תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד זאפ גרופ ה”מביאה לכדי גזל יומי של תקציבי הפרסום של לקוחותיה מחד, והעשרת הונה מאידך”; היקף התביעה הקבוצתית: 793.8 מיליון ₪

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד זאפ גרופ ה”מביאה לכדי גזל יומי של תקציבי הפרסום של לקוחותיה מחד, והעשרת הונה מאידך”; היקף התביעה הקבוצתית: 793.8 מיליון ₪. התובעים בתיק זה הם יונתן ונטע כהנים וחברת לובן מור בע”מ.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי התובענה “[…] עוסקת  בהפרה בוטה ויסודית של מערכת דינים אשר נועדה לייצר אמות מידה כלכליות – מסחריות הוגנות, אשר בתכליתן לאסור או למנוע הפקת טובות הנאה אדירות על חשבון אזרחי מדינת ישראל ובפרט לקוחותיה העסקיים של הנתבעת, בכובעה כפלטפורמה הפרסומית המובילה כיום במשק הישראלי.

“ליבת הבקשה נוגעת בצורך החברתי-צרכני וכלכלי להביא למיגורה של תופעה שיטתית פסולה המאופיינת בפלטפורמת הפרסום של הנתבעת, חברת זאפ גרופ, אשר מביאה לכדי גזל יומי של תקציבי הפרסום של לקוחותיה מחד, והעשרת הונה של הנתבעת מאידך.

“בעידן הטכנולוגי הצופן מעצם טבעו קידמה והתפתחות כלכלית בקצב מסחרר, ענף השיווק, הפרסום והמכירה המקוונים (‘מסחר אלקטרוני’), דרכם הצרכן עורך קניותיו ב’קניונים וירטואליים’, משוטט באתרים פרסומיים, בודק ומשווה הצעות פרסום בכל פלטפורמה ממוחשבת אשר ברשותו. בעידן זה עסקים רבים ונותני שירותים רואים לנכון לתעל משאבים לערוץ תפוצה וטכנולוגי זה, ולפיכך משקיעים הם תקציבי פרסום אדירים על-מנת למצב את העסק באינרציה העסקית הקיימת.

“פלטפורמות אינטרנטיות כדוגמת ‘זאפ’, המציעות לבתי-עסק או לחנויות פרסום בשיטה זו,  מבוססות על מודל הכנסות שמוכנה בעגה המקצועית Pay per Click, PPC, היינו – תשלום אשר נקבע על-ידי אותה פלטפורמה פרסומית ונגבה מבית-העסק עבור כל הקלקה ו/או הפנייה למוצר המפורסם או לשירות המוצע לציבור באמצעות אותה פלטפורמה.

“אולם במודל חיוב זה נודעת תופעה נפוצה של מניין קליקים אשר אינם בעלי ערך כלכלי או פרסומי לעסקים המפרסמים וזאת כתוצאה מן המצבים הבאים כלהלן:

קליקים מקריים או שגויים כגון קליק הנובע מלחיצה כפולה על המוצר או השירות;

קליקים שבוצעו באופן מגמתי (זדוני) על-ידי בעל אינטרנט (לרוב – ע”י מתחרה עסקי), כדי להסב נזק כלכלי לחנות [הונאת קליקים];

קליקים באמצעות כלים אוטומטיים, רובוטים או תוכנה אחרת, אשר גם הם לרוב מופעלים ע”י בעלי אינטרסים [הונאת קליקים].

“[…] לחברות המספקות שטחי פרסום קיים לפעמים אינטרס להעלים עין מהתופעה ו/או לטפל בה באופן חלקי ובלתי ראוי, וזאת בשל ריווחיהן היוצאים מכך.

“ראוי להבהיר כי ‘הונאת קליקים’ היא עבירה פלילית במדינות רבות וגם בישראל […] ‘הונאת קליקים’ אכן משבשת את פעילותה התקינה של מערכת פרסום מקוונת במנועי חיפוש.

בכתב התביעה נטען כי זאפ גרופ “לא נוהגת עפ”י אמות מידה מסחריות הוגנות, כאשר נמנעה במתכוון מלהטמיע מערכות הגנה ומנגנוני סינון ראויים, על-מנת לשמור על לקוחותיה ותקציבם הפיננסי ובכדי למנוע תחרות בלתי הוגנת ובכך, למעשה, העשירה את קופתה בחוסר תום לב, תוך הפרה אינהרנטית של מערכת הדינים החלה בנסיבות דנן, אגב עשיית עושר ולא במשפט ותנאים מקפחים בחוזיה האחידים כלפי ציבור לקוחותיה.

אל כתב הטענות צורפה חוות דעת מומחה מטעם עופר זליג, ארכיטקט ומפתח תוכנה (מהנדס) בכיר בארץ ובעולם שנדרש לחוות דעתו המקצועית לגבי מספר שאלות הקשורות לחברת זאפ.

“המומחה ביצע בחוות הדעת סקירה מקצועית ומעמיקה לגבי האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום כדי להתמודד עם תופעת הקליקים הכפולים, סקר את מבנה אתר זאפ ובדק את פלטפורמת אתר זאפ במובן הטכנולוגי לעניין סינון הקלקות כפולות […] לאור האמור, מסקנותיו של המומחה הינן ברורות”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד טלי לופו ושרון ענבר – פדלון.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה מופיעות כך במסמך המקורי].