תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית מינהלית) בהקשר לקורונה בהיקף קבוצתי של יותר מ- 146 מיליון ₪ נגד רשות המיסים בישראל ונגד המוסד לביטוח לאומי

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה ב- 13 באפריל 2020 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית מינהלית) בהקשר לקורונה בהיקף קבוצתי של 146,209,677 ₪ נגד משרד האוצר/רשות המיסים בישראל ונגד המוסד לביטוח לאומי [באמצעות פרקליטות מחוז ת”א – מיסוי וכלכלה].

התובעים בתיק זה הם עוזי מאנע והחברה החיפאית סיגמנט שירות ומכירה למיכון משרדי.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “כידוע מאז דצמבר 2019 מתמודדות כלל מדינות העולם עם התפרצותה של מגפה עולמית אשר נגרמת כתוצאה מהתפשטותו של וירוס קורונה”.

“מגפת קורונה לא פסחה על מדינת ישראל אשר מאז ראשית חודש פברואר 2020 נאלצה, כשאר מדינות העולם, להכריז  על מצב חירום אשר הוביל לשינוי דרסטי, קיצוני ומהיר באורחות החיים של אזרחי ותושבי המדינה, עד כדי כך שבמועד הקובע לבקשת האישור דנן והתובענה הייצוכית (ביום 22.3.2020) הכריזה ממשלת ישראל, הרשות השלטונית, על הגבלות פעילות התנועה קיצוניות אשר הגבילו והלכה ולמעשה שללו ואסרו מכל אותם נישומים הנמנים על הקבוצות הייצוגיות הראשונה והשנייה, את יכולת השימוש ברכבי המעסיק אשר הועמדו לרשותם על-ידי מעסיקיהם”.

“כתוצאה ממצב החירום במשק עליו הכריזה מממשלת ישראל, הוטלו הגבלות מרחיקות לכת על כלל מגזרי התעסוקה במדינה, שכתוצאה מהן מאות אלפי עובדים עברו למתכונת עבודה מהבית, פוטרו עשרות אלפי עובדים ממקום עבודתם ועוד מאות אלפים הוצאו לחופשה כפוייה ללא תשלום (חל”ת), במהלכה הם אינם זכאים למשכורות ממעסיקיהם”.

“ואולם, בעוד שמדינת ישראל ולרבות באמצעות המשיבים בבקשת האישור דנן, מושיטה את ידה ופועלת בניסיון להקל ולו במעט על הנזקים הרבים ועל הסבל הרב אשר נגרם לכלל אוכלוסיית המדינה בכלל ולציבור העובדים (אשר פוטרו ו/או הוצאו לחל”ת) בפרט (באמצעות תשלום דמי אבטלה ותמיכות נוספות), הרי שבידה השנייה ממשיכה המדינה לגבות, באמצעות המשיבים, מיסים מהמבקשים ומחברי הקבוצות הייצוגיות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים לחודש, אשר בימים אלה, לנוכח מצב החירום והגבלות התנועה והפעילות עליהם הכריזה המדינה, אין ולא יכול להיות חולק שגבייתם נעשית שלא כדין”.

כך, הגם שכתוצאה מהגבלות התנועה והפעילות אשר הוטלו ע”ע ממשלת ישראל באמצעות התקנתן, מכוח סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה, של תקנות שעת חירום – הגבלות פעילות ותנועה שמאז התקנתן לראשונה במועד הקובע (ביום 22.3.2020) הוחמרו עוד ועוד כמעט מידי יום (ועד כדי סגר מלא שהוטל על כלל תושבי ישראל בערבו של חג הפסח תש”ף) ושכתוצאה מהן נשללה באופן מלא יכולתם של כלל חברי הקבוצות הייצוגיות לעשות שימוש לצרכים פרטיים ברכבי המעסיק אשר הועמדו לרשותם על-ידי מעסיקיהם  […] המשיכו המשיבים בגביית המיסים הנובעים מזקיפת הכנסה בגין רכב חברה שהועמד ע”י מעסיק לעובדיו, הגם שכתוצאה מהמפורט לעיל, ברי שלא נעשה על-ידי העובדים כאמור שימוש פרטי ברכב מעסיק העולה לכדי טובת הנאה”.

“בעשותם כן, גרמה ממשלת ישראל והמשיבים מכוחה, לנזק משמעותי ומהותי נוסף המוטל על המבקשים ועל כלל הנישומים והמעסיקים הנמנים על הקבוצות הייצוגיות, הנאנקים בימים אלה תחת עול הנזקים האדירים הנגרמים להם כתוצאה מהשלכותיה ההרסניות וחסרות התקדים של מגפת קורונה והמשבר הכלכלי הנלווה לה”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין יוני חרש וגרי גורודצקי ממשרד שנהב קונפורטי רותם עו”ד.

הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור.