תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook: “הבקשה מוגשת נגד שיטת הפרסום של המשיבה, אשר עושה שימוש במידע שנוגע למשתמשים, ללא הסכמתם, לצורך קידום תכנים ממומנים בפני צדדים שלישיים ברשת החברתית”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (26.1.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד חברת Facebook העולמית: “הבקשה מוגשת נגד שיטת הפרסום של המשיבה, אשר עושה שימוש במידע שנוגע למשתמשים, ללא הסכמתם, לצורך קידום תכנים ממומנים בפני צדדים שלישיים ברשת החברתית […] שיטת הפרסום ננקטת בניגוד ברור לדין”.

התובע בתיק זה הוא ארנון פנץ, המוצג בכתב התביעה כ”אזרח ותושב ישראל וחבר בלשכת עורכי הדין, העובד כיום בענף  הביטוח ומצוי בתהליכי הסמכה לסוכן ביטוח”. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מיכאל לחמי.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “בקשה זו ממוקדת בשיטת פרסום של המשיבה, אשר עושה שימוש במידע שנוגע למשתמשים לצורך קידום תכנים ממומנים בפני צדדים שלישיים ברשת החברתית פייסבוק”.

“כך, המשיבה עשתה שימוש בשמו של המבקש ובמידע שנוגע לו (סימון ‘לייק’ בדפי פייסבוק) לצורך הצגת מודעות ממומנות ספציפיות בפני צדדים שלישיים – חבריו לפייסבוק. המבקש אומנם עשה אי-שם בעבר ‘לייק’ במודעות הספציפיות שהוצגו תוך שימוש בפרטיו; ולמעשה הוא לא היה מודע לכך ששמו קושר לאותן מודעות.

“שיטת הפרסום הננקטת: (1) ללא שהושגה הסכמה (לא כל שכן הסכמה מדעת) מצד המשתמשים; (2) בניגוד למערכת ההסכמית שנוגעת לשימוש בפייסבוק; ו- (3) תוך איון כל יכולת שליטה אפקטיבית מצד המשתמשים על השימוש שנעשה במידע שנוגע אליהם – וזאת בשל היעדר גילוי מינימלי מצד המשיבה, לפני ולאחר כל פרסום”.

“המשיבה, כך נראה, סבורה כי יש ביכולתה לעשות במידע שנוגע למשתמשים ככל העולה על רוחה, לצורך עשיית רווחים”.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי לאחר שנתקל בתופעה ב- 12.12.2019, “המבקש הבחין בכך שמה שנעשה לו – נעשה למשתמשים נוספים, וכי מדובר בשיטת פרסום של המשיבה.  כך, בעמוד הפייסבוק של המבקש הוצגו מודעות ממומנות ספציפיות, שבהן נעשה שימוש בשמות של חבריו לפייסבוק לצורך קידום המודעות בפניו, תוך שצוין כי חבריו סימנו ‘לייק’ לדף של המפרסם”.

לדברי כתב התביעה, “שיטת הפרסום מושא בקשת האישור פוגעת בפרטיות המשתמשים ומקימה לחברי הקבוצה עילת תביעה”. זאת לפי סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות.

עוד נאמר בהמשך כתב התביעה כי “חשוב להדגיש כי ניתן להעלות על הדעת מגוון רחב של מקרים שבהם משתמש לא ירצה כי שמו יקושר למודעה ספציפית – אם משום שהוא לא תומך בתוכן הספציפי, ואם משום שהוא אינו תומך עוד במפרסם (חרף סימון הלייק שסביר להניח שנשכח),  למשל כי הוא הפסיק להיות לקוח שלו בשל שירות לקוי”.

“[…] התנהלותה הפסולה של המשיבה  בוצעה לא רק כלפי המבקש – אלא כלפי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה.  ברי, למשל, שכאשר המשיבה נקטה בשיטת הפרסום מושא בקשת האישור לגבי המבקש, היא נקטה כך לגבי אחרים – וצורפו לעיל ראיות לכך שהדבר גם נעשה בפועל. כפי שקמות למבקש עילות התביעה, מהטעמים שפורטו לעיל, הן קמות לכל אחד מחברי הקבוצה”.

“[…] אין בידי המבקש נתונים באשר לרווחים (הכנסות) שהשיגה המשיבה כתוצאה מהפרות הדין בתקופה הרלבנטית (החל מהמועד שבו היא החלה לספק שירותי פייסבוק בישראל). המבקש מעריך כי מדובר במיליוני שקלים רבים”.

הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בכתב הטענות המקורי.

הערת עורך Read IT Now: ידיעה קודמת על אותם תובע ובא-כוחו עו”ד מיכאל לחמי הופיעה כאן באתר באפריל 2019.