תובענה ייצוגית של 24 תובעים במגזר הערבי בשל ‘עקיצת לקוחות רחבה’, ‘הטעיית צרכן’, ‘קבלת כספים במירמה ושלא כדין’ ו’הצגת שווא’: “מכירת חבילות אינטרנט ביתיות במקביל לחברות המוכרות בשוק”

הבוקר בשעה 08:27 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: למחוזי בחיפה הוגשה (30.4.2020) תובענה ייצוגית [לפי החוק להגנת הצרכן] של 24 תובעים שונים נגד חברת איי נט (חרפה), חולוד אבו חרפה וחברת גו הום נט בשל ‘עקיצת לקוחות רחבה’, ‘הטעיית צרכן’, ‘קבלת כספים במירמה ושלא כדין’ ו’הצגת שווא’: “מכירת חבילות אינטרנט ביתיות במקביל לחברות המוכרות בשוק ובהפרה ברורה של חוק התקשורת”; היקף התביעה הקבוצתית: 45 מיליון ₪.

כתב הטענות מתייחס לפעילות של שתי החברות [חברת איי נט (חרפה) וחברת גו הום נט]. לדברי התובעים, חברת איי נט (חרפה), המשיבה 1, היא חברה הרשומה כדין בארץ ובעלת המניות בה היא המשיבה מס’ 2, חולוד אבו חרפה. “המשיבה 1 נפתחה ע”י בעל מניות אחר בשנת 2012 לצורך אספקת שירותי אינטרנט (ספק ורשת) לאחר שקיבל הסכמם מול חברת סלקום, בהתבסס על תשתית נטוויז’ן ששייכת לסלקום.

“בעל המניות של המשיבה 1, לאחר הרפורמה בשוק הסלולרי (רפורמת כחלון), החליט כי אין צפי לרווח בעניין זה ומכר את החברה למשיבה 2, אשר המשיכה את פעילות החברה.

“על-פי המידע שיש ברשות המבקשים, המשיבה 1 סיפקה לחלק מלקוחותיה שירותי אינטרנט אך לא סיפקה כל שירות למבקשים […] חלק מהם המשיך לקבל את השירות מהספקים שהיו לו קודם התחייבותו מול המשיבה 1, וחלק אחר כלל וכלל לא התחייב בשום אופן עם המשיבה 1, וחלקם כלל וכלל אין לו אינטרנט!!!”.

המשיבה 3, חברת גו הום נט, היא חברה שהתאגדה ב- 12.2.2019 “וככל הנראה לצורך המשכיות המשיבה 1 ומאחר וכבר נודע ברחוב שהחברה הינה חברה שעוקצת אנשים, והינה בבעלותה של המשיבה 2”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי חברת איי נט (חרפה) – באמצעות חולוד אבו חרפה – “פועלת בכמה דרכים לקבלת כספים במירמה ובשלא כדין“. מדובר בין היתר בהפעלת מוקד שירות טלפוני הפועל בניגוד מוחלט לחוק התקשורת האוסר משלוחי דברי פרסומות Spam, הצעה של חבילות אינטרנט מוזלות “הכוללות שירות תשתית וספק במקום החברות המוכרות והמורשות במדינה, בעלות של כ- 95 ₪ (בהמשך ‘שירות’ זה עלה ל- 97 ₪ ולאחרונה אף ל- 107 שקלים ויותר!!)”.

בהמשך נאמר עוד כי “[…] חלק מהמבקשים שנפלו בהבטחות השווא של המשיבות, מסרו לה את פרטיהם ואת פרטי האשראי שלהם, מצאו את עצמם חודשים משלמים גם למשיבה וגם לספקית האינטרנט החוקית שהייתה להם קודם, שמעולם לא הפסיקה לספק להם שירותים. מעולם המשיבות לא פנו לאותם ספקיות לנתק את המבקשים מהשירות, עפ”י החוק, כך שאותם מבקשים מצאו את עצמם לא רק שלא חוסכים, אלא שמשלמים כפל תשלומים הן למשיבות והן לאותם חברות איתם היא בהסכם קודם”.

