תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) נגד בזק: “חייבה את לקוחותיה בתשלום בגין הוצאות גבייה, לרבות בגין מכתב התראה של עו”ד, בסכום העולה על הסכומים המותרים עפ”י דין”

ביום שני (23.3.2020) אחרי הצהריים דיווחתי בחלון המבזקים של האתר: הוגשה (23.3.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ בטענה כי “חייבה את לקוחותיה בתשלום בגין הוצאות גבייה, לרבות בגין מכתב התראה של עורך-דין, בסכום העולה על הסכומים המותרים על-פי דין”; “הנתבעת פועלת מכוח הוראות חוק התקשורת אשר מטילות עליה מגבלות בקשר להוצאות הגבייה. כאשר הנתבעת שולחת ללקוחות מכתבי התראה באמצעות עו”ד חיצוניים, היא חורגת מהמגבלות הקבועות בחוק. בדרך זו הנתבעת גובה כספים שלא כדין. יש לשים סוף להתנהלות זו”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עפ”י סעיף 16 לחוק התקשורת, שר התקשורת רשאי לקבוע את הוצאות הגבייה שמותר לנתבעת לגבות על תשלום עבור שירות בזק שלא בוצע במועד [“סעיף 16 לחוק התקשורת מסמיך את שר התקשורת ‘לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלומי ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך’.”]. בהתאם לכך נקבע, בתקנה 2(2) לתקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גבייה), תשמ”ז – 1987, כי הנתבעת רשאית לגבות עבור שירות בזק שלא סולק במועד שצויין בחשבון, סכום של 10 ₪ בלבד, ואם הטיפול בגבייה נבע משיק שלא כובד – 25.40 ₪, ואם הוא נבע מהוראת קבע שלא כובדה – 14.20 ₪.

“הנתבעת מפרה את התקנות. כחלק ממערך הגבייה שלה, היא מפעילה עורכי דין,  אשר פועלים לגביית החוב. עורכי הדין דורשים מהלקוחות סכומים גבוהים ביותר בגין הוצאות גבייה, לרבות עבור מכתבי ההתראה שהם שולחים. סכומים אלה נגבים בנוסף לסכומים הקבועים בתקנות. במקרה של התובעת, נגבה סכום של 170 ₪ ביתר. החיוב כונה ‘הוצאות התראה’. ייתכן כי עורכי דין שונים עושים שימוש בשמות אחרים.

“מדובר בהוצאות גבייה לכל דבר ועניין. אסור לנתבעת לגבות הוצאות גבייה בחריגה מהקבוע בתקנות הגבייה. הנתבעת מפרה חובה זו.

“הוצאות הגבייה הקבועות בתקנות הגבייה נועדו, בין היתר, לשמור על יחס סביר בין סכום החוב לבין הוצאות הגבייה. בהפרת המגבלות הקבועות בתקנות, הנתבעת מאבדת כל רסן, ומתירה לעצמה לגבות סכומים בלתי-סבירים. כך, למשל, במקרה של התובעת, הוצאות הגבייה שוות כמחצית מהחוב. זוהי תוצאה לא סבירה, אותה תקנות הגבייה באות למנוע.

התובעת היא נצחיה לפינר, היורשת החוקית של המנוח מר משה לפינר ז”ל, שחברת בזק דרשה תשלום עבור חוב לחברה.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד גיל רון, אהרון רבינוביץ ויעל שחר ממשרד עורכי הדין גיל רון, קינן ושות’.