שלמה רודב (לשעבר, יו”ר דירקטוריון בזק) וזוגתו הורשעו בהעסקה שלא כדין (3 עבירות על חוק עובדים זרים) של נתינה זרה מהפיליפינים בביתם

שלמה רודב (לשעבר, יו”ר דירקטוריון בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ) וזוגתו מרב הורשעו לאחרונה עפ”י הודאתם בעבירות של העסקה שלא כדין, העסקה ללא היתר, העסקה ללא ביטוח רפואי והעסקה בצוותא של עובדת זרה וזאת במשך שלוש שנים.

כבוד השופט אורן שגב מבית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב כתב בגזר דינו [ת”פ 31372-12-19] בין השאר כי בישיבת ההקראה שנערכה ביום 8.9.2020 הורשעו הנאשמים עפ”י הודאתם בעבירות הללו.

“בהתאם למדיניות המאשימה, הוגש במקרה זה כתב אישום יזום, שכן מדובר בהעסקת עובדת זרה בנסיבות מחמירות, בהן הועסקה בעבודות משק בית בתקופה של שלוש שנים, ובנוסף מדובר בנתינה מהפיליפינים שנכנסה לישראל באשרת עבודה לענף הסיעוד, שתוקפו פג ביום 28.12.2009 ובתקופת העסקתה אצל הנאשמים הייתה ללא כל רישיון ישיבה או עבודה בישראל”.

המאשימה, מדינת ישראל, (לפי גזר הדין) “טענה כי מדובר בפגיעה בערכים שונים: האחד – פגיעה בעובדת אשר הועסקה ללא תנאי עבודה, ובאופן ספציפי הנאשמים לא הסדירו עבורה ביטוח רפואי כחוק; השני – פגיעה במשק הישראלי כאשר ידוע כי על העסקת עובדים זרים יש השלכות כלכליות וחברתיות על המשק כולו. מדובר בעבירות שהוכרו כמכת מדינה ובהתאם להלכת חדוות הורים, נקבע כי הענישה צריכה להיות מוחשית ובעלת אופי כלכלי.

“[…] באשר לנסיבות העסקה של עובדת זרה במשק בית, טענה כי מדובר בנסיבות שמצריכות מהמדינה להשקיע משאבים לביצוע הוצאת צווים וכך היה במקרה דנן. עוד ציינה כי עבודתה של העובדת הזרה בביתם של הנאשמים הופסקה רק בעקבות פעילות פקחים מטעם המאשימה”.

ב”כ הנאשמים ציין בדבריו בין היתר כי “הנאשמים ויתרו על בקשתם לעדות מוקדמת של העובדת הזרה שכן החליטו להוות ולא לנהל את ההליך המשפטי. החלטה זו של הנאשמים מבטאת לקיחת אחריות מצידם וחיסכון בזמן שיפוטי, הוסיף”.

“[…] הסניגור הוסיף עוד כי ההליך הפלילי היה הליך מאוד מרתיע מבחינת הנאשמים וביקש לקחת בחשבון את עצם ההרשעה עליהם כאנשים נורמטיביים שמעולם לא הסתבכו עם החוק, לרבות השלכות עתידיות עליהם […]הסניגור הוסיף כי מדובר באנשים נורמטיביים אשר מתייחסים למקרה בכובד ראש”.

בהכרעתו בהמשך גזר הדין אומר השופט כי “סבורני כי יש לקחת בחשבון לקולא את העובדה שמדובר בתא משפחתי אחד וביחידה כלכלית אחת.

“בנוסף, השתכנעתי כי יש לקחת בחשבון לקולא את העובדה שזו הפעם הראשונה בה הנאשמים מורשעים בעבירות המיוחסות להם והודאתם בביצוען לא רק חסכה זמן שיפוטי יקר אלא מצביעה לטעמי כי הפנימו את חומרת המעשה. חיזוק נוסף לכך אני מוצא בעובדה שמאז ביצוע העבירות ועד היום, הנאשמים לא עברו עבירות דומות.

“אוסיף כי הגם שלא נטען דבר לעניין מצבם הכלכלי של הנאשמים, סבורני כי יש לקחת בחשבון את המצב הכללי במשק הישראלי בשנה האחרונה מאז פרוץ משבר הקורונה”.

השופט גזר על כך אחד מבני הזוג רודב קנס בסך של 33,000 ₪ (לתשלום בעשרה תשלומים חודשיים שווים) וכן לחתום על התחייבות שלא לעבור על אותן העבירות במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין.

* לפי וויקיפדיה:

+ בשנת 2006 מונה רודב ליו”ר דירקטוריון חברת בזק ובספטמבר 2007 אושר מינויו באופן רשמי. הוא ניהל את בזק עד לשנת 2010. בתקופת כהונתו בוצע ניוד המספרים הנרחב, והוקמו רשת ה- NGN  ורשת חדשה לחברת פלאפון תקשורת.

+ בשנת 2013 הוא עמד בראש דירקטוריון חברת פרטנר תקשורת.

+ בחודש אפריל 2018, מונה בשנית ליו”ר בזק כמינוי קבוע (במקום היו”ר הזמני דוד גרנות שמונה כמחליף לשאול אלוביץ’ שנחקר בפרשת תיק 4000). במהלך תפקידו הוביל תהליך איחוד בחברות-הבנות של חברת בזק אך התפטר לאחר כשנתיים לאור מאבקים עם בעלי השליטה בבזק, קרן סרצ’לייט לגבי שינוי תקנון החברה.

+ ביולי 2020, מונה ליו”ר חברת יינות ביתן.