שר התקשורת בדיון בכנסת על חב’ דואר ישראל: “כך לא נראית חברה מתקדמת במאה ה- 21, כך לא נראה שירות ראוי, ובעיקר בעיקר – האיתנות הפיננסית של החברה הזאת”; “היה צריך לטפל בדואר מזמן, אבל נסיבות פוליטיות, חוסר אומץ מיניסטריאלי, התמקדות בתפל ולא בעיקר, הובילו אותנו למצב הנוכחי”

מליאת הכנסת עסקה אמש (4.9.2021) בנושא הצעת חוק הדואר (תיקון מס’ 13) בקריאה ראשונה.

את הדיון פתח שר התקשורת יועז הנדל שאמר בין היתר: “היום אנחנו מתחילים בתיקון שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. במדינת ישראל יש חברה ממשלתית שאמורה לשרת את כולנו, אבל לצערי איבדה את דרכה והיא לא מצליחה.

“חברת דואר ישראל היא חברה שנוגעת בחיי כולנו, אבל העובדות הן שכמעט כולם לא מרוצים – לא מרוצים מהשירות שהיא מספקת: מכתבים לא מגיעים, חבילות מאחרות, תורים ארוכים. אני יכול לתת לכם רשימה שלמה של תלונות שמגיעות למשרדי על סניפים אדומים. וברור לכם, שכמו כל שירות במדינת ישראל, כשהדואר עובד לא טוב במרכז הארץ, הוא עובד אפילו פחות טוב בפריפריה. וזו מציאות שאפשר לחיות איתה, ואני לא מוכן לקבל.

“אבל אם לא הרגשתם את זה בעצמכם, כי אתם לא נזקקים לשירותי הדואר, אז תאמינו לי. אני מבצע ביקורים בעשרות סניפים, ואני רואה את הבעיות. אני רואה גם דברים טובים, אבל אני רואה את הבעיות. ותיבת הפניות שלי בלשכה מלאה במאות תלונות. ובמשרד מי שעוסק בפניות ציבור מקבל אלפי תלונות, כי ככה לא נראית חברה מתקדמת במאה ה- 21. ככה לא נראה שירות ראוי, ובעיקר בעיקר האיתנות הפיננסית של החברה הזאת.

“והאמת, שהיה צריך לטפל בדואר מזמן, בחברה הממשלתית. בחברות ממשלתיות אחרות טיפלו כבר בעבר. אבל נסיבות פוליטיות, חוסר אומץ מיניסטריאלי, התמקדות בתפל ולא בעיקר, הובילו אותנו למצב הנוכחי.

“ואני מאמין שאפשר להפוך את הדואר לחברת מופת, תרתי משמע. חברה עסקית שמביאה רווח ולא תלויה בממשלה, והממשלה כל פעם שמה עוד ועוד מאות מיליונים; שממציאה את עצמה מחדש עם שירותים מתקדמים, שירות מעולה; חברה יעילה עם עובדים מסורים עם תודעת שירות ותודעת שליחות.

“ואני אומר לכם את זה מכיוון שראינו בעבר מקרים דומים עם חברות ממשלתיות. מספיק לחשוב על תאגיד השידור ורשות השידור לפני הרפורמה, למה לא קרתה רפורמה, ומה קרה בעקבותיה. אני חושב שהמצב בדואר לא שונה בהרבה. ואם לא נקום ונטפל עכשיו בדואר, אני חושש שנגיע לקריסה ואז כולנו נפסיד. אם נפעל באומץ ונכנס לעובי הקורה, נגבש חקיקה אמיצה, ויחד עם הדואר נוביל שינוי, אני מאמין שנקבל גוף מדהים שייתן שירות ראוי לאזרחי ישראל.

“לצד המקל, והוא לא פשוט לחברה שקיימת כל כך הרבה שנים עם נהלי עבודה ותפיסות עולם ותיקות, חייב להיות גם גזר, ולהבין שיש לנו משימה. אנחנו צריכים לייצר לדואר כלים ויכולות להתחרות בשוק החופשי; להסיר מעליו מגבלות מיותרות; לאפשר יכולות העסקה גמישות; לייצר מנגנוני תמרוץ אפקטיביים לעובדים, למנהלים מצטיינים; להפוך את הדואר לחברה זריזה, יעילה שיכולה להיות אטרקטיבית למשקיעים עתידיים. וזה הכיוון. זה העתיד.

“דואר ישראל היא חברה לאומית, חברה שתפקידה לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל […]ומה שאנחנו מתכוונים לעשות עם דואר ישראל ירגישו כל אזרח ואזרחית במדינה.

