תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית של האוצר: “תתוקן פקודת הטלגרף כך שניתן יהיה לייבא מכשירים אלחוטיים על בסיס התאמה לרגולציה אירופית בהתבסס על הצהרה וכן הרחבת פסי התדרים המאפשרים יבוא על בסיס הצהרת היבואן”

משרד האוצר פירסם ביום חמישי (12.8.2021) בבוקר  את הפרק העוסק ב”ייבוא” במסגרת תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ”א-2021, פרק _’- ייבוא. לתזכיר זה זמן הפצה מוגבל והמועד האחרון להגשת תגובות הציבור הוא 10 באוגוסט 2021.

” תזכיר זה מיישם את החלטת הממשלה מס’ 243 מיום 1 באוגוסט 2021 והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

מטרת החוק המוצע והצורך בו: “הפחתת יוקר המחייה וצמצום פערי הפריון ביחס למדינות ה-OECD על ידי פתיחת המשק בצורה רוחבית לייבוא של מגוון מוצרים”.

עיקרי החוק המוצע: “תיקון פקודת הייבוא והייצוא וחוק התקנים כך שרוב התקנים יועברו למשטר אכיפה המבוסס על הצהרת היבואן במקום בדיקות בכניסה לשוק, למעט חריגים. בנוסף, יצירת מסלול ייבוא המאפשר ייבוא מוצרים בהתאם לתקן בינלאומי ובהתבסס על הצהרת היבואן”.

“[…] תיקון פקודת הטלגרף כך שניתן יהיה לייבא מכשירים אלחוטיים על בסיס התאמה לרגולציה אירופית בהתבסס על הצהרה וכן הרחבת פסי התדרים המאפשרים יבוא על בסיס הצהרת היבואן”.

בעקבות כך תתוקן פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב – 1972. תיקון פקודת הטלגרף יהיה “תוך תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. תתאפשר הגשת בקשה לאישור התאמה במתכונת הקבועה בסעיף 4י(ג1) לפקודה ביחס לשליש לפחות מפסי התדרים שקבע שר התקשורת מכח סעיף 4ט לפקודה.

בין היתר תהיה חובה של אספקת “מפרט, חוברת הפעלה או מסמך אחר כפי שיקבע השר אשר כולל פירוט בדבר כל תדרי הרדיו שבהם המכשיר פועל”.

בנושא החרגת תנאי ההקצאה, נאמר בין היתר בתיקון כי “לעניין פס תדרים שוועדת התדרים קבעה בעבר כי היא מועידה ומקצה אותו לשימוש הציבור בתנאים התואמים את כללי האסדרה הנהוגים באיחוד האירופי, והשר קבע את התנאים כאמור בתקנות מכוח סעיף 4ט לפקודה, יושב ראש ועדת התדרים יפנה לוועדה העליונה במקרים הבאים (בסעיף זה – החרגת תנאי הקצאה): הוועדה מבקשת לבטל או לשנות את תנאי ההועדה וההקצאה של פס התדרים האמור באופן שלא תואם את כללי האסדרה האמורים; הוועדה מבקשת להוסיף לתנאים של ההועדה וההקצאה של פס תדרים כאמור תנאי נוסף לעניין דרישות חוקיות הייבוא החלות על מכשיר אלחוטי הפועל בפס תדרים כאמור; יושב ראש ועדת התדרים יצרף לפנייה לוועדה העליונה חוות דעת מטעם ועדת התדרים  בדבר קיומו של חשש לפגיעה בביטחון המדינה, בטיחות הציבור, בריאות הציבור, הגנת הסביבה והגנת הצרכן. חוות דעת זו תכלול התייחסות לשיקולי תחרות והפחתת יוקר מחייה; הוועדה העליונה תפרסם את החלטתה בעניין שבפניית יושב ראש הוועדה לפי סעיף קטן (א) באתר האינטרנט של משרד התקשורת, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק”.

בדברי ההסבר נאמר בין היתר כי “ביום 11 בדצמבר 2014 התקבלה ממשלה 2318 להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא (להלן – החלטת ממשלה 2318). החלטה זו מאמצת את דו”ח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא בראשות מנכ”ל משרד הכלכלה מיום 11.11.2014.

“ההחלטה מטילה על שר האוצר ועל שר הכלכלה, ביחד עם שרי הממשלה הממונים על הרשויות המוסמכות, להביא לאישור הממשלה, תכנית עבודה, אשר תכלול, בין השאר, לוחות זמנים לתיקוני החקיקה הנדרשים לצורך התאמת מדיניות יבוא טובין לישראל כמקובל במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים. זאת בהתאם לעקרונות הבאים:

+ ככלל, התאמה מלאה של דרישות חוקיות היבוא שחלות על מוצרים המיובאים לישראל לדרישות בינלאומיות הנהוגות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים, למעט חריגים.

+ ככלל, לעניין טובין אשר יבואם למדינות מפותחות טעון באותן מדינות, באותו הקשר, הצהרת יבואן, תנאי ליבוא טובין אלה לישראל (ושחרורם מהמכס) יהיה הגשת הצהרה מהיבואן לרשות המוסמכת על עמידה בהוראות הדינים הרלבנטיים ובדרישות חוקיות היבוא החלות על הטובין.

+ ככלל, יחוייבו הן היבואן והן המשווק וחוליות נוספות בשרשרת השיווק לפי הצורך ובשים לב למקובל במדינות המפותחות, להחזיק מסמכים המעידים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא וככל הניתן שדרישה זו לא תמנע “יבוא מקביל” (היינו יבוא שלא במסגרת קשר ישיר בין היבואן ליצרן).

+ הקמה, חיזוק והרחבה של סמכויות פיקוח ואכיפה הנתונות על פי דין למאסדרים. כאשר האכיפה והפיקוח בשווקים יתבססו על ניהול סיכונים.

בתחילת שנת 2021 הוקם הצוות להסרת חסמי סחר בייבוא בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, רשות המיסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי במשרד האוצר, הממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה, בנק ישראל ורשות התחרות. צוות זה בחן את יישום החלטת ממשלה 2318.

“במסגרת עבודת הצוות, נערכה סקירה בינלאומית בעניין יוקר המחייה בישראל. סקירה זו העלתה, כי רמת המחירים (במונחי כוח קניה) גבוהה משמעותית ביחס לממוצע מדינות ה-OECD  ועומדת על 27%. ביחס למזון בלבד, פער המחירים בין ישראל לממוצע מדינות ה- OECD עומד על 37% וביחס לאיחוד האירופי הפער הוא 51%.

“לצד בעיית יוקר המחיה, הסקירה העלתה כי ישראל סובלת מרמת פריון נמוכה בהשוואה בינלאומית. כך פער הפריון בין ישראל ל- OECD  אינו מצטמצם לאורך השנים ואף מתרחב ובשנים האחרונות עומד על כ- 20%.

“עוד עבודת הצוות העלתה, כי הבעיות שתוארו מושפעות מאוד מהיקף הייבוא למדינה. ממבט על משקל הסחר הבינלאומי של ישראל במונחי תוצר, ניתן לראות שמאז שנת 2005 היבוא והיצוא חוו ירידה משמעותית במונחי תוצר – משקל היבוא בתוצר ירד מ- 45% ל- 27% בלבד. כאשר בוחנים את רמת היבוא במונחי תוצר בהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי היקף היבוא של ישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות ה- OECD.

“בבואו לבחון את יישום החלטת ממשלה 2318, הצוות זיהה כי עדיין קיימים מספר חסמי ייבוא עיקריים, אשר סותרים את החלטת הממשלה משנת 2014 […] חסמים אלו כאמור מביאים ליצירת חסמי סחר ליבוא טובין”.