תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד יותר מחברים בע”מ [שירותי היכרויות מקוונים]: מפעילה לכאורה בוטים בכסות של פרופילים אמיתיים כדי לגרום לצרכנים/לגולשים לרכוש מנויים בתשלום ובכך מטעה אותם

07:44 01.09.2021

קטגוריות: משפט

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד יותר מחברים בע”מ [שירותי היכרויות מקוונים] משום שהיא מפעילה לכאורה בוטים בכסות של פרופילים אמיתיים כדי לגרום לצרכנים/לגולשים לרכוש מנויים בתשלום ובכך מטעה אותם.

התובע בתיק זה הוא אור שוורץ. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף אמון ממשרד אמון ושות’.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המשיבה היא חברה בע”מ המציעה ללקוחותיה שירותי הכרויות באמצעות אתר אינטרנט המופעל על ידה, המדורג במנוע חיפוש גוגל במקום הראשון, המציע לגולשים אתר הכרויות בחינם.

“כאשר לקוח ממלא את פרטיו ונרשם לאתר המשיבה, מקבל תוך פרק זמן קצר הודעות ‘ממנויים’ שלכאורה מעוניינים ליצור עימו קשר ושלחו לו הודעה אישית. כאשר המנוי מבקש לפתוח את ההודעה ולקרוא את תוכנה, הוא מקבל מן המשיבה הצעה לרכישת מנוי. רכישת המנוי הינה תנאי סף לקריאת ההודעות.

“מאחר ומטרת האתר היא יצירת קשרים חדשים לצורך היכרות, מתפתים הנרשמים לרכוש מנוי מתוך כמיהה לפתח קשר, פעולה שביום יום מהווה משימה לא פשוטה עבורם. לאחר רכישת המנוי מתברר לנרשמים כי אין המדובר בפרופילים אמיתיים אלא ב’בוטים’ (תוכנת מחשב) שהופעלו על-ידי המשיבה.

“ההודעות הנשלחות לנרשמים שטרם רכשו מנוי, נשלחות למספר מנויים בו-זמנית – מה שבהחלט מלמד על חוסר סבירות ו/או יכולת של מנוי לשלוח הודעות בכמות ובקצב לא מידתי.

“הן המבקש והן מומחה מטעמו, יחד עם גולשים נוספים ברחבי המרשתת מעידים כי חוו את אותן תחושות וכי המדובר על פרופילים מזוייפים.

“מכאן עולה כי המשיבה מטעה את הגולשים מתוך מטרה לגנוב את דעתם ואת כספם ולהתעשר על חשבונם תוך ניצול מצוקתם ופגיעה באוטונומיה.

“מטרת בקשת אישור זו: לגרום למשיבה לחדול מביצוע הטעייה כלפי המנויים באמצעות שליחת הודעות ע”י בוטים; לגרום למשיבה להשיב למנויים את מלוא כספם חזרה עבור רכישת מנוי תחת השפעה בלתי הוגנת”.

התובע מעיד על עצמו כ”אדם פרטי אשר חיפש אתר הכרויות ונרשם לאתר המשיבה, שנחשב למוביל בתחום בישראל. המבקש פתח פרופיל חינמי באתר המשיבה (ההרשמה היא ללא תשלום) וכתב תיאור על עצמו וצירף תמונה לפרופיל שלו. הפרופיל של המבקש אושר על ידי המשיבה והפך פעיל עוד בטרם אושרה תמונתו על ידי המשיבה.

תוך דקות בודדות ממועד הרשמתו לאתר, קיבל המבקש 3 הודעות מ”נשים”  שכביכול מצא חן בעיניהן וביקשו לשלוח לו מסר אישי.  המבקש ביקש לקרוא את אותן ההודעות ומיד התברר לו שפעולה מחייבת רכישת מנוי בתשלום.

“המבקש התפתה ורכש מנוי. לאחר רכישתו, גילה המבקש כי אופיין של ההודעות שנשלחו אליו היו סתמיות מה שעורר את חשדו כי מדובר על פרופילים מזויפים.  חשדו של המבקש גבר שעה שהשיב להודעות אלו ולא קיבל כל מענה.

“כדי לסבר את האוזן, ‘בוט’ הוא למעשה תוכנת מחשב המבצעת מטלות שונות כמו דימוי משתמשים, איתור עסקאות וניהול שיחה לקבלת מידע.  הבוטים עובדים באופן אוטומטי ומלבד התכנות הראשוני שבו מגדירים לבוט אלו פעולות הוא אמור לבצע,  הבוט פועל כמו כל תוכנת מחשב. הבוטים יכולים לאסוף מידע ולנתח אותו לבצע פעולות שונות בדרך של חיקוי משתמשים.

“המבקש החליט לבחון את הדברים לעומק ופתח פרופיל נוסף ללא תיאור וללא תמונה. תוך מספר דקות המבקש קיבל 3 פניות מאותם פרופילים קרי מאותן ‘נשים’. בשלב זה, המבקש רכש מנוי נוסף כדי לראות את תוכן ההודעות,  ומיד הבחין כי הודעות אלו היו זהות לחלוטין. המבקש השיב לאותן הודעות וגם במקרה זה לא קיבל כל מענה.

המבקש החליט להמשיך את הבדיקה ופתח פרופיל שלישי במספר ללא תמונה,  אך הפעם החליט לרשום תיאור קיצוני שאף אישה סבירה לא תרצה להכיר ו/או לפנות אליו, אך שוב תוך מספר דקות קיבל המבקש פניות, מאותן ‘נשים’.

“בנקודת זמן זו,  הבין המבקש כי אין המדובר בפרופילים אמיתיים, אלא בבוטים”.

לדברי כתב הטענות, “המבקש החליט לפנות למר פז שוורץ, חוקר פרטי ומומחה  ללוחמת סייבר העוסק בתחום חקירות מחשב  כדי שיבחן את טענותיו”. כתב התביעה מפרט את פעולות החוקר הפרטי בתחום זה. “המומחה סיכם את חוות דעתו כי לשיטתו המשיבה מפעילה בוטים ומפתה גולשים תמימים לרכוש מנוי ומתעשרת על גבם.

“עוד העלה המומחה בחוות דעתו,  כי מחיפוש אחר מידע במרשתת אודות המשיבה התברר כי החל משנת 2005 החלו לצוף פרסומים כי המשיבה נוקטת בבוטים על מנת לגרום לגולשים לרכוש מנויים”. חוות הדעת צורפה כנספח לכתב התביעה.