תובענה ייצוגית נגד ‘ישראל היום’, שידורי קשת ורשת מדיה בשל “יישום פרקטיקות של פרסומות סמויות ואסורות באתרי האינטרנט וביישומונים שלהם כך שהצופה/גולש באתרים אלו יטעה לסבור כי מדובר בכתבות מערכתיות שעה שמדובר בפרסומות ממומנות לכל דבר ועניין”

09:56 25.05.2020

קטגוריות: משפט פרסום/שיווק/מדיה

ביום ראשון (24.5.2020) בערב דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (24.5.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) נגד העיתון “ישראל היום” ונגד שידורי קשת ורשת מדיה בשל “יישום פרקטיקות של פרסומות סמויות ואסורות  באתרי האינטרנט וביישומונים שלהם כך שהצופה/גולש באתרים אלו יטעה לסבור כי מדובר בכתבות מערכתיות שעה שמדובר בפרסומות ממומנות לכל דבר ועניין“.

התובע בתיק זה שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוא אלישע בוסקילא העוסק בתחום המכירות.

הנתבעות בתיק זה הן: נתבעת 1 – הבעלים ו/או המפעילה ו/או מחזיקת הזכויות באתר החדשות באינטרנט ‘ישראל היום’; נתבעת 2 – הבעלים ו/או המפעילה ו/או מחזיקת הזכויות באתר החדשות באינטרנט והיישומון ‘N12’; נתבעת 3 – הבעלים ו/או המפעילה ו/או מחזיקת הזכויות באתר החדשות באינטרנט והיישומון ‘חדשות 13’.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “התובע נוהג מזה שנים לצרוך תוכן חדשותי ומאמרי אקטואליה באופן תדיר ולשם כך הוא גולש במגוון אתרי חדשות באינטרנט וביישומונים למכשירי הטלפון החכם של הגופים התקשורתיים-חדשותיים וביניהם אתרי האינטרנט והיישומונים של הנתבעות.

“התובע מעריך כי הוא נכנס לכל אחד מאתרי האינטרנט ו/או היישומונים של הנתבעות בין פעמיים לארבע פעמים בכל יום.

“במסגרת צריכת התוכן ע”י התובע, הוא נחשף לפרסומות סמויות באתרים הללו של הנתבעות, מבלי שהיה מודע להיותן פרסומות סמויות ותוכן שיווקי ממומן […] הוא חש כי הנתבעות הכריחו אותו לצרוך תוכן שהצטייר שתוכן אובייקטיבי מגופי תקשורת גדולים ורציניים (וכך הוא אכן סבר), אך הופתע לגלות כי נחשף לתוכן פרסומי אשר פורסם ממניעים אינטרסנטיים של הנתבעות וכל זאת בניגוד מוחלט לרצונו. התובע נחשף לפרסומים סמויים ואסורים רבים”.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “[…] התביעה דנן תתמקד בנזק הנגרם כתוצאה מההטעייה הצרכנית שבפרסום סמוי. פרסומת סמוייה היא גניבת דעת. זו השתלטות על רצונו של הגולש המונעת ממנו את יכולת הבחירה האוטונומית שלו, וגורמת לו לבחור באופציה מסויימת ולקבל בפועל תוצאה שכלל לא התכוון אליה מלכתחילה, וכל זאת תוך רמייה, הטעייה והשאת רווחים על חשבונו של הגולש התמים. הפרסום הסמוי נאסר באופן ספציפי ומפורש בסעיף 7(ג)(1)(2) לחוק הגנת הצרכן”.

כתב הטענות מוזכרים מספר תיקים אחרים המתנהלים בפני מספר מותבים ועוסקים בשאלות דומות לנושא תביעה זו.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד שלום קמיל.