות הגיוון השונות: קידום של 50% נשים ערביות; קידום של 50% נשים משאר אוכלוסיות הגיוון (יוצאות אתיופיה וחרדיות);

+ הכשרת מעסיקים לגיוס, השמה וקידום תהליכי גיוון מגדרי;

+ ליווי מעסיקים והנגשת תהליכי השמה בתפקידים עתירי ידע בתעשיית ההיי-טק בישראל;

+ הגדרת הפעולות ואופן המדידה הוולונטריים המצופים מחברות בתחום הגיוון המגדרי.

+ בסיס ידע לקידום והטמעת גיוון מגדרי”.

תקציב: העלות הכוללת של הפרוייקט היא 2,592,000 ₪ לתקופה של שלוש שנים. חלקו של המשרד הוא 1,296,000 ₪ לתקופה זו וסכום זהה – מצד העמותה.