במציאות הגלובלית שבה אנחנו חיים, כל מה שרחוק התקרב. נפח החבילות שמגיעות לישראל עולה בכל המגזרים. אגב, הכי מעניין זה לבדוק את המגזר החרדי ואת המגזר הערבי, לראות את קצב החבילות ואת הגודל. ואנחנו עם משימה לאומית חשובה. אי-אפשר לשבת ולקפוא במקום.

“בשולי הדברים אני רוצה להגיד לכם שיש לדואר עובדים נהדרים, וגם אותם אני פוגש מדי יום. ואלו שאתם רואים בסניפים ונמצאים מאחורי הקלעים עובדים קשה. אבל מבחן התוצאה הוא זה שקובע. במבחן התוצאה אנחנו נכשלים. ולכן חייבים לייצר את השינוי הזה.

“אמרו לי כשהגעתי למשרד לא להסתבך עם הדואר, זה תפוח אדמה לוהט, יש ועדי עובדים, יש מסורות, יש קושי להתמודד עם האיתנות הפיננסית. אני לא יודע לעבוד ככה. אני גם מבין שאם לא עובדים, אז זה מגיע למצוק, ומהמצוק נופלים. אין ברירה. הכול בדואר צריך להיות מעולה, יעיל, בהתאם לעידן שבו אנחנו נמצאים, לטובת כולנו. מה שטוב – יישאר. ומה שבעייתי – יעוף.

“ואני מניח לפניכם, חבריי, את תיקון חוק הדואר שיבטיח שירותי דואר טובים יותר. במסגרת הרפורמה, אנחנו נפתח את שוק המכתבים לתחרות מלאה. זה יאפשר לבעלי היתר לחלוקת דואר להיכנס לתחום פעילות שעד כה היה בבלעדיות של חברת הדואר. גמישות ניהולית לחברת דואר ישראל. חופש פעולה מלא לפתח שירותים נוספים ולהרחיב את העסקים. הם צריכים מקורות הכנסה נוספים. גמישות תעריפים. עיגון סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות על שוק הדואר. שיפור השירות לציבור, הנגשת השירותים. ובסוף בסוף, אנחנו גם מדברים על הוצאת הדואר מחברה ממשלתית למקומות טובים יותר. זוהי יריית הפתיחה לצורך שירותי דואר טובים יותר. ואנחנו נמשיך ונביא לכם, חבריי חברי הכנסת, עוד ועוד חלקים עד שנשלים את המשימה.

“אני מבקש מכם להצביע היום בעד הרפורמה הזאת. אנחנו חייבים להתקדם”.

בין הדוברים בדיון לאחר דברי שר התקשורת אמר ח”כ יריב לוין כי “האזנתי לסקירה שלך כאשר הצעת את הצעת החוק. אני מוכרח לומר שהתפלאתי מאוד. מי ששומע את הדברים שלך יכול אולי להבין שיש לדואר ישראל כל מיני בעיות, אבל הבעיה העיקרית זה עובדים ואולי אופן הניהול. אם רק נפתור את הבעיות האלה, הכול יסתדר.

“אני אומר לך חד-משמעית שההיפך הוא הנכון. יש לדואר ישראל עובדים מעולים, אנשים יקרים שעובדים בשכר שהוא חרפה. יש לדואר ישראל, רבותיי, גם הנהלה שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בתנאים בלתי אפשריים. אני מציע שנשים את האמת על השולחן. קודם כל צריך לומר שכל המבנה של החברות הממשלתיות. היה משתמע מדבריך שבדואר ישראל יש בעיה ובשאר החברות הממשלתיות אנחנו בעולם שכולו טוב.  אני אומר לכם שרשות החברות הממשלתיות ראוי היה לפרק אותה. את חוק החברות הממשלתיות צריך לשנות מן היסוד. ספק בכלל אם יש הצדקה לקיומן של הרוב המוחלט של החברות הממשלתיות. במידה רבה, התכתיבים והאופן שבה רשות החברות הממשלתיות מנהלת את ענייני החברות הממשלתיות, הדבר הזה גורם להם נזקים קשים, כולל הדואר.