“מצטיירת תמונה כמעט ודאית כי המשיבים חדרו למאגרי חברות האשראי וכן דלו נתונים אשר סייעו להם במלאכת ‘העוקץ’, ממש כך, של מספר ענק של לקוחות אשר לא יודעים עד נכון להיום כי הם משלמים עבור שירות אשר מעולם לא הסכימו לו”.

“עוד יצויין כי העוקץ של המשיבה 1, באמצעות המשיבה 2 ובהוראתה, מתוכנן היטב כך שגם בפירוט כרטיס האשראי של התשלום לא מופיע השם של המשיבה 2 אלא שמות שונים ומגוונים, לפעמים שם החברה הפוך בלועזית. כך הדבר מקשה עד מאוד על הרבה מהמבקשים לאתר את אותה החברה שגובה מהם כספים, כאשר בפירוט התשלומים מופיע תשלום ל- TENI ולא את שם המשיבה בעברית או בלועזית (.INET). לפעמים שם החברה הקודם שהיה לה בלועזית ולפעמים שמות אחרים ומגוונים!!!.

“ברגע שהמבקשים היו שמים לב כי הם משלמים כפל […] היו מבקשים הבהרות, ומרבית המקרים המשיבה 1 – באמצעות הנציגים שלה – טענה שמדובר בטעות וכי הם מתכוונים לשפות את המבקשים בכספיהם ולהחזיר להם אותם, לבקשה מחברת האינטרנט המקורית להתנתק ולא לחייב את הלקוחות”.

“בפועל יצא כי דבר לא השתנה והמשיבה הייתה ממשיכה בדרכה והמשיכה לחייב את המבקשים בחיובים על שירות שכלל לא קיבלו, ובמקביל המבקשים שילמו לחברות האינטרנט המקורית שלהם. למעט במקרים חריגים מאוד שהמשיבות, בעקבות לחץ וניסיונות בלתי פוסקים של המבקשים, החזירה חלק מאוד יחסי מהכספי שנגבו שלא כדין.

“חמור מכך, נציגי המשיבה 1 – כאשר נתבקשו להתנתק – אישרו את דבר הניתוק ומסרו מספר ניתוק פיקטיבי. בפועל, מעולם אל ניתקו את החיוב לכרטיסי האשראי והמשיבות המשיכו  לגבות כספים ולגזול מחשבון הבנק של המבקשים, שלא כדין”.

“הדרך היחידה שהייתה למבקשים להפסיק את החיוב הייתה מתן הוראה לחברת האשראי להפסיק את התשלום באופן חד צדדי”.

עוד נטען בכתב הטענות כי “עוד שיטה שהמשיבה 1 הירבתה להשתמש בה הינה חיוב מבקשים מבלי שכלל וכלל היו הסכם או התקשרות טלפונית בינם לבין המשיבים, וכאשר מעולם אותם מבקשים לא מסרו למשיבות את הפרטים שלהם ו/או פרטי כרטיס האשראי שלהם”.

“[…] העוקץ מתגלה בעוצמתו כאשר חלק מהמבקשים מצאו עצמם משלמים תשלומים חודשיים כאשר אין להם כלל אינטרנט ביתי, אם בכלל, ואף אין להם אפשרות לקבל שירות כזה מאחר והתשתית של הסביבה בה הם גרים אינה מתאימה לקבלת שירות זה”.

“עוד ייאמר כי חלק מהמבקשים, שחסמו את התשלומים החודשיים שמעולם לא קיבלו כל שירו מהמשיבות, קיבלו הודעות התראה ושיחות טלפוניות שבמדיה ולא ישלמו את חובם למשיבה, היא תנקוט נגדם אמצעי גבייה. למרבה הצער, חלקם – שכלל אינו יודע להתמודד עם סיטואציות כאלה – אף שילמו עוד תשלומים מפחד תביעות!”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מסרי אחמד.

הערה: כל ההדגשות מופיעות כך במקור. הידיעה כוללת מספר שינויי עריכה קלים הכרחיים.