תובענה ייצוגית נגד פלאפון: “כופה על כל לקוח הרוכש ממנה, באמצעות המחשב או האפליקציה שבטלפון הסלולרי, חבילת תקשורת בחו”ל – הכוללת שיחות ו/או גלישה באינטרנט, לתת הסכמתו לקבל ממנה הודעות פרסומת”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 14.1.2020 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פלאפון תקשורת: “כופה על כל לקוח הרוכש ממנה, באמצעות המחשב או האפליקציה שבטלפון הסלולרי, חבילת תקשורת בחו”ל – הכוללת שיחות ו/או גלישה באינטרנט, לתת את הסכמתו לקבל ממנה הודעות פרסומת. אינה מאפשרת לרכוש את החבילה ללא סימון האישור לקבלת הפרסומות”.

התובע בתיק זה הוא עו”ד אלי גרביץ, לקוח של חברת פלאפון, אשר רכש מהחברה חבילות תקשורת לשם שימוש בעם יציאותיו לחו”ל.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “במסגרת אישור הלקוח את תנאי רכישת החבילה,  מצאה המשיבה לנכון לכרוך גם הסכמה אינהרנטית לקבלת פרסומות, תוך שהיא עושה שימוש בנוסח האישור […] בכל הכבוד, נדמה כי ה’מתנה’ (שספק אם יש בה תועלת לנוכח קיומן של חבילות גלישה בארץ ובוודאי שאינה קשורה לשירות אותו מבקש הלקוח לרכוש לזמן שהותו בחו”ל) מהווה ניסיון של המשיבה ליתן פיצוי מראש על עוולה שהיא מבצעת במודע, בבחינת ניסיון לגידור סיכונים. אין להתייחס ל’מתנה’ הכפוייה כאל הטבה אמיתית אלא כאל ניסיון של המשיבה לקבוע בעצמה את העלות של הפרת החוק. לכך אין להסכים.

“התנהלות המשיבה מהווה גם התניית שירות בשירות המנוגדת לסעיף 4(ז) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) והיא אינה עומדת בהלימה גם עם הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. בצידן של הפרות החוק עומדת כמובן עשיית העושר של המשיבה מהתנהלותה”.

בהמשך כתב הטענות נאמר עוד כי “[…] ניתן לומר כי אילו הייתה המשיבה מפצלת את נוסח האישור שנדרש ללקוח לאשר לצורך רכישת החבילה, כך שחלקו האחד יכלול את אישור תנאי ההתקשרות לרכישת החבילה ובחלקו השני – בנפרד ובאופן אופציונלי בלבד – היה יכול לאשר (או לבחור שלא לאשר) קבלת פרסומות בישראל תמורת חצי ג’יגה גלישה, ניתן היה לומר כי הבחירה בידי הלקוח באם לקבל את העיסקה שהציעה המשיבה, וככל שהסכים לקבלה, הרי שמדובר בעיסקה לגיטימית במסגרתה המשיבה  נהנית מביצוע פרסום והלקוח יכול ליהנות מתוספת הגלישה שניתנה לו. כל עוד בוחרת המשיבה לכרוך את מכירת החבילה בדחיפת פרסומות – יש בכך (גם) חוסר תום לב בניהול מו”מ הפרה של סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ח. פינץ, משרד עורכי דין.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך במסמך המקורי].