רשות התקשוב הממשלתי: “בעקבות הערת ביהמ”ש בפסק הדין, העברנו למ. המשפטים הצעתנו למתווה להסדרת ניגוד עניינים בקרב נותני שירותי מחשוב”

“ברשות התקשוב הממשלתי קיימת הקפדה יתרה בנושא ניגוד עניינים בכל הקשור בהפעלת נותני שירותי מחשוב ויועצים טכנולוגיים בכלל, ובכל הקשור לתחום הרכש בפרט.

“כך למשל, בטרם קביעת הרכב של חברי ועדת משנה לבדיקת הצעות במכרז, נעשית בדיקה אד הוק, לאיתור ניגוד עניינים (נ”ע) בקרב חברי הועדה שהינם נותני שירותים.

“זאת ועוד, ככלל בהתאם להוראת התכ”ם [תקנון כספים ומשק] של מינהל הרכש הממשלתי, נותני שירותים נדרשים למלא בטרם כניסתם לתפקיד התחייבות למניעת נ”ע, ובמקרה הצורך אף יידרשו לחתום על הסדר נ”ע ספציפי, מעבר להתחייבות הכללית להימנע מנ”ע.

“יצויין כי בעבר אף קרה, שעקב היבטים של נ”ע לא התאפשרה כניסתו של נותן שירותים לתפקיד.

“בהמשך לאמור, ובעקבות הערת בית-המשפט [העליון] בפסק הדין, העברנו למשרד המשפטים את הצעתנו למתווה להסדרת היבטי נ”ע בקרב נותני שירותי מחשוב. אנחנו מקווים שאכן המתווה המוצע על ידינו יאומץ והנהלים בנושא זה יחודדו”.

כך נאמר בתגובה רשמית של רשות התקשוב הממשלתי על פניית Read IT Now. זאת בעקבות פסק דין של בית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט לערעורים בעניינים מינהליים) שניתן ב- 7.11.2019 בו נאמר בין השאר: “ראינו להעיר את שאף עלה במהלך הדיון שקיימנו כי מן הראוי שרשות התקשוב תחדד ותרענן את נהליה בכל הנוגע לשיבוץ עובדים המועסקים במיקור חוץ בוועדות מכרזים או בוועדות משנה של ועדות כאלה, על-מנת שמצבים כמו זה שנוצר במקרה דנן ואיננו ראוי לא יישנו”.

= = = = = = = = = = = = = = =

מדובר בהליך משפטי שכלל שתי עתירות מינהליות נפרדות שהתנהלו במהלך השנה בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים [ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מיום 27.2.2019 בעת”מ 53-02-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופט ר’ וינוגרד] [ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מיום 18.4.2019 בעת”מ 71629-03-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופט א’ דראל] ובשני ערעורים על הפסיקות בעת”מ הללו שהוגשו לבית-המשפט העליון והדיון בשניהם אוחד ביוני השנה לבקשת חברת ראואל בע”מ [עע”מ 2762/19 ו- עע”מ 3104/19].

את כל ההליכים הללו נגד המשרד לביטחון פנים/הרשות הארצית לכבאות והצלה ונגד חברת תים נטקום בע”מ ניהלה חברת ראואל בע”מ, שהייתה מיוצגת בכולם ע”י עו”ד דוד (דודי) פרחיה.

= = = = = = = = = = = = = = =

ההליך המשפט בכללותו עסק בשני נושאים עיקריים:

(א) מכרז של הרשות הארצית לכבאות והצלה [17/2018, לאספקה ותחזוקה של מחשבי לוח מוקשחים] בו זכתה חברת תים נטקום ואשר חברת ראואל התמודדה בו אך הצעתה נדחתה. במכרז זה היו עוד שתי הצעות של חברו אחרות שאף הן נפסלו בהמשך.

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל הדברים המקצועיים לגבי עצם המכרז ולפיכך לא אתייחס, במסגרת ידיעה זו, להיבטים המקצועיים הללו של המכרז.

(ב) הנושא השני, והוא העומד במרכז ידיעה זו, מפורט בסיכומים שהגיש עו”ד דודי פרחיה במסגרת הערעורים לבית-המשפט העליון.

להלן מה שנכתב שם, בין היתר: לדבריו, “בתאריך 16.9.2018 מונתה וועדת משנה לוועדת המכרזים שתפקידה לבחון את ההצעות שהוגשו במכרז, ובתאריך 6.11.2018 אישרה וועדת המשנה” כי הצעתה של חברת ראואל עומדת בכל תנאי המכרז.

“אלא שלאחר מכן ההצעה של המערערת [ראואל] נפסלה. אז המערערת לא ידעה מדוע, ואולם היום כבר ידוע כי בוועדת המשנה לוועדת המכרזים של הרשות ישב עובד של המשיבה 2 [חברת תים נטקום], מר מרדכי כהן. פרט לכך, הרשות הודתה לבסוף שלפחות 7 מבין חברי וועדת התקשוב של הרשות אשר בחנו את עמידת המכשיר בתנאי הסף הם עובדי המשיבה 2”.

