שר התיירות: משהת”ק עשה, עושה וימשיך לעשות; ינקוט צעדים כלפי מי שלא עומד במחוייבותיו; יקדם ויישם נושא הרפורמה בפס-הרחב

ב- 14 באוקטובר 2015 השיב שר התיירות יריב לוין — בשם שר התקשורת וראש הממשלה בנימים נתניהו — על שאילתה של ח”כ עליזה לביא בנושא אי-יישום החלטת הממשלה על-ידי חברת ‘בזק’.

אתר הכנסת פירסם עתה את נוסח הדברים שהיו בישיבת הכנסת ולהלן תקציר הדברים:

חברת הכנסת עליזה לביא: במאי 2015 הודיע משרד התקשורת לחברת ‘בזק’ על כוונתו להטיל עיצום כספי בסך 11.2 מיליון שקלים בגין אי-עמידתה ברפורמה של פתיחת הפס-רחב לתחרות. עד ליום הזה טרם הושלם התהליך. אני מבקשת לשאול: מדוע משרד התקשורת אינו פועל להשלמת התהליך ולגביית התשלום?

שר התיירות יריב לוין: אני רוצה לציין, חברת הכנסת לביא, בראשית הדברים שההנחה שמובאת בנוסח השאילתה שלך או בפרט בנוסח של השאלה, מדוע משרד התקשורת אינו פועל להשלמת ההליך ולגביית התשלום – אני חושב שההנחה הזאת מוטעית מיסודה משום שהמשרד מייחס חשיבות רבה, והוא פועל, כמובן, לאכוף את ההוראות לפי החוק, לרבות בתחום הזה של רפורמה בפס-רחב. אני יכול לומר לך כאן באופן חד-משמעי וברור שכך ייעשה גם במקרה הזה וגם במקרים אחרים. כך נעשה עד היום, וכך ימשיך להיעשות.

ח”כ עליזה לביא: אתה אומר את זה מידיעה?

שר התיירות יריב לוין: אני אומר את זה מידיעה. אני מקווה שאת נותנת לי קרדיט שאני לא עליתי לכאן בלי שבדקתי את הדברים ווידאתי אותם אף שאינני מופקד על המשרד (…) אני חוזר לענייננו. לפחות בעניין הזה יכולה לנוח דעתך. המשרד עשה, עושה וימשיך לעשות, ויטפל הן בנקיטת צעדים כלפי מי שלא עומד במחויבויות שלו והן בכלל בקידום וביישום הנושא של הרפורמה בפס-רחב.

ביתר פירוט אני אומר שעל-פי פרק ז’1 בחוק התקשורת, רשאי המנהל להטיל עיצום כספי על בעל רישיון שהפר הוראה מהוראות לפי החוק. זה נשוא השאילתה הספציפית שלך. כחלק מהליך האכיפה הנדרש על-פי החוק, הכולל שימוע ושמיעת עמדת החברה יש חובה למנכ”ל המשרד – ואני מדגיש, חובה – לקיים היוועצות עם הוועדה המייעצת לעניין הפרות מסוג אלו שהופרו על-ידי חברת ‘בזק’ בנושא זה.

אני אעיר בסוגריים שגם בתחום הזה אנחנו כנראה מתמודדים באולימפיאדת הביורוקרטיה בצורה מכובדת. בכלל, אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב בחקיקה שאנחנו עושים כאן שהיא תהיה פשוטה, חדה וקלה לביצוע. כי אחרת מה שקורה, שאנחנו מחוקקים חוקים שכל צעד שרוצים לעשות מחייב הקמת ועדות; וכדי להקים את הוועדה צריך להתייעץ עם עשרים גורמים ולקבל אישור מגורמים אחרים, ועד שהוועדה קמה צריך להיוועץ בה, ואחרי שמתייעצים אתה צריך להחליט, ואחר כך לפני ההחלטה צריך לעשות שימוע, ואחרי ההחלטה צריך לשמוע ערעור. ואז התהליך נמשך. בסוף מגיעה חברת הכנסת עליזה לביא ושואלת בצדק למה הדברים לא נגמרים, ולמה הדברים לא מתבצעים.

(…) זאת הייתה הקדמה לתיאור ארוך שאני אתאר עכשיו מה נעשה בעניין. אז אמרתי שיש חובה לקיים היוועצות. אבל מסתבר שלא היה אפשר לקיים את ההיוועצות, כי החברים בוועדה התחלפו. ואז ב-13 ביולי 2015, שזה כחודשיים מאז כינון הממשלה, השלים ראש הממשלה ושר התקשורת את הליך מינוי החברים החדשים לוועדה המייעצת, קרי הוא עשה את זה מהר מאוד. מאז התקיימו כבר כמה פגישות עם חברי הוועדה כדי להציג בפניהם רקע והליכי עבודה בתחום חוק התקשורת, כי הם צריכים להבין בכלל מה הם עושים.

ב-16 בספטמבר 2015 התכנסה הוועדה לראשונה מאז חוקק החוק, ומנכל המשרד קיים את חובת ההיוועצות עמה בכמה תיקי פיקוח שעמדו על הפרק – כי יש שורה של תיקים כאלה – אשר בחלק מהם הוחלט להטיל עיצום כספי על חברת ‘בזק’ עצמה. כלומר, יש כמה וכמה תיקי פיקוח, כולל כמה וכמה תיקים שנוגעים לחברת ‘בזק’. הוועדה בעצם התחילה לעבוד רק עכשיו, סוף-סוף, אחרי שמונתה רק עכשיו, וכבר נעשתה היוועצות עם הוועדה בעניין שורה של תיקים, לרבות תיקים שנוגעים ל’בזק’.

בתחילת נובמבר אמורה הוועדה להתכנס שוב כדי לדון בתיקי פיקוח נוספים, לרבות התיק, מושא השאילתה שלך, ח”כ לביא. לאחר היוועצות עם הוועדה יוכל מנכ”ל המשרד  לקבל החלטה וההחלטות תפורסמנה לציבור. אז יתחילו ערעורים ויתחילו הליכים. אני לא אתפלא אם ניפגש כאן עוד הפעם ותשאלי איך יכול להיות שהדבר הזה לא נגמר גם בעוד חודשיים, בעוד שלושה חודשים, ובעוד ארבעה. אני אומר מראש: צריך לשים סוף לכל השיטה הזאת וההליכים האלה גם בתחום הזה, גם בתחום של מינויים. אני חושב שהדברים האלה בסוף פוגעים ביכולת שלנו לתפקד, למשול ולקבל החלטות, בצורה שהיא באמת בלתי סבירה.

אומר גם בצורה ברורה, גם שר התקשורת, קרי ראש הממשלה, והצוות המקצועי במשרד, פועלים, ימשיכו לפעול ליישם את הרפורמה, ויבצעו את כל פעולות האכיפה כנדרש ועל-פי סמכויותיהם בחוק. עד כאן למעשה סיכום הדברים כפי שהם נכון לעכשיו”.

ח”כ עליזה לביא (שאלה נוספת): אדוני, הנושא מאוד מורכב. בג”ץ נתן את החלטתו רק לאחרונה. אנחנו רואים פה התנהלות של משרד תקשורתי שמנהל משא-ומתן עם ‘בזק’ אף שהיא קיבלה את הקנס. לא ברורה ההתנהלות. יש ועדה מייעצת שהתכנסה כבר בעניין העיצום הכספי, למה אין החלטה? אני מבינה שהוחלפו. אבל, אדוני, כשרוצים לזרז, וכשמבינים שיש פה מצוקה רבת-שנים – גם נשיא המדינה בזמנו, ב- 2001, כשהיה שר תקשורת, נדרש לעניין, הבטיח דברים. שר התקשורת לשעבר חזר ואמר. אנחנו מכירים פה את המצוקה הגדולה. אם רוצים להפחית את הקנס, למה אתם לא מפחיתים? למה אתם לא אוכפים? אדוני, אני מעלה חוק בשבוע הבא בנושא הזה, חקיקה פרטית. זה חוק שיבקש לעשות את ההפרדה הראויה, שראוי היה שהיא תתבצע. אדוני, ראוי שהדברים ייעשו, אתה יודע, כי בסופו של יום גם אתה וגם אני, וכל מדינת ישראל, כל אזרחי מדינת ישראל משלמים הרבה יותר מפני ש’בזק’ הופכת להיות לווייתן – כמו שיש הלווייתן של הגז, יש לנו היום את ‘בזק’ שהופכת להיות ענקית, ואנחנו לא צריכים את זה בצורה כזאת. אנחנו כן צריכים פה שוק של תחרות, ושבסופו של יום האזרח ישלם פחות, ולא ישלם יותר”.

