שלוש תביעות ייצוגיות נפרדות שהוגשו לאחרונה לבתי-דין איזוריים לעבודה בנושא קיפוח עובדים לכאורה

15:55 01.09.2023

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

תגים: , , ,

תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית בענייני עבודה) נגד נקסטקום והחברה-הבת בינטק שירותי תקשורת

לבית-המשפט האיזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית בענייני עבודה) נגד נקסטקום [חברה ציבורית המספקת שירותי תקשורת לחברות התקשורת מהגדולות בארץ] והחברה-הבת בינטק שירותי תקשורת [העוסקת בהתקנות תקשורת פנים].

התובע בתיק זה הוא סידני אלגרבלי שהיה עובד של הנתבעות בשנים 2021-2023. “תחילה הוא הועסק אצל הנתבעת 2 לצורך ביצוע עבודות התקנה עבור חברת פרטנר תקשורת ולאחר מספר חודשים הוא הועבר לבצע עבודות התקנה אצל התובעת 1 עבור חברת סלקום ישראל (ומדי פעם שובץ לעבוד עבור בזק החברה הישראלית לתקשורת), בעיקר באיזור תל אביב”.

“בחודש אפריל 2023 סיימה הנתבעת 1 את העסקתו והוא אינו משמש עוד כמתקין בבתי לקוחות הקצה. בסוף מאי 2023 התובע נקלט מחדש לעבודה אצל הנתבעת 1, במחלקה אחרת, במסגרתה הוא מבצע עבודות לפריסת תשתיות חיצוניות עבור חברת בזק”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינו של הליך זה הוא בהתחמקות נקסטקום ישראל בע”מ והחברה-הבת בינטק שירותי תקשורת מתשלום הזכויות של עובדיהן, המועסקים תוך סיווגים השגוי (והמכוון) כנותני שירות עצמאיים”.

“במסגרת זו, הנתבעות העסיקו ומעסיקות עובדים רבים, מבלי לסווגם ככאלה, בין השאר כטכנאים לצורך התקנת תשתיות טלקום בדירות, מבנים ובנייני מגורים עבור חברות התקשורת, וזאת תוך שהן מאלצות את העובדים לעבוד כ’נותני שירותים’ תוך קיפוח זכויותיהם”.

“עניינה של תובענה זו פשוט וברור – התנהלות כוחנית ופסולה של מעסיקות שבוחרות מזה שנים רבות להתחמק מתשלום זכויות קוגנטיות בסיסיות”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

בהמשך כתב התביעה נאמר בין השאר כי “שוק התקשורת עבר בשנים האחרונות שינויים מהותיים המשפיעים על פעילות הנתבעות. כך, למשל, חברת הוט, אשר מהווה לפי דו”חותיה הכספיים של הנתבעת 1 אחד הלקוחות הוותיקים והמרכזיים שלה, מספקת כיום סל שירותים הכולל טלביזיה, טלפוניה והולכת אינטרנט. גם סלקום ופרטנר, למשל, החלו לספק בשנים האחרונות שירתי טלביזיה רב-ערוצית.

“הגברת התחרות בשוק התקשורת, ועימה מעבר לקוחות מחברה לחברה, מהווה הזדמנות עסקית של ממש לחברות כמו הנתבעת 1, אשר עוסקות בהתקנת תשתיות טלקום אצל לקוחות הקצה של חברות הטלקום.

“בעוד שהנתבעות נהנות מהכנסות עתק, מזה מספר שנים הנתבעות מובילות צעדים, לא חוקיים, שהביאו לפיחות במעמד הטכנאים, למשל, העמלים על התקנת התשתיות אצל צרכני התקשורת ותחזוקתן, עד כדי שלילת מעמדת כעובדים שכירים, כפי שהיה נהוג בעבר”.

+ + + + + + + + + + + + + + +

ייצוגית נגד בבילון תוכנה (ספקית שירותי תרגום באינטרנט)

לבית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת בבילון תוכנה (ספקית שירותי תרגום באינטרנט).

התובע בתיק זה הוא שרם דריו אריאל.  הוא עבד אצל הנתבעת מיום 1.10.2014 ועד ליום 1.12.2022 עת פוטר ממקום עבודתו ושימש כמנהל מחלקת מכירות.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המשיבה ניצלה את חולשתם וחוסר בקיאותם של עובדיה בחוקי העבודה, על-מנת שלא לשלם להם זכויות המוקנות עפ”י דין”.

“המשיבה אינה משלמת בגין עמלות מכירה, דמי חופשה, דמי מחלה, פנסיה, פיצויי פיטורין ותשלום עבור שעות נוספות”.

“התובענה הייצוגית, באם תוכר, תפצה את חברי הקבוצה, בין היתר על אי תשלום זכויות סוציאליות אלה”.

לדברי כתב התביעה, המשיבה העסיקה בשעתו ‘כ- 50 אנשי מכירות בכל רגע נתון. כיום מספר נציגי המכירה עומד על פחות מ- 10″.

ב”כ התובע ניהל דיון מול הנתבעת. “במסגרת מגעים אלו המשיבה טענה שגודל הקבוצה עומד על כ- 47 עובדים בלבד ולכן התובענה אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד משה וקרט וליאת בן סימון.

+ + + + + + + + + + + + + + +

ייצוגית נגד טאואר סמיקונדוקטור בשל “התנהלות פסולה שלה – חברה ציבורית גדולה העוסקת בייצור שבבים – כלפי המבקש וכלפי רבים מעובדיה, ובפרט עובדי הייצור” ולכאורה מקפחת את זכויות עובדיה

לבית-המשפט האיזורי לעבודה בנצרת הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת טאואר סמיקונדוקטור בשל “התנהלות פסולה שלה – חברה ציבורית גדולה העוסקת בייצור שבבים [בפיתוח וייצור מוליכים-למחצה, שבבים ומעגלים משולבים לתעשיית האלקטרוניקה] – כלפי המבקש וכלפי רבים מעובדיה, ובפרט עובדי הייצור” ולכאורה מקפחת את זכויות עובדיה.

התובע בתיק זה הוא יבגני קורסונסקי, שהועסק כעובד ייצור ב- 100% מישרה, בתקופה של כשמונה שנים בקירוב. מקום עבודתו בכל התקופה הזו היה באחד משני מפעלי הייצור של המשיבה בעיר מגדל העמק.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של הבקשה לאישור דנא בהתנהלותה הפסולה של המשיבה – חברה ציבורית גדולה העוסקת בייצור שבבים – כלפי המבקש וכלפי רבים

מעובדיה, ובפרט עובדי הייצור. התנהלות נפסדת זו צד המשיבה (חברה שמניותיה נסחרות גם בבורסה לניירות ערך וגם בנאסדאק) באה לידי ביטוי במספר רב של היבטים אשר כולם חמורים ומקוממים עד מאוד”.

בין היתר המשיבה “החסירה מהמבקש ומחברי הקבוצה סכומים אדירים של תשלומי שכר עבודה שהגיעו להם בהתאם לדין“. המשיבה לכאורה נמנעה מלשלם

דמי חגים וגמול עבור עבודה במנוחה השבועית וגמול בגין עבודה בשעות נוספות במשמרות שביצעו בימי חג ואף מסרה למבקש ולחברי הקבוצה “הודעה חסרה ולקוייה ביחס לתנאי העבודה שלהם, אשר אינה כוללת פרטים מהותיים שהיה עליה להביא לידיעתם, דבר הסותר כשלעצמו את דרישות הדין ואת תכליותיו הברורות”.

“התנהלות המשיבה המתוארת לעיל נגועה בחומרה יתרה, לאור העובדה כי חברי הקבוצה מורכבים בעיקר מעובדי משמרות אשר ברי כי אינם בקיאים בהוראותיו הספציפיות של הדין ומשכך אינם מודעים לכלל הזכויות הקוגנטיות המוקנות להם בהתאם למשפט העבודה”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד עידו פורת.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].

+ + + + + + + + + + + + + + +