בא כוח חברת ראואל ממשיך ואומר כי “ישנו נוהג לפיו חברות המחשוב הגדולות ‘מספקות’ לרשויות המדינה עובדי קבלן אשר נותנים להן שירותי IT (טכנולוגיית מידע) ומאפשרת לאותן חברות גישה לידע, לדרישות ולצרכים של משרדי הממשלה אשר מפרסמים את מכרזי החומרה. אנשי חברות המחשוב הגדולות הם שיושבים במשרדי הממשלה ומהווים את הגוף המקצועי בנושא IT (במסגרת מחלקת התקשוב) ואת הגוף המחליט (במסגרת וועדת המכרזים), ולכן יש להם שליטה רבה על השאלה מי יזכה באיזה מכרז. כך המצב גם עם קבוצת מלם תים בע”מ.”

“קבוצת מלם תים היא קבוצת חברות ציבוריות (בורסאית), כאשר החברה המדווחת היא מלם תים בע”מ. החל מחודש ינואר 2014 פועלת החברה (מלם תים בע”מ) כחברת אחזקות, ללא פעילות ריאלית עצמאית, ומעניקה שירותים לחברות הקבוצה, לרבות שירותי ‘סיוע במכרזים’. חברת מלם תים בע”מ מחזיקה בבעלות מלאה בכל חברות הקבוצה, לרבות חברת תים נטקום בע”מ (הזוכה במכרז) וחברת מלם מערכות בע”מ, שהן שתי החברות העיקריות בקבוצה.

“חברת מרטנס הופמן, המעסיקה הישירה של העובדים ברשות הכבאות, היא חלק מחברות הקבוצה, והיא מצוייה בבעלות מלאה של חברת מלם מערכות בע”מ, שהיא עצמה מצוייה בבעלות מלאה של חברת האחזקות, חברת מלם תים בע”מ.”

לדברי סיכומי התובעת, כאשר הגישה ראואל את העתירה המינהלית הראשונה שלה לבית-המשפט המחוזי בי”ם, היא לא ידעה שמי שבדק את המכשיר שהגישה לבחינה של כב”ה וקבע כי אינו עומד בתנאי המכרז, “הם עובדי מחלקת התקשוב של הרשות שהם עובדי המשיבה 2 [הזוכה במכרז] ומי שישב בוועדת המכרזים אף הוא עובד המשיבה 2”.

קודם לדיון בעתירה הראשונה, “המערערת יידעה את בית-המשפט הנכבד כי היא סבורה שחבר וועדת המשנה הוא עובד של קבוצת מלם תים. המערערת ביקשה את תשובתן של המשיבות בדיון עצמו ואולם בית-המשפט המחוזי לא בירר את הנושא כלל ולא איפשרת למערערת לתקן את העתירה, אלא דחה את הבקשה ללא כל דיון”.

לאחר תום הדיון בעתירה הראשונה המשיבה גילתה בבירור כי מר מרדכי כהן, חבר וועדת המשנה, הוא אכן עובד קבוצת מלם תים. לא הוא בלבד, אלא לפחות עוד שניים מעובדי מחלקת התקשוב של הרשות […] הם עובדי הקבוצה הזוכה (בדיעבד הסתבר כי מדובר על 7 עובדים)”.

ב”כ חברת ראואל גם מציין שמרדכי כהן כתב בפרופיל הפייסבוק שלו כי הוא עובד בחברת מלם תים (ולא בחברת מרטנס הופמן). כך היה גם לגבי עובדים אחרים ממחלקת התקשוב של הרשות.

לא אכנס כאן לכל מסכת האירועים בפרשה ורק אציין כי כב”ה הזמינה 20 מכשירים מהחברה הזוכה “למרות שידעו כי בכוונת המערערת להגיש עתירה נוספת. יותר מכך, יום אחד בלבד לאחר שהזמינה 20  מכשירים,  הזמינה הרשות 150 מכשירים נוספים!”.

לדברי ב”כ חברת ראואל, “כאשר הגיעו הצדדים לבית-המשפט המחוזי בירושלים בפעם השנייה [לעתירה המינהלית השנייה, כאמור] בית-המשפט קמא היפנה ביקורת נוקבת כלפי הרשות, ושאל כיצד ייתכן כי דבר שכזה  מתרחש. הרשות הודתה בתגובה, לאחר לא מעט ניסיונות התחמקות, כי אכן היה ניגוד עניינים במקרה דנן. בית-המשפט קמא קבע בצדק, כי וועדת המכרזים ו- וועדת המשנה נגועות שתיהן בניגוד עניינים”.

= = = = = = = = = = = = = = =

הרשות הארצית לכבאות והצלה הייתה מיוצגת בעליון ע”י פרקליטות המדינה באמצעות עו”ד רנאד עיד סגן בכיר במחלקת הבג”צים ועו”ד פנחס גורט סגן במחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה.