“אבל הבעיה בדואר, רבותיי, והגיע הזמן לומר את הדברים, היא בעיה הרבה יותר עמוקה. הרי צריך להחליט אחד משניים. אם רוצים שהדואר יהיה עסק כלכלי, אי-אפשר לכפות עליו לחלק מכתבים וחבילות ביישובים קטנים ומרוחקים כי מה לעשות, זה הפסדי, זה לא יהיה כלכלי לעולם. אי-אפשר לחייב אותו לפתוח סניפים במקומות קטנים, במקומות מרוחקים ומבודדים כי אין בזה שום היגיון כלכלי. אי-אפשר לחייב אותו לקיים שירות דואר נע. זה אף פעם לא יהיה רווחי, זה לעולם לא יוכל לשאת את עצמו. אבל זה שירות חיוני, זה שירות שהמדינה חייבת לתת. אתה לא בודק כאשר אתה מקים בית ספר ביישוב קטן או גן ילדים האם זה רווחי או כלכלי, אתה עושה את זה כי צריך. זה נכון גם לגבי שירות הדואר.

“יש לדואר בעיות אחרות. למשל, אני אתן לכם דוגמה. רבים הרי מקבלים וקונים חבילות שמגיעות אלינו מסין. לא הרבה אנשים יודעים או שואלים את עצמם איך יכול להיות כל-כך זול לשלוח את החבילה לארץ? אז יש כל מיני הסדרים בינלאומיים והסכמים היסטוריים בכלל שקובעים את התעריפים. בואו נראה מדינה בעולם שיכולה להגיד לסין הגדולה, אנחנו רוצים עכשיו לשנות את התעריפים. אז התעריפים הם הפסדיים בהגדרה, כמעט בלתי אפשריים. ברוב המקרים בלתי אפשריים ממש.

“יש תהליך של מעבר עצום ממכתבים לחבילות בהיקפים גדולים מאוד. הדבר הזה מצריך השקעות אדירות בציוד, במרכזי מיון, במשאיות. אני יכול לעשות רשימה שלמה.

לכן, חברות וחברי הכנסת, לבוא ולהפיל את כל העניין הזה על הנהלת הדואר ועל עובדי הדואר, אני חושב שזאת שגיאה גדולה.

“אני אומר לך, אדוני השר הנדל, אני בהחלט מברך על הנכונות שלך לנסות לטפל בנושא הזה, צריך לטפל בו. אבל צריך לעשות את זה מתוך הבנה שכמו כל שירות חיוני, בטח בתנאים שהדואר פועל בהם, אנחנו נצטרך לעזור לדואר וגם להשקיע בו כסף. יכול להיות גם לתת לו מימון מסוים באופן שוטף כדי שכלל אזרחי ישראל בכל מקום יקבלו את השירות שהם צריכים לקבל. את זה צריך להבין אחרת אנחנו נמוטט את השירות הזה, נפגע בעובדים ונביא את עצמנו למצב בלתי אפשרי שבו יהיו כאלה שמקבלים שירות ואזרחים אחרים סוג ב’ במקומות קטנים ומרוחקים שלא יוכלו לקבל שירות או יקבלו שירות לקוי לחלוטין.

“[…] לכן, אני מאוד מקווה שהמהלכים שאתה תוביל יהיו אכן בכיוון הזה, אמיתיים ורציניים. ובאותה הזדמנות, כפי שאמרתי, כדאי אולי לבחון בכלל את כל הרעיון הזה של החברות הממשלתיות ואופן התנהלותן. הגיע הזמן גם בעניין הזה לעשות סדר”.

בסיום הדיון נערכה הצבעה בה הצביעו 13 ח”כים בעד העברת ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה ללא מתנגדים וללא נמנעים.

= = = = = = =

אתנחתא קומית (עפ”י הפרוטוקול) בשל השעה המאוחרת:

במהלך הדיון, יו”ר הישיבה הקריא את הרשימה הארוכה של הח”כים שנרשמו לדבר בדיון אך לא נכחו בו פיזית. ביניהם גם ח”כ ענבר בזק שהיו”ר סבר כי היא לא נוכחת.

ח”כ בזק: “רגע, אבל אני פה.

היו”ר מנסור עבאס: “כן? אה, סליחה.

ח”כ בזק: וזה בֶּזֶק. לא בָּזָק.

היו”ר מנסור עבאס: בֶּזֶק?

ח”כ יואב קיש:  בֶּזֶק. מתי תלמד? בֶּזֶק, בֶּזֶק. יא אללה איתך. עד שאני למדתי, אתה עוד לא יודע?

שר התקשורת: בֶּזֶק זה קשור למשרד התקשורת, אדוני. תן לה עוד דקה על זה.

היו”ר מנסור עבאס: אני אבקש שינקדו לי את השמות של חברי הכנסת כדי שלא אעשה את הטעות האיומה הזאת”.