שר התיירות יריב לוין: “אני חושב שראש הממשלה ושר התקשורת הוכיח לא פעם, ואני חושב שהוא מוכיח מדי יום, את המחויבות המוחלטת שלו לקדם רפורמות משמעותיות וחשובות בכלל תחומי החיים ובכלל ענפי המשק, בלי חשש ובלי מורא, ולמרות הרבה התנגדויות ומכשולים שיש בדרך. בין היתר, ודאי שגם בענף התקשורת נעשו וקודמו הרבה מאוד רפורמות בשש השנים האחרונות שבהן בנימין נתניהו ראש הממשלה – בעידודו, בתמיכתו, בגיבויו. את יכולה להסיר כל חשש.

ראש הממשלה מתכוון, ויעשה שורה ארוכה של רפורמות גם בתחום התקשורת. אני מאוד מקווה שאתם תבדקו אותן עניינית ותתמכו בהן, ולא רק תצעקו ‘שימוש פוליטי’ וכן הלאה, כמו, שלצערי שמעתי כאשר ראש הממשלה החליט להחזיק את תיק התקשורת אצלו בעת הרכבת הממשלה. במסגרת הזאת ודאי שגם האכיפה והמימוש של הרפורמות האלה עומדים בראש סדר העדיפויות של המשרד. הדברים יבוצעו, הדברים נעשים ומתבצעים כל הזמן. אני חושב שכל אזרחי ישראל מרגישים שינויים מאוד גדולים שנעשו בתחום התקשורת בשנים האחרונות. אני מוכרח לומר לך שלא רק שנעשו הרבה מאוד שינויים, אלא צריכים להיעשות שינויים נוספים.

אגב, אני יכול לומר לך בסוגיית הפס-הרחב, לדוגמה, אם את רוצה לבחון את ההתמצאות שלי בנושא הזה, שבעיני לפחות זו לא רק שאלה של תעריפים אלא זו גם שאלה של טיב השירות. למה אני מתכוון, אני חושב שהנושא של פס-רחב היום נמצא על סיפו של עידן לגמרי אחר – למשל יכולת העברת הנתונים דרך המערכת של חברת החשמל, ששם יכולה לעבור תעבורה במהירות אדירה ובהיקפים מאוד גדולים, ובאופן שייצור שינוי עצום בכלל של כל הרגלי העבודה שלנו הרבה מעבר רק לנקודה הספציפית של שאלת המחיר.

אני יכול להעיד מידיעה אישית, כי זה המצב לפחות אצלי, בחלקים מהעיר שאני גר בה, במודיעין, שבהם הפס-רחב הוא עדיין בכלל לא שאלה של עלות אלא הוא שאלה בכלל של יכולת. יש אזורים מסוימים אצלי בעיר, למשל, שאי-אפשר להגיע לאותה מהירות 100 שכל הזמן מפרסמים אותה, כי פשוט התשתית הפיזית לא מאפשרת את זה בכלל. לכן, יש כאן עוד לא מעט לעשות מעבר לשאלת המחיר, ועושים, ומקפידים על זה. אני מניח שגם בתחום הזה אנחנו נמשיך לראות שינויים ושיפורים”.