בסיכומי תשובתה לערעור חברת ראואל אומרת הפרקליטות (בהקשר הספציפי לגבי מרדכי כהן) כי “[…] בעקבות טענותיה של המערערת,  התכנסה ועדת המכרזים ביום 19.3.201 לדון בעניין. וועדת המכרזים בדקה את הטענות, ומצאה שחברת מרטנס הופמן, המעסיקה את מר מרדכי כהן,  היא אכן אחת מהחברות בקבוצת מלם תים. נוכח ממצא זה, בחנה ועדת המכרזים האם יש מקום לשנות מהחלטתה להכריז על המשיבה 2 כזוכה במכרז. וועדת המכרזים החליטה שאין מקום לכך”.

עוד אומרת הפרקליטות כי “[…] ביום 18.4.19 ניתן פסק הדין בעתירה השנייה, ובו נקבע כי אמנם נפל פגם בדרך פעולתה של ועדת המשנה, וכפועל יוצא גם בדרך פעולתה של ועדת המכרזים, אך לצד זאת נקבע כי תוצאותיו של הפגם האמור אינן מחייבות את ביטול ההחלטות של ועדת המכרזים, וזאת לפי דוקטרינת הבטלות היחסית, המפרידה בין קיומו של פגם בהליך המינהלי, לבין הסעד שעשוי להינתן בגינו. במסגרת זו עמד בית המשפט המחוזי על כך שניגוד העניינים שבו מדובר נובע מקשר רחוק יחסית, שכן החברה שבה מועסק מר כהן, היא ‘אחיינית’ )חברה-בת  של חברה אחות) של המשיבה 2, כאשר  לשתיהן יש ‘סבתא’ משותפת  )מלם תים) וכן משום שמר כהן מועסק ברשות בדרך של מיקור-חוץ בעוד שזיקתו למשיבה 2 אינה הדוקה”.

= = = = = = = = = = = = = = =

חברת תים נטקום, באמצעות בא כוחה עו”ד חיים הרציג, טענה בין היתר בסיכומיה כי חברת ראואל הגישה את הערעור השני שלה לבית-המשפט המחוזי, “[…] תוך הסתרת העובדה שהחשד לקיומו של ניגוד העניינים היה ידוע למערערת כבר במועד הגשת העתירה הראשונה. במילים אחרות, העתירה השנייה הוגשה לא רק בשיהוי אלא גם תוך הסתרה וחוסר תום לב […] בהצגת מצג עובדתי שגוי זה, מנסה ככל הנראה המערערת לגרום לבית-המשפט הנכבד לטעות ולסבור שטענתה חמורה משהיא באמת”.

עוד טען ב”כ של תים נטקום כי “[…] בית-המשפט קמא הנכבד אומנם ציין שהיה טעם לפגם בחברות מר כהן בוועדת המשנה ומדובר בתקלה שמוטב היה להימנע ממנה, אך ציין כי התוצאה הנגזרת היא שאלה נפרדת וקיבל את עמדת הרשות […] ולפיה בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אין מקום לשנות מההחלטה”.

= = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, בית-המשפט העליון קיים דיון בשני הערעורים המאוחדים ב- 7 בנובמבר 2019. בתום הישיבה פורסם פסק הדין הקצר עליו חתומים כבוד השניאה אסתר חיות, כבוד השופט יצחק עמית וכבוד השופט עופר גרוסקופף.

“בשלב זה ובהמלצתנו הודיעה המערערת כי אינה עומדת על הערעור. בטרם נורה על דחייתו ראינו להעיר את שאף עלה במהלך הדיון שקיימנו כי מן הראוי שרשות התקשוב תחדד ותרענן את נהליה בכל הנוגע לשיבוץ עובדים המועסקים במיקור-חוץ בוועדות מכרזים או בוועדות משנה של ועדות כאלה, על מנת שמצבים כמו זה שנוצר במקרה דנן ואיננו ראוי לא יישנו. הרשות עצמה ציינה בטיעוניה ברוב הגינותה כי לו היה ידוע מראש שמר כהן נמנה עם עובדיה של אחת מחברות הקבוצה שעימה נמנית גם אחת המציעות – המשיבה 2 – שבסופו של יום אף זכתה במכרז, כהן לא היה מתמנה לוועדת-המשנה. בכפוף להערתנו זו, הערעור נדחה. אין צו להוצאות”.

= = = = = = = = = = = = = = =

הדברים הללו של בית-המשפט העליון מדברים היטב בעד עצמם. עתה נותר להמתין ולראות מה תהיה עמדת משרד המשפטים בעקבות פניית רשות התקשוב הממשלתי אליו בנושא זה וכיצד רשות התקשוב תיישם את הדברים, “על מנת שמצבים כמו זה שנוצר במקרה דנן ואיננו ראוי לא יישנו”, כלשונם של שופטי בית-המשפט העליון.

= = = = = = = = = = = = = = =