רשות התקשוב הממשלתי פירסמה הנחיות העוסקות ב”שיקולים לבחירת שיטה להעברת מידע”

רשות התקשוב הממשלתי פירסמה לאחרונה הנחיות העוסקות ב’שיקולים לבחירת שיטה להעברת מידע’: “מטרת ההנחיה להנחות את קהל היעד בדבר תהליכי שיתוף מידע והשיקולים לבחירה בשיטת העבודה המתאימה למימושם. הנחיה זו חלה על כל פרויקט בו מתבצעת העברת מידע, בין אם מדובר בהחצנת מידע לגורמים מחוץ לארגון (בתוך הממשלה או מחוץ לה) או שימוש פנימי בהעברת מידע בין מערכות או יחידות שונות בארגון […] המטרה היא להנחות את קהל היעד בדבר תהליכי שיתוף מידע והשיקולים לבחירה בשיטת העבודה המתאימה למימושם. הנחייה זו חלה על כל פרויקט בו מתבצעת העברת מידע, בין אם מדובר בהחצנת מידע לגורמים מחוץ לארגון )בתוך הממשלה או מחוץ לה)  או שימוש פנימי בהעברת מידע בין מערכות או יחידות שונות בארגון”.

לדברי הרשות, “הנחייה זו תומכת באסטרטגיית העברת מידע בממשלה, במטרה להרחיב את השימוש בנתונים ככלי לייעול עבודת הממשלה, קבלת החלטות מבוססות נתונים ושיפור השירות לאזרח, בדגש על יישום מדיניות ‘שאל פעם אחת’  (Ask Once). ההיבט המרכזי של אסטרטגיה זו הוא קידום שיתוף המידע בין משרדי הממשלה לבין עצמם ובין הממשלה לארגונים מחוץ לממשלה.

“כחלק מאסטרטגיית העברת המידע, נדרש להבחין בין שיטות העברה מידע שונות ומתי נכון למשרד לממש כל אחת מהשיטות, בהתאם לצורך העסקי שהוגדר עבור הפרוייקט ותרחיש השימוש הצפוי במידע. לדוגמה, מתי נכון לבחור בחיבור ישיר וסינכרוני בין מערכות מידע תפעוליות אשר יתבצע בעזרת ארכיטקטורת REST  או Event Driven  ובאילו מקרים נעדיף להעביר מידע בעזרת קבצים, באמצעות כספת או כל משאב משותף אחר.
בהנחיה להלן מתוארים ההבדלים בין פעולות אצווה (Batch Processing) ופעולות מקוונות  (Online) והשיקולים לבחירת כל אחת מהגישות.

המסמך נכתב ע”י קרן בר-לב [CTO ממשלתית] רחל רן [מנהלת תחום בכיר קידום מדיניות] בעזרת אלון תקוע ואושר בידי שחר ברכה מ”מ ראש הרשות.