רשות ניירות ערך פירסמה מסמך אשר “ממפה את תעשיית ההיי-טק הישראלי, תוך שימת זרקור על הענפים אשר צפויים להוביל תחום זה בעתיד”

רשות ניירות ערך פירסמה (4.12.2019) מסמך היוועצות להערות הציבור אודות ‘גיוון מקורות ההון של חברות ההיי-טק והנגשתן לשוק ההון המקומי’.

לדברי הרשות, “כחלק מניסיון לקדם את תעשיית ההיי-טק המקומית ולנסות להנגישה לשוק ההון הישראלי, הכין סגל הרשות, לבקשת יושבת ראש הרשות, מסמך אשר ממפה את תעשיית ההיי-טק הישראלי, תוך שימת זרקור על הענפים אשר צפויים להוביל תחום זה בעתיד; השחקנים המרכזיים בשוק ההון המקומי, והתייחסות להיקף השקעתם בחברות היי-טק מקומיות; מקורות ההון הזמינים כיום לחברות היי-טק ישראליות הזקוקות להון; ומיפוי החסמים העיקריים המונעים מעורבות גדולה יותר של הגופים המוסדיים בתחום ההיי-טק המקומי. המסמך אף סוקר מכשירי השקעה שונים הקיימים במדינות אחרות בעולם, וכן מהלכים שונים שבוצעו ומתבצעים במהלך השנה האחרונה.

“כמתואר במסמך המתפרסם להערות הציבור, במסגרת החשיבה על פתרונות אפשריים, שתכליתם קידום תעשיית ההיי-טק המקומית והנגשתה לשוק ההון הישראלי, מיפה סגל הרשות שתי סוגיות עיקריות:

+ האחת, מדוע חברות טכנולוגיה מקומיות רבות בוחרות לגייס מימון בעיקר ממקורות זרים ולא בישראל, והאם שוק ההון המקומי הוא בכלל רלבנטי עבור חברות טכנולוגיות צומחות?

+ השנייה, מדוע הגופים המוסדיים המקומיים כמעט ואינם מעורבים (או שמעורבותם מצומצמת) בהשקעה בחברות היי-טק ישראליות ו/או בקרנות הון סיכון מקומיות?”.

המסמך כולל שורה של שאלות עקרוניות ובהן: האם קיימת חשיבות בחשיפת הציבור הישראלי להצלחת תעשיית ההיי-טק המקומי; האם יש מקום להקמתה של בורסה משנית או שווקים אחרים לחברות היי-טק מקומיות; האם יש מקום למתן תמריצים למשקיעים מקרב הציבור בחברות היי-טק בינוניות וקטנות, לרבות, תמריצי מס; האם יש מקום לקדם בישראל מכשירי השקעה דוגמת אלה הקיימים באנגליה, אוסטרליה או קנדה או שדי בשינוי המכשירים הקיימים ובהתאמתם לאור הניסיון שנצבר לאורך השנים;

האם יש מקום לאפשר הקמה של קרנות חוב סחירות שתכליתן העמדת אשראי לחברות היי-טק בכלל או לכאלו המצויות בשלבי מכירות; האם יש מקום לאפשר בישראל הקמה של קרן מרכזת סחירה [Public Fund Of Funds]; אילו חסמים (נוספים) יש להסיר כדי להנגיש את שוק ההון לתעשיית ההיי-טק המקומית

הרשות לניירות ערך מזמינה את הציבור הרחב להביע את עמדתו ואת הערותיו בקשר עם האמור במסמך זה, עד ליום 7 בינואר